הורים רבים מגיעים אלי עם התלבטות מסוימת להדרכת ההורים. הם כבר מנוסים, חוו בעבר הדרכת הורים שפשוט לא הצליחה לספר את התוצאה הרצויה. זה חשוב לומר כבר בהתחלה: זה לא אומר שאין מה לעשות. ומומלץ לקבל חוות דעת שנייה ולו אפילו במעמד שיחת הטלפון הראשונה.
לא פעם אני פוגש הורים שאומרים לי: "רון, כבר היינו בהדרכת הורים", "זה עזר לתקופה ואז חזר", או "האמת? זה פשוט לא עבד לנו".
פייר? אני מבין את המקום הזה. באמת שכן.
כי כשאנחנו כבר פונים לעזרה, אנחנו בדרך כלל מגיעים אחרי תקופה לא פשוטה. אחרי מאבקים בבית, אחרי הרבה ניסיונות, אחרי תחושה שאנחנו כבר לא יודעים מה לעשות. ואז אם גם ההדרכה לא הביאה את השינוי שקיווינו לו, טבעי שתעלה השאלה:
למה שהפעם זה יעבוד?
בואו נודה באמת: אין שום דבר שמבטיח במאה אחוז שהפעם זה יעבוד. אבל, וזה אבל חשוב, יש כמה דברים שכן יכולים להגדיל מאוד את הסיכוי שהתהליך יהיה משמעותי, מדויק ובעיקר כזה שאפשר באמת ליישם בבית.
צריך לתת לאסימון ליפול
פעם, למי שלא מכיר, היו טלפונים ציבוריים. כדי לדבר הייתם מכניסים אסימון. ורק כשהאסימון היה נופל, השיחה באמת הייתה מתחילה.
אני משתמש בביטוי הזה כי בהורות, בהרבה מקרים, אנחנו לא רואים את התהליך בזמן אמת. אנחנו עושים שינוי, מנסים להגיב אחרת, מתאמנים על גישה חדשה, אבל לא תמיד מיד רואים תוצאה. ואז עולה המחשבה: "זה לא עובד".
לפעמים זה כן עובד. רק לא בקצב שדמיינו.
זה קורה בטיפולים רגשיים.
זה קורה בטיפולים אצל קלינאי תקשורת.
וזה קורה גם בהדרכת הורים.
יש תהליכים שלוקחים זמן. לא תמיד השינוי נראה בשבוע הראשון