האם הילד מתאים רגשית לכיתה א'?
מרבית הנושאים המטופלים אצלי בהדרכות ההוריות, מצריכים מספר מפגשים עד להשגת התוצאה. אך לעתים הייעוץ הנדרש הוא חד-פעמי, וכך נכון הדבר במקרה הבא בו זוג הורים התלבט אם להשאיר את בנם שנה בגן.
ההתלבטות אם להשאיר את הילד בגן או להעלות אותו לכיתה א' שמורה להורים, שכן זוהי בחירתם בלבד. לעתים זה ברור לכול שהילד מתאים לכיתה א', ולעתים עולים באופן מוצדק חששות שמא יהיו קשיי הסתגלות משמעותיים.
כאן פנו אלי הורים שסיפרו לי שלדעתם בנם לא מוכן רגשית. היו עדיין רגעים בהם הוא היה מופנם מאוד והתקשה ליצור קשר עם חבריו לכיתה. הם תיארו לי כיצד באירועים לוקח לו זמן עד שהוא נפתח כלפי האחרים ומתיידד עם הזולת.
מן הצד השני, הם כן רצו שהוא יעלה לכיתה א' לאור הקושי עם החברים. כל החברים שלו מן הגן עולים לבית הספר היסודי, והם רצו שהוא יעלה יחד איתם וכך גם ירגיש יותר בנוח.
ככל שהעמקנו בשיחה, עלה הרושם שמדובר בילד עם יכולות גבוהות מאוד, והנושא הרגשי הוא היחידי שעורר בהם התלבטות.
קבענו פגישת ייעוץ אחת, וביקשנו לפרק את כל השיקולים גורם אחר גורם, עד לקבלת ההחלטה.
השיקול המרכזי - נקודת המבט של הילד
בכל הדרכה הורית, גם זו שאני מדגים כאן, אני נוהג לחזור אל נקודת המבט של הילד; איך הילד מרגיש עכשיו בגן? מה החוזקות שלו? מהן נקודות התורפה? איך הוא מתמודד עם היום-יום שמחוץ למסגרת החינוכית?
מניסיוני, המעבר לכיתה א' הוא מאוד משמעותי, הוא מלווה באמוציות רבות.
בית הספר שונה מן הגן באופן ניכר שכן כאן לא משחקים יותר, אלא יושבים, מקשיבים ולומדים. פתאום אין זמן יצירה, אין זמן חצר ארוך, כבר אין רק פרצופים מוכרים של חברים מהגן או גננות וסייעות, אלא ילדים מכל מיני כיתות, בכל מיני גילאים, מורים ומורות מכל מיני כיתות. זמן ההפסקה כבר לא סטרילי.
השוני הזה יוצר התמודדות משמעותית הן בפן הרגשי והן בפן החברתי.
ככל ששילבנו את השיקולים הסביבתיים והחברתיים השונים, הבנו שלבנם הקטן יהיה קושי משמעותי.
החלטנו ששנה בגן תעשה עם הילד פלאים
אחרי שלקחנו בחשבון את כל השיקולים, והבאנו תרחישים שונים, ההורים החליטו להשאיר את בנם שנה נוספת בגן.
מבחינתם זאת הייתה גם הזדמנות לעבוד איתו על כך. עתה בשנה הנוספת בגן הוא יפגוש בחברים חדשים.
במהלך אותו מפגש, ביקשתי לדעת יותר על ההתנהלות היומיומית עם הילד. כיצד הם מגיבים לרצון של הילד להישאר צמוד אליהם? ועלתה שאלה מרכזית: האם התגובות של ההורים היו נכונות ומחזקות עבור הילד? או שאולי היה אפשר להגיב אחרת ולהעצים אותו?
המפגש לא רק סיפק להם הכוונה או אולי נקרא לכך 'חותם' שהסיר את ההתלבטות אם כן או לא להעלות את הילד לכיתה א'; ניצלתי את המפגש גם כדי לתת להם עצות והכוונות שלקוחות ממש מתוך ההדרכה ההורית הקלאסית.
הסברתי להם כיצד לשפר את היכולות החברתיות של בנם באמצעות משחק, באמצעות מפגשים חברתיים יזומים מראש. עברנו על היום-יום, ונתתי דגשים ועצות כיצד כן להעצים את הילד, לבנות יחד איתו את הביטחון העצמי.
אני מאמין שההחלטה של ההורים הייתה משמעותית ולא רק בחוויה הראשונית של כיתה א', אלא לשנים ארוכות קדימה.
לסיכום
המטרה שלי במקרה הבוחן הנוכחי היא להסביר שאתם לא מוכרחים להיצמד לתבנית הרגילה של ההדרכה ההורית ולהתחייב ל-X מפגשים. לעתים ישנם מקרים שבאמצעות מפגש אחד ניתן להגיע להחלטות משמעותיות וחשובות.
ובכל התלבטות שיש לכם, בכל שאלה, אני מזמין אתכם לכתוב לי בוואטסאפ, להתקשר או להשאיר לי פניה. אשמח לייעץ לכם ולבחון יחד אתכם אם אוכל להועיל, או שמא אוכל לתת לכם עצה קטנה על הדרך, אך שתשפיע בענק.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
אודותיי
שמי רון שמעוני, יועץ הורים, אבא לשני ילדים מקסימים, בעל תואר שני בחינוך, בעברי כיהנתי כמנהל חטיבת ביניים ואני מוסמך בהדרכה הורית בגישת מיכל דליות.
אני מעביר הדרכות הוריות, הרצאות להורים וסדנאות הורים.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער