ילד בן 12 עדיין בא לישון במיטת ההורים
נער/ה ועדיין ישנים במיטת ההורים? הורים לתינוקות ועד לפעוטות שפונים אלי, מספרים לרוב על לילה
תפריט
מתבגרים ומתבגרות- מה הסיפור שלהם?
לאחר פרשת החשד לאונס בקפריסין, התעורר שיח כיצד אנחנו יודעים מה הילדים שלנו עושים בחוץ? כיצד הם היו מגיבים בחברת נערים ונערות אשר מתנהגים בצורה משפילה כלפי מישהי זרה? האם הילדים שלנו היו מגיבים אחרת?
לא מעט הורים לא נוגעים כלל בנושא המיניות, ומעדיפים מסיבות של מבוכה או חוסר ידע להתעלם מהנושא. רוב השיח עם המתבגרים הוא סביב מטלות הבית ושיעורי הבית.
הורים רבים הורסים את היחסים סביב שני הנושאים הללו.
בדרך כלל המתבגרים ישכחו מה אמרתם להם ומה עשיתם איתם. אבל הם כן יזכרו מה גרמתם להם להרגיש. ואם אנחנו אומרים להם כל יום להכין שיעורי בית, נאבקים איתם בגלל הערת מעקב של המורה או על סידור החדר- אז אנחנו גורמים להם להרגיש במאבק מתמיד איתנו ושם- אנחנו אולי ננצח במאבק, אבל נפסיד את הילדים.
ועל מה מדברים עם מתבגר שסוגר את הדלת ושוקע באיפון?
התשובה פשוטה- פשוט עושים, פשוט מדברים. באמת מנסים לשמוע אותם, לדבר איתם על דברים אחרים מלבד לימודים ומטלות. לצפות איתם בטלוויזיה ולשאול שאלות ביחד על דברים שרואים- לגרות אותם לשיח, ובשיח אנחנו משפיעים כי המתבגר לא מותקף ומשתף פעולה.
ביחד נלמד לא רק להרגיע את המצב הקיים, אלא כיצד לנצל את השנים האחרונות שיש לנו להשפיע על הנערים והנערות בבית להיות אנשים עם ערכים, עמוד שדרה וחוסן נפשי.
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
כן יש הבדל משמעותי מאוד, והגישה היא שונה.
בעוד שילדים הם יחסית "צייתנים", כלומר רואים בנו כגורם סמכותי, הרי שבני נוער הם כבר מבוגרים צעירים.
כאן אין שחור או לבן, וכדי להגיע איתם להבנות, לפעמים צריך לשאת ולתת.
הרבה פעמים כהורים, קשה לנו לקבל את השינוי הזה שאט אט מתחולל בילדינו שכבר אינם כל כך ילדים, וזה בסדר וטבעי לחלוטין.
כחלק מההדרכות ההוריות שאני עורך, אני פוגש גם במקרים כאלו.
חשוב לציין שתפקידינו כהורים הוא לדעת לזהות את המצוקה של ילדינו, אבל אין זה מתפקידנו לטפל בה. לשם כך יש אנשי מקצוע.
כיועץ הורים, אין זה מתפקידי לטפל בדיכאון, חרדה או מצוקה רגשית אחרת, אך אני כן יכול לדייק אתכם את אנשי המקצוע הנכונים, ולספק הכוונה.
במדור שלחו לי שאלה, תוכלו לשלוח לי את המידע המדויק, ואוכל לענות לכם במייל או בטלפון.
בהחלט אפשר להביא לשינוי.
הגישה שלי שמבוססת על שיטתה של מיכל דליות, היא שברגע שנשנה את התנהגותנו / תגובתנו אל ילדינו, אז גם הם ישנו את תגובתם.
דוגמה קלאסית היא ילד שמסרב להשקיע בלימודים. אנחנו יכולים "ללכת איתו ראש בראש", או שאנחנו יכולים לשאת ולתת איתו.
אתה תשיג ציונים טובים יותר, ואנחנו נגדיל את דמי הכיס, או כל צ'ופר אחר.
הדוגמה מאוד פשוטה, והמטרה שלה יותר להסביר את הנוסחה.
השינוי על בסיס הנוסחה הזאת, אפשרי גם במקרים מורכבים ומאתגרים יותר.
פשוט צריך לדייק.
נער/ה ועדיין ישנים במיטת ההורים? הורים לתינוקות ועד לפעוטות שפונים אלי, מספרים לרוב על לילה
או בכללי: איך מתווכים לילדים תקופות מורכבות? כהורים בישראל אנחנו בהחלט יכולים ומגיע לנו להוריד
איך מדרבנים את הילד להחזיר צעצועים למקום? סוגיית סידור החדר עולה לעתים בהדרכות הוריות, ובעיקר
איך משכנעים מתבגרים לסדר את החדר? אחד מן הדברים שעולים לא אחת בהדרכות להורים למתבגרים,
ריבים עם בני נוער – אימת ההורים? הדינמיקה המוכרת בכל בית ובית עם ילדים היא…
מה עושים כשהילד מתנכר לאבא או האמא? ניכור הורי הוא נושא כאוב וקשה עבור ההורה.