עוצרים רגע ומחליטים ליצור מציאות חדשה
לא מזמן חבר פנה אלי וייעץ לי לכתוב על 'הורים חסרי אונים'. ראה לא מעט אתרים שמדברים על הנושא. בתחילה נרתעתי מעט, נושא מעט משונה ואפילו יודעים מה? נושא שנשמע לי קצת מעליב. לאחר כמה שניות של הרהורים ההשראה הגיעה והחלטתי שאם מישהו יגיע אל המאמר הזה – הוא ימצא כאן תוכן שיגרום לו לזקוף את הגב, להרים את הראש ולפעול.
כהורים אנחנו יכולים למצוא את עצמנו עומדים באינספור אתגרים. חלקם מעוררים בנו זעם, חלקם עוברים מתחת לרדאר, אך כולם ככולם מחלחלים פנימה ואט אט מביאים לתסכול רב.
כבר מגיל ינקות, ילדינו מבינים שיש דרכים שבאמצעותן משיגים דברים. הרי בכי אצל תינוק הוא דרך כל כך בסיסית וכל כך חשובה להודיע לנו על רעב, או להודיע לנו על כאב, או עייפות.
ככל שגדלים, השיטות כמובן משתכללות; להישאר בחדר לשחק ולהתעלם מן הקריאות להגיע לשולחן האוכל – בסוף הילד מרוויח כאן שהרי גם האוכל ימתין לו וגם הוא הרוויח עוד מספר דקות של משחק.
לעתים יהיה ילד שיתעקש על דבר מה מסוים, ומנגד יהיה ילד שיחליט שהוא משתטח על הרצפה ולו בגלל שסירבנו לקנות לו ממתק.
הדוגמאות הן כמובן אינסופיות. וכל אחד ואחת מכם שקורא זה עתה את המאמר, וודאי יכולים לחשוב על מקרים נוספים.
מה עושים? מחליטים
את המאמר אני בכוונה כותב בצורה כללית מאוד, אך חשוב לי לומר כי הוא מכוון לכולם: להורים שמרגישים חוסר אונים לנוכח עקשנותו של הילד, ועד להורים שמרגישים בחוסר אונים לאור התלונות של המורה או הגננת על התנהגות אלימה מצד הילד.
אבל בראש ובראשונה, חשוב שנחליט שאנחנו פועלים, ויתרה מזאת: נבין בדיוק מה לא עבד עד כה.
הרי זה לא שעמדתם מן הצד. וחוסר האונים נובע דווקא מן העובדה שאתם עושים, משתדלים ובאמת מנסים להביא לשינוי.
בהדרכות הוריות רבות אני שומע שהפתרון העיקרי הוא הרמת הטון, ואם זה לא עובד אז הטונים הולכים וגוברים, איומים על עונשים, ספירה עד 3 וכיוצא בזה.
האווירה שבבית הופכת לעכורה, והאם יש שינוי? לא אגיד שמדובר במציאות שחור ולבן, אך מרבית ההורים יעידו על מצב קיים סטטי ועל תסכול עמוק.
החליטו שאתם זונחים את דרכי התגובה שבהן נקטתם עד כה.
החליטו שאתם יוצרים תכנית פעולה חדשה, ושונה לחלוטין.
מה משנים? איך עושים?
חוסר אונים הורי נובע ממאבקי כוח מתמשכים בין הורים לילדים.
אחת מן הסיבות המרכזיות שמובילות למאבק כוח הוא שלמילה של ההורה פשוט אין כיסוי. הילד יודע שלמרות האיומים על עונש, הוא יוכל להמשיך לשחק והוא יוכל לגשת לשולחן האוכל בזמן שנוח לו ולאכול. הילד שמתפרע אצל סבא וסבתא יודע שלמרות האיומים ללכת הביתה, זה לא יקרה.
הכל נובע מניסיון. הילדים שלנו מנסים אותנו, הם בודקים אותנו ומותחים את הגבולות. עלינו לדעת להציג להם בדיוק היכן עובר הגבול.
מחליטים על גבולות ברורים
שבו ביחד כהורים והחליטו על הגבולות שלכם. מה מותר, מה אסור. על מה אתם מוכנים להבליג ועל מה לא.
יש לפעמים חוסר הסכמה בין ההורים. הגיעו לעמק השווה והחליטו ביחד.
מחליטים על עונשים שיש להם גב
לא איום סרק כמו 'אנחנו נלך מסבא וסבתא אם תמשיך ככה'. ותרו על זה. אתם וגם ילדיכם יודעים שזה לא יקרה.
אבל איום כמו 'אם תמשיך לשחק ולא תבוא לאכול הצעצוע לא יהיה כאן יותר' זה כבר משהו שאפשר ליישם.
הילד גדול? אין בעיה. אם הוא מותח את הגבולות ובא בשעות הלילה המאוחרות למרות שהגדרתם לו לשוב הביתה בשישי עד 22:00, אז החליטו שמשבוע הבא הוא לא יוצא בימי שישי.
מורידים את ההחלטות אל השטח ומיישמים
בלי פשרות – עושים ומיישמים.
החלטתם שאם הגבול יימתח שוב אז יהיו לכך השלכות? מעולה. הראו לילדיכם את ההשלכות.
ילדים לומדים מחוויות.
וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בהדרכה הורית
בהדרכות ההוריות שאני עורך, המטרה שלי היא בראש ובראשונה להבין את המצב הקיים. מהן התגובות של הילדים? מהן התגובות של ההורים?
ואפילו יותר מזה, המפגש השני מתקיים בבית המשפחה, ושם אני על תקן של צופה מן הצד. לא מתערב בדבר, אך לומד להבין את הדינמיקה והאווירה שבבית.
כבר מן המפגש הראשון וכל שכן במפגש השלישי בו אני מביא את רשמיי מביקור הבית, אנחנו יוצרים ומשכללים תכנית פעולה. אין כאן אמירות באוויר, אלא ממש הלכה למעשה – מה עושים? מה מיישמים? כיצד מיישמים?
זכרו את הנוסחה הבאה:
ילדים לא ישנו את התנהגותם אם נבקש מהם. הם ישנו את התנהגותם כאשר אנחנו נשנה את ההתנהגות / התגובות שלנו.
שינוי שקודם כל מתחולל אצל ההורים, הוא שינוי שאט אט מפעיל את קסמיו גם על הילדים.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, יועץ הורים בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
אם חיפשתם אחר פתרון להורים חסרי אונים, אז קודם כל אני ממליץ לכם להוציא מילים שכאלו מתוך הלקסיקון.
אתם לא חסרי אונים, אתם פשוט לא יודעים עדיין את הפתרון הנכון.
האם מה שכתבתי למעלה נכון לכל בית? יש מכנה משותף, אך יש גם הבדלים לעתים, ובדיוק בשביל זה אני כאן בשבילכם.
בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר טלפוני, לכתוב לי בוואטסאפ או להשאיר לי פניה באתר.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער