האב הגרוש חשש להכיר לילדיו את בת הזוג החדשה

תוכן עניינים

איך הכרנו לילדי האב הגרוש את בת זוגו החדשה?

התקשר אלי אב גרוש ל-3 בנים, הילדים היו בגילאים שבין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים. השיחה הראשונה הרגישה טעונה ומורכבת. הוא הדגיש בפני ש'הפעם אני לא מוכן להפסיד'.

ככל שהשיחה התמשכה, התברר שהוא היה בזוגיות בעבר וניסה להכיר את בת זוגו הקודמת לילדיו. 

הבן הגדול הביע התנגדות נחרצת ולא היה מוכן לשמוע על מערכת היחסים הזו כלל וכלל. האבא סיפר לי שהוא פשוט וויתר על כך, והזוגיות אט-אט התמוססה כיוון שלא התאפשר לקחת את היחסים ולו צעד אחד קדימה.

הוא סיכם זאת ואמר: 'תקשיב, אני בזוגיות מדהימה. אני לא מוכן לוותר עליה. איך אני עושה את זה בצורה נכונה? מה אני אומר להם?'

כך היה:

קודם ביקשתי לברר מה קרה בפעם הקודמת

אני תמיד נוהג לומר שכאשר אנחנו מניעים את עצמנו לעשות דבר מה עם ילדינו מתוך תחושת אשמה, הרי ששום דבר טוב לא ייצא מזה. כך למשל הורה שעושה למען ילדיו מתוך תחושת אשמה שהוא לא מבלה איתם מספיק זמן ומפצה בדרכים אחרות.

גם כאן, תחושת האשמה או נקרא לה מעין אי-נעימות, הניעה את האב לעשות טעויות משמעותיות במערכת היחסים הקודמת שהייתה לו.

הוא סיפר כיצד אמר לילדיו כי הוא רוצה להתחיל זוגיות חדשה (בזמן שהיא כבר הייתה קיימת), ושהבן הגדול התנגד מאוד לרעיון.

האבא במקרה הזה, נתן לבן הגדול שלו להבין שהוא (הבן) הקבוע אם אביו יהיה בזוגיות או לא. האב בלי שהתכוון לכך, נתן לבנו כוח והשפעה שלא אמורה להיות לילד בגילו.

הסברתי לו שהוא שם לבנו על הגב משא כבד מאוד, ושבנו לא אמור להחליט עבורו אם להיות בזוגיות או לא.

לכן בשלב הראשון הבהרנו מה נעשה פעם קודמת לא נכון, ומה הותיר אצלו טעם רע ומר.

ועכשיו יצרנו תוכנית פעולה - השלב הראשון

האבא רצה מאוד להפגיש בין בת הזוג החדשה לבין ילדיו, ויותר מכך: הוא שקל להפתיע אותם, לקחת אותם לגלידריה שהם אוהבים ושם להפגיש בינם לבין זוגתו.

הסברתי לו שהוא לא יכול להפגיש ביניהם מבלי שהם יודעים על קיומה. זה יפתיע את הילדים, זה ישים אותם במקום מאוד לא נוח, וכך גם את בת זוגו.

בתוכנית הפעולה שלנו החלטנו שהשלב הראשון הוא קודם כל לספר. לספר לילדים במקום נוח על כך שיש לו חברה חדשה.

כך היה, ובזמן שהוא אסף אותם לנסיעה ארוכה ורגילה, הוא סיפר שיש לו חברה. דממה השתררה ברכב, ואז הוא שאל: רוצים לדעת מה היא עושה? אחד הילדים הקטנים מבין השלושה התעניין ורצ לדעת.

האב ניהל דו-שיח עם בנו הקטן, דיבר איתו על כך, ופה זה נגמר. הנסיעה הושלמה, הבן הגדול לא ענה על כך או הביע התייחסות, אך הוא שמע את הדברים, וככל הנראה שגם היה קשוב לשיחה עם אחיו קטן.

חשוב לציין: אנחנו התכוננו לכל מה שקרה ברכב. הכנו תרחישים שונים לרבות השאלה "רוצים לדעת מה היא עושה?". יצרנו תוכנית פעולה, וזהו מאפיין שנכון לכל הדרכה הורית ובכל נושא.

הדרגתיות היא שם המשחק

במפגש שלאחר מכן עם ילדיו, האב כבר סיפר יותר פרטים, הבאנו למשל את השם, שם המשפחה, הוא סיפר להם ש'היום נפגשנו ואכלנו במסעדת X'. הוא חלק איתם את היום-יום שלו איתה.

