ילד סרבן אוכל

ילד סרבן אוכל

תוכן עניינים

איך לגרום לילדים לאכול?

נושא האוכל יכול להוות גורם תסכול דיי משמעותי עבור הורים רבים. אנחנו טורחים ומכינים, עמלים ומבשלים, וילדינו פשוט מסרבים אפילו לטעום. ראשית כל, מדובר במאמץ רב שהשקענו לשווא, ושנית לעתים זה גם גורם לנו לעשות עבודה כפולה ולהכין מספר ארוחות שונות.

ברור לכולנו שאין זה פתרון, ושעלינו למצוא את הדרך לעודד את ילדינו לנסות דברים חדשים.

יש לי חבר ילדות ממש טוב, שאחד מהדברים שאנחנו הכי אוהבים לעשות ביחד זה ללכת למסעדות. לאכול, לטעום, לנסות דברים חדשים.

אני זוכר שמאוד הפריע לו שהוא בן אדם שטועם הכל, ואילו הילדים שלו יכולים לאכול רק שניצל ופסטה עם עגבניות. כל יתר הדברים פשוט לא באים בחשבון.

הוא שאל אותי: "איך זה הגיוני? מה, הם לא רוצים לטעום?"

כמו שתוכלו להתרשם מעוד המון מאמרים שנמצאים אצלי בבלוג, הסוד טמון בהתנהגות ובתגובה שלנו. זה בדיוק מה שאמרתי לו, וזה גם המידע שאחלוק אתכם במאמר הבא.

הילד לא אוכל - חשוב שנתעקש?

את הסוגיה החשובה הזו אני נוהג לחלק לשני אופנים:

בפן הבריאותי

חשוב שנלמד את ילדינו לאכול את '5 הצבעים', את כל אבות המזון.

אנחנו רוצים שילדינו יגדלו להיות ילדים בריאים.

מגמת ההשמנה העולמית לא פוסחת על ישראל, וילדים רבים פשוט אוכלים לא בריא.

ברגע שנחנך את ילדינו להקפיד על כך כבר מגיל צעיר, אנו נגדיל את הסיכויים שלהם להיות אנשים בעלי גוף חזק ובריא יותר.

בפן התפיסתי

אבל חשוב מכך – יש כאן השפעה משמעותית יותר.

ילד שנגדל אותו לנסות מזונות שונים, שלא לסרב לכל מאכל ומאכל שמציעים לו, יהיה אדם בוגר שלא יפחד לנסות, שלא יהיה מקובע.

לכן אני תמיד אומר שיש כאן לא רק פן בריאותי, אלא פן חינוכי-תפיסתי.

אם כך, איך אנחנו משכנעים את הילד שלנו לנסות לאכול?

יש מספר דרכי פעולה שבהן נוכל לנקוט כדי לשכנע את הסרבנים הקטנטנים להתחיל ולנסות מזונות נוספים.

זוכרים שבפסקת הפתיחה ציינתי שאנחנו צריכים לשנות את ההתנהגות שלנו? כאן האמרה הכללית הזו, תקבל מספר דוגמאות מוחשיות.

1. לתת דוגמה

הדבר הקריטי והחשוב ביותר שאנחנו צריכים לעשות הוא להוות לילדינו דוגמה.

אנחנו יושבים בבית מול שולחן האוכל, מנסים דברים ומראים לילדינו שאנחנו מנסים.

אם אני טועם אוכל מסוים, אז אני אציין את זה:

"וואו איזה טעים זה, ממש שווה לנסות" ואשאל את אשתי "טעמת את זה? ממש כדאי". אשתי יכולה לטעום ולומר "טעמתי, זה פחות לטעמי אבל איזה כיף שניסיתי".

הילד רואה שאמא או אבא שלו נהנו כי הם ניסו מאכל חדש.

2. לשמוח כשהילד מנסה אוכל חדש

אם אחד הילדים ניסה לטעום אוכל חדש, אז נדגיש את זה, נראה לו שזאת התנהגות חיובית.

נגיד לו "כל הכבוד איזה יופי! איך היה לך? זה טעים?". לשתף אותו בשיחה, להפוך את זה לאירוע משמחה.

הרבה פעמים בבית שיש בו מספר ילדים, שווה נורא להשתמש בשיטה הזו.

אם ילד אחד לא מוכן לאכול, ואילו הילד השני כן מנסה מאכלים שונים, אז לשמוח שהילד ניסה, ולהראות לאחיו שחבל לפספס טעמים חדשים.

חשוב לי לציין:

אנחנו לא מחזקים ילד אחד על חשבון הילד השני.

לא אומרים משהו כמו: "תראה איך אחיך אוכל, מה אתה לא אוכל ככה?".

זה רק ייצור ריחוק ואנטיות. הילד לא ירצה לנסות וגם ירגיש מתוסכל.

בשולחן האוכל מכניסים רק פרגונים!

3. אל תייצרו עליו לחץ

חשוב לי נורא לציין שאין כל מקום להכריח את הילד לאכול.

ההשפעה היא לא טובה, וגם האנרגיות שתוציאו על זה רק ישפיעו לרעה על ההווי שבארוחה ושבבית.

לא דוחפים לילד אוכל, לא מורים לו לאכול, אנחנו לא מתנים אוכל בדברים אחרים (למשל "אם לא תאכל, לא תלך לשחק").

מחקרים (1) מראים שההתניות הללו יוצרות אחר כך משקעים אצל הילד, ואפילו הפרעות אכילה.

הוציאו את הלחץ לנסות מאכלים חדשים אל מחוץ לשולחן האוכל.

שליחת שאלה

הילד לא אוכל ואינכם/ן בטוחים/ות מה לעשות?

התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:

4. סביבה 'סטרילית'

כשאני מדבר על סטריליות, אני מתכוון לתופעה מאוד נפוצה לצערי של טלפונים בשולחן.

יש המון הורים שיושבים בשולחן האוכל עם הטלפונים הניידים, מסתכלים תוך כדי, מרוכזים חצי בשולחן וחצי במסך.

שימו הכל בצד, תנו את מלוא היחס אל הארוחה, אל השיחה תוך כדי הארוחה ואת ההתייחסות לאוכל שאוכלים.

5. שולחן מזמין ודרך הגשה

הדרך שבה האוכל מוגש לילדיכם, יכול להשפיע על הרצון שלהם לנסות דברים חדשים.

מומלץ לנסות מדי פעם לערוך שולחן צבעוני עם שפע של מאכלים, מלפפון למשל שחתוך בצורה מסוימת, ירקות שיוצרים פרצוף.

לא חייבים לעשות את זה באופן קבוע, אבל מדי פעם דרך הגשה נעימה, בהחלט יכולה להפוך את הארוחה לחוויה וגם לדרבן את הילדים לנסות דברים חדשים או מאכלים שלרוב הם נוטים להימנע מהם.

6. להכין עם הילד את האוכל

נכון, זה לא תמיד נקי, זה לא תמיד קל, אבל זאת פעילות מקסימה, וזאת דרך להכיר את האוכל בזווית שונה.

תמיד יותר קל לילד לאכול אוכל שהוא הכין. הוא מרגיש שהוא עבד בשבילו, שהוא הכין אותו.

הוא נהנה להגיד "איזה יופי, אני הכנתי את זה!".

ותשתדלו גם לפרגן. שלבו משפטים כמו "תראו איזה יופי עידו סידר את הירקות".

7. לא מתפשרים

הורים שמגיעים אלי לעתים להדרכת הורים, מספרים לי שהילד פשוט מתעקש על מאכל ספציפי, ושהוא ממש מתנה את הארוחה במה שהוא רוצה.

חשוב נורא שלא ללכת לפי התנאים שלו, ולהכתיב את המציאות בשטח.

אם אנחנו החלטנו שאנחנו אוכלים דבר מסוים, והילד דורש משהו אחר, אז פשוט נאמר לו, בלי עצבים ובלי צעקות – שזה מה שאנחנו אוכלים היום.

זה בסדר לא להתפשר.

ואגב שימו לב לפרט המעניין הבא שרק יחזק אתכם לעמוד על שלכם:

בגני ילדים הגננות מתעקשות על מאכלים מסוימים והילדים מקבלים את זה ואוכלים.

למשל הגננת מודיעה בתחילת השנה שאין שוקולד, והרבה הורים נזקים "מה זה אין שוקולד? מה אני אתן לו?".

אבל כמה מפתיע, הילד מתמודד ואוכל כריך בלי שוקולד. הוא מתמודד עם זה ומקבל את מה שיש.

למעשה, משטר האוכל הופך לרופף רק בבית!

רון, כל הטיפים האלה טובים, אבל הילד מסרב

בהדרכות הוריות, כשעולה השאלה איך לגרום לילדים לאכול, וההורים מספרים לי עד כמה הילד מתעקש, אני שואל את הדבר הבא: "ואם הוא ממש ילחץ עליכם שהוא רוצה ללכת לבריכה בלי מצופים, תסכימו?"

כולנו יודעים את התשובה. יש קו אדום שלא עוברים אותו. וכך גם צריך לנהוג בנושא האוכל.

ברגע שתתפסו את זה בתור קו אדום, היחס שלכם לזה והמוטיבציה שלכם לזה יהיו שונים בתכלית.

אבל הילד מתוסכל!

אתייחס להתקלה נוספת שבה אני פוגש בהדרכות ההוריות.

וודאי שנושא של אוכל לא עובר בשתיקה, והילד עלול בהחלט להגיב בצורה שלילית.

אני אומר: תנו לילד שלכם קרדיט, הוא יכול להתמודד עם התסכול שלו.

אגלה לכם אפילו סוד – הוא יחווה עוד המון תסכולים שונים בחייו, ואתם לא תמיד תהיו שם לידו.

זוכרים איך בהתחלה אמרתי שנושא האוכל הוא גם פן מאוד חינוכי? הנה דוגמה שמחזקת את דבריי ושצריכה לעמוד גם לנגד עיניכם.

זה הזמן לחזק את ילדיכם, להראות להם שהם יכולים להתגבר על רגעים שלא תואמים את מה שהם רצו. הם יכולים להתמודד.

התייעצו איתי

לסיכום

אפשר להתמודד עם ילד סרבן אוכל, ואפילו לעשות זאת בהצלחה יתרה. 

צריך הרבה סבלנות, ואת הגישה הנכונה שתעודד אותו לנסות דברים חדשים.

שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים מוסמך, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.

בכל שאלה בנושא זה, ובאתגרי הורות רבים נוספים, אני מזמין אתכם להתייעץ עמי, ליצור איתי קשר טלפוני או להשאיר לי פנייה באתר.

אני מזמין אתכם גם להשאיר לי שאלה פתוחה במדור ייעוץ הורים אונליין שבאתרי.

סיכום שאלות - הילד לא אוכל

ארגיע אתכם מיד ואומר שכן, יש פתרון והוא מעבר לפינה.

הדבר החשוב ביותר הוא שנתעקש על כך, אבל שלא נייצר לחץ.

אפשר לתת דוגמה, לדבר על האוכל הטעים, להראות שגם אנחנו מנסים, לערוך שולחן מזמין עם דרך הגשה יפה, להכין עם הילד את האוכל.

ממליץ בחום לישם את הטיפים שחלקתי אתכם כאן.

כל ילד הוא עולם ומלואו, ובהדרכות ההוריות אנחנו בוחנים כל מקרה ומקרה.

אבל אגיד זאת כך, חשוב שהילד ינסה דברים נוספים וחשוב שתתעקשו.

בסופו של דבר ילדכם יבין שיש כאן קו אדום שהוא לא יכול לחצות.

אני עורך הדרכות הוריות בזום ופרונטליות בקליניקות שלי בתל אביב וברעננה.

אני אגב, ממליץ על ההדרכות הפרונטליות, או לפחות הדרכה פרונטלית אחת במסגרת ההדרכות מרחוק.

ביבליוגרפיה

מכירים הורים שיוכלו להיעזר במידע? שתפו אותו איתם :)

לשיחת ייעוץ ראשונית:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

התייעצו איתי

השאירו פניה