למידה בזום – התמודדות הורית וטיפים ללמידה בזום
הילד מתקשה ללמוד בזום – מה נוכל לעשות? בלמידה מרחוק נתקלנו לראשונה בתקופת הקורונה, רק
תפריט
מתבגרים ומתבגרות- מה הסיפור שלהם?
לאחר פרשת החשד לאונס בקפריסין, התעורר שיח כיצד אנחנו יודעים מה הילדים שלנו עושים בחוץ? כיצד הם היו מגיבים בחברת נערים ונערות אשר מתנהגים בצורה משפילה כלפי מישהי זרה? האם הילדים שלנו היו מגיבים אחרת?
לא מעט הורים לא נוגעים כלל בנושא המיניות, ומעדיפים מסיבות של מבוכה או חוסר ידע להתעלם מהנושא. רוב השיח עם המתבגרים הוא סביב מטלות הבית ושיעורי הבית.
הורים רבים הורסים את היחסים סביב שני הנושאים הללו.
בדרך כלל המתבגרים ישכחו מה אמרתם להם ומה עשיתם איתם. אבל הם כן יזכרו מה גרמתם להם להרגיש. ואם אנחנו אומרים להם כל יום להכין שיעורי בית, נאבקים איתם בגלל הערת מעקב של המורה או על סידור החדר- אז אנחנו גורמים להם להרגיש במאבק מתמיד איתנו ושם- אנחנו אולי ננצח במאבק, אבל נפסיד את הילדים.
ועל מה מדברים עם מתבגר שסוגר את הדלת ושוקע באיפון?
התשובה פשוטה- פשוט עושים, פשוט מדברים. באמת מנסים לשמוע אותם, לדבר איתם על דברים אחרים מלבד לימודים ומטלות. לצפות איתם בטלוויזיה ולשאול שאלות ביחד על דברים שרואים- לגרות אותם לשיח, ובשיח אנחנו משפיעים כי המתבגר לא מותקף ומשתף פעולה.
ביחד נלמד לא רק להרגיע את המצב הקיים, אלא כיצד לנצל את השנים האחרונות שיש לנו להשפיע על הנערים והנערות בבית להיות אנשים עם ערכים, עמוד שדרה וחוסן נפשי.
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
כן יש הבדל משמעותי מאוד, והגישה היא שונה.
בעוד שילדים הם יחסית "צייתנים", כלומר רואים בנו כגורם סמכותי, הרי שבני נוער הם כבר מבוגרים צעירים.
כאן אין שחור או לבן, וכדי להגיע איתם להבנות, לפעמים צריך לשאת ולתת.
הרבה פעמים כהורים, קשה לנו לקבל את השינוי הזה שאט אט מתחולל בילדינו שכבר אינם כל כך ילדים, וזה בסדר וטבעי לחלוטין.
כחלק מההדרכות ההוריות שאני עורך, אני פוגש גם במקרים כאלו.
חשוב לציין שתפקידינו כהורים הוא לדעת לזהות את המצוקה של ילדינו, אבל אין זה מתפקידנו לטפל בה. לשם כך יש אנשי מקצוע.
כיועץ הורים, אין זה מתפקידי לטפל בדיכאון, חרדה או מצוקה רגשית אחרת, אך אני כן יכול לדייק אתכם את אנשי המקצוע הנכונים, ולספק הכוונה.
במדור שלחו לי שאלה, תוכלו לשלוח לי את המידע המדויק, ואוכל לענות לכם במייל או בטלפון.
בהחלט אפשר להביא לשינוי.
הגישה שלי שמבוססת על שיטתה של מיכל דליות, היא שברגע שנשנה את התנהגותנו / תגובתנו אל ילדינו, אז גם הם ישנו את תגובתם.
דוגמה קלאסית היא ילד שמסרב להשקיע בלימודים. אנחנו יכולים "ללכת איתו ראש בראש", או שאנחנו יכולים לשאת ולתת איתו.
אתה תשיג ציונים טובים יותר, ואנחנו נגדיל את דמי הכיס, או כל צ'ופר אחר.
הדוגמה מאוד פשוטה, והמטרה שלה יותר להסביר את הנוסחה.
השינוי על בסיס הנוסחה הזאת, אפשרי גם במקרים מורכבים ומאתגרים יותר.
פשוט צריך לדייק.
הילד מתקשה ללמוד בזום – מה נוכל לעשות? בלמידה מרחוק נתקלנו לראשונה בתקופת הקורונה, רק
המפתח להצלחה טמון ביחסים יש ילדים שמכריזים שלא בא להם ללכת, יש כאלה שפשוט לא
אלימות אצל נער מתבגר אחד מן הנושאים שלפחות אותי כאדם וכאזרח המדינה, מאוד מתסכל ומדאיג
על חיזוק השיח עם מתבגרים לעתים לוקח לנו מעט זמן להכיר בכך שגיל ההתבגרות כבר
קשיים חברתיים בגיל ההתבגרות בסופו של דבר, כולנו כהורים רוצים שילדינו יהיו מרוצים, שמחים ומאושרים.
מה עושים כשמתבגר / מתבגרת לא מקשיבים לי? גיל ההתבגרות יכול בהחלט להציב אותנו ההורים