שני הילדים הקטנים שאלו והביעו עניין שהם רוצים לראות איך היא נראית. האב הראה להם תמונות מהטלפון, ואף סיפר לי כיצד הקטן שבחבורה התלהב ושאל אם הם יכולים לשחק במשהו ואם הם ייפגשו.

וכך הוא נקבע שבאמת במפגש השלישי, ייקבע מפגש.

בתיאום עם האב, סיכמתי איתו שהמפגש יהיה קצר. לא צריך להעמיס על הילדים, ובטח לא על האח הגדול. הדרגתיות וסבלנות, אלו הם שני אלמנטים שמאוד ישתלמו לטווח הרחוק.

המפגש הפרונטלי

את המפגש השלישי שהפעם היה פרונטלי בין בת הזוג לבין ילדיו של האב, קבענו כמפגש קצר ובו בת הזוג תגיע באמתלה שהיא צריכה לקחת משהו מהדירה.

על המפגש הקצר החלטנו מכמה סיבות: קודם כל כי האבא חשש מאוד מתגובת הילד הגדול, וגם כי הבחנו שההדרגתיות בהחלט יוצרת מעין 'נחיתה רכה' ומאפשרת לילדים לקבל את הידיעה המרעישה באופן קל יותר.

המפגש באמת היה קצר, האישה הגיעה, הילדים מלבד הגדול שוחחו איתה, הקטן אף רצה לשחק איתה. ולאחר מספר דקות היא הלכה. כן הכנתי את האב לכך שיעשה שיחה עם בנו הגדול ויאמר כי 'אתה לא חייב לדבר איתה, אבל לפחות תגיד שלום', וכך היה.

האבא למעשה קבע עובדה, אבל הוא עשה זאת תוך שהוא גם מכבד ומתחשב בילדיו. הוא עשה זאת אופן מדורג, אופן שלא מביך את ילדיו, לא מביך את בת זוגו מן המעמד המאתגר, ולא מותיר אותו חסר אונים.

סוף דבר

בהדרכות הורים להורים גרושים אני מדגיש את חשיבות הקשר שבין זוג ההורים (כמובן במידת האפשר, הרי זה משובח) למען התקשורת עבור הילדים. שכל הורה מספר מה עובר על הילד תחת המשמרת שלו, חולק עם ההורה השני ומשתף איתו פעולה למען הילד.

האב ואשתו לשעבר, אם ילדיו, לא היו בקשר טוב, אך ביקשתי ממנו לשתף אותה בכך, ולבקש ממנה לסייע ולספר מה הילדים אמרו כששבו אליה הביתה.

אספר לכם כאן, שהתברר לאחר המפגש הפרונטלי, כי הילד הבכור סיפר לאמו ש'היא הייתה נחמדה'. האמא חלקה איתו פרטים נוספים שבהחלט סייעו לו להבין אם עלינו על דרך המלך.

אתם לא מדמיינים בכלל כמה האב היה מאושר, והשיחה שלי איתו בהחלט לא דמתה לזו הראשונה.

לסיכום

נתנו את הכבוד לילדים, נתנו את הכבוד לבת הזוג שהתברר לי לאחר מכן שהיא רצתה בכך כבר הרבה זמן והפגינה סבלנות מדהימה, פעלנו באופן מדורג ונעזרנו בכל האמצעים שעמדו לרשותנו.

התחושה האישית שלי מן המקרה הזה הייתה סיפוק אדיר. כולם הרוויחו פה, הילדים ראו מהי זוגיות טובה גם בקשר החדש של אביהם וגם באופן שאימם שיתפה פעולה ובירכה את האב על הזוגיות, בת הזוג, האב המאושר. כיף גדול.

אספר לכם כי בשונה מהדרכה הורית, לעתים הדרכות הוריות שכאלו עבור הורים גרושים או אחד מן ההורים הגרושים, הן קצרות יותר, ממוקדות מטרה וגם מביאות לתוצאות המיוחלות באופן יחסית מהיר.

אני מזמין אתכם לשוחח איתי על כל דבר מה שיושב לכם על הלב, וביחד נבנה תוכנית פעולה נכונה ומתאימה.

שליחת שאלה

רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?

התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:

מכירים הורים שיוכלו להיעזר במידע? שתפו אותו איתם :)

לשיחת ייעוץ ראשונית:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

התייעצו איתי

השאירו פניה