"כשילדך המתבגר מבקש לדבר איתך, ראה את דבריו מתוך נקודת מבטו. אל תהיה שיפוטי כלפיו" – הית' דינגוול
שלום, ברוכים הבאים,
שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים מוסמך, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
בהדרכות ההוריות שאני מעביר, אני פוגש לא פעם בהורים שאמנם ידעו כי צפוי להם אתגר ביום מן הימים כאשר ילדם יתבגר, אך מידת הקושי ולעתים השינוי הניכר עדיין הפתיעו אותם.
אני מעביר הרצאה בנושא גיל ההתבגרות במוסדות וארגונים וכן עבור אירועים פרטיים בכל סדר גודל.
ההרצאה עוסקת בתקשורת בריאה בין הורים למתבגרים, מיניות ושינוי התפיסה ההורית.
כהורים אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מתקשים להפנים שאותו ילד צעיר שהיה תלוי בנו, שנהנה לבלות איתנו בפארקים, שאהב לצפות איתנו בטלוויזיה בשעות הבוקר המוקדמות, הוא איש צעיר עם חיים נפרדים.
איש עם רצונות משלו, עולם משלו והעדפות משלו. הוא מעדיף לבלות עם חברים מאשר לצאת לטיול של סוף שבוע, והוא לא תמיד יגיע לארוחת השישי אצל הסבא והסבתא.
זה נורא קשה לקבל את זה, והאמת? אנחנו כהורים דיי מפספסים.
אחד מן הנושאים הבסיסיים שלי בהרצאה עוסק בשינוי הגישה שלנו כהורים – במקום שנתקשה לראות את ילדינו מתרחקים מאתנו, זה הזמן להתרגש מההתפתחות שהם עוברים. לשמוח מכך שהם הופכים לאנשים עצמאיים ונפרדים מאתנו.
לאחר שאבסס אתכם את הנושא הזה, ניגש ביחד אל תוך הסוגיות הבוערות שמאפיינות משפחות רבות.
גיל ההתבגרות מביא עמו 'שיגעונות' שונים. ומדוע בחרתי לעטוף את המילה במירכאות? כיוון שלא אחת, אנחנו רואים את הדברים מזווית מאוד מסוימת, לעתים קצת פקפקנית במקום מסוים.
פעמים רבות כהורים אנחנו עלולים אף שלא במתכוון, להתייחס למתבגרים כאל אנשים קטנים עם שיגעונות גדולים. מתבגרים הם הכול חוץ מזה. הם אנשים גדולים עם שיגעונות קטנים כמו שיש לכל אחד ואחת מאתנו.
הנטייה שלנו לעתים היא לנזוף במתבגר או להקטין אותו במקום לבוא ולחזק אותו. להתפעל מהיכולות שלו.
חלילה לא אומר שזה נעשה בכוונת תחילה, וב-99.9% מהמקרים אנחנו כלל לא עושים זאת מתוך כוונת זדון.
למשל מתבגרים שמצהירים שהם טבעוניים או צמחוניים וההורים צוחקים או אומרים 'איזה שטויות' במקום להתפאר מזה שלילד שלהם יש תפיסה משלו ועולם משלו.
שינוי היחס וההבנה כי מדובר במתבגר, הוא המפתח לקיום דיון מכבד ומכיל, ערוץ תקשורת פתוח ובריא.
זהו המקום שהורים רבים נופלים בו, ועל כך נדבר רבות עם שפע של הדגמות וכמובן שאילת שאלות.
אי אפשר להתעלם מנושא מאוד מרכזי בקרב משפחות עם ילדים מתבגרים – האווירה שבבית.
בהרצאה נדבר על שלושה מצבים עיקריים שקיימים בתא המשפחתי:
הורים שמרותקים מן השינויים שילדם עובר.
הורים שמעידים על אקלים נעים בבית, שיח מעניין, תקשורת טובה ואווירה של שיתוף וכבוד הדדי.
זהו גם המצב האידיאלי אליו אנחנו נשאף ונגיע.
הורה שאומר – הכל רגוע, אין שום שינוי מהותי והכל בסדר.
במצבים כאלה אני ממליץ נורא שכן נעבוד על שיפור התקשורת כיוון שהסכנה הגדולה היא שתגיע העת ויבוא גל גדול אחד שלא נדע כיצד להתמודד איתו.
מעולם לא היינו קודם לכן ב'היתקלות' עם אתגר מול ילדנו, והכול נאצר ונאגר מתחת לפני השטח.
תקשורת בריאה ופתוחה כמו במצב הראשון, יכולה לאפשר לא רק שיח על דברים חיוביים, אלא גם הצפה מעל לפני השטח של אתגרים פנימיים, התלבטויות ומחשבות.
אין דרך קלה לתאר את המצב השלישי. אקלים שהוא פשוט זוועתי וקשה נורא לכולם. כל דיירי הבית סובלים ומרגישים שהם הולכים על ביצים.
הרבה פעמים, הורים שמגיעים אלי במצב כזה מראים ממש סימנים של ייאוש. אומרים לי ש"אין ברירה, אצטרך לסבול את זה שיש לי מתבגר בבית ולעבור את זה".
זה בית שמתאפיין בצעקות, איומים, 'משחקי שוטרים וגנבים' על שיעורי בית ומבחנים ועוד.
ברגע שנכנסים לתוך אווירה שכזו, אז גם קשה נורא לצאת ממנה. זה מעייף, זה מביא הורים לסף שהם פשוט מותשים וזה מקרין כמובן גם אל הצד השני, אל הנערות והנערים.
בהרצאה אני סוקר את המצבים הללו ומסביר כיצד לשפר את התקשורת ואיך להיחלץ גם מתרחישים קשים שבהם הכול מרגיש אבוד.
כל הורה והורה מביא איתו אתגרים שונים וגישות משתנות.
עם סיום ההרצאה ניגש לשלב השאלות, ואני מזמין אתכם להציף את החדר בדיון קולח על מגוון סוגיות שונות.
לא אחת, נגלה שישנה גישה שיכולה להתאים באופן רוחבי לסיטואציות שונות.
ההרצאה יכולה להתאים למגוון אירועים, החל מכנסים מקצועיים, דרך הרצאות ערך מוסף בימי גיבוש ועד למוסדות וארגונים רלוונטיים לתחומי הטיפול והחינוך.
בכל שאלה בנושא הרצאות להורים למתבגרים, אני מזמין אתכם להשאיר לי פנייה באתר, לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור איתי קשר טלפוני.
