הדרכת הורים בזום – האם זה אפשרי?

המטרה שלנו היא להביא לשינוי התנהגותי אצל הילדים.

הגישה שלי היא שאנחנו לא יכולים להכריח את ילדינו להשתנות. אנחנו לא יכולים פשוט לבקש או לגעור בהם (דבר שרק יעורר יותר אנטי).

מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא לשנות את האופן שבו אנחנו ההורים מתנהגים ומגיבים. דרך השינוי שאנחנו נחולל בתגובה שלנו, הילדים שלנו גם ישנו את תגובתם שלהם.

כך למשל, אם הילד לא יהיה מוכן להתקלח, אז נגיד לו שלא הולכים לבקר את סבא וסבתא שהוא נורא אוהב לבקר, וגם חשוב שנעמוד בזה. שבאמת לא נלך אליהם, גם אם אנחנו רוצים.

הילד מצדו הפסיד. הוא רוצה ללכת אליהם והוא נהנה איתם. נסביר לו (ולא נצעק או נתעצבן) שבגלל שהוא נריח לא נעים, אז לא נעים לנו לבקר אנשים אחרים.

ילדיכם חכמים, הם לומדים מחוויות והם יודעים להסיק מה עובד לטובתם ומה לא. דרך זה שלא נלחמנו אבל שינינו את התגובה, ילדיכם עשויים בהחלט להעדיף להתקלח כדי שלא להחמיץ דברים שהם אוהבים.

זמן תגובה וזמן חינוך זהו מוטיב נוסף שאעבור אתכם עליו.

מדובר בהפרדה שאנחנו עושים בין הזמן להגיב לבעיה מסוימת לבין הזמן לחנך.

אם למשל ילדכם צעק במכולת שהוא רוצה ממתק והשתטח, אז כעת זה לא הזמן לחנך, אלא להגיב ולסיים את האירוע.

לאחר שכולם נרגעים, ורק לאחר שגם אתם וגם ילדכם נרגעתם, זה הזמן לדבר על מה שהיה ולחנך.

למשל: להסביר לילדכם שבגלל שהוא צעק במכולת ורצה ממתק, יותר לא תלכו איתו למכולת כמו פעם או שמעכשיו אין יותר ממתקים במכולת, רק מה שקונים אחר לתקופה.

כשאתם רגועים – אתם יכולים להחליט על עונשים שקולים יותר. כשהילד שלכם רגוע, הוא מבין טוב יותר את חומרת הדברים שהוא עשה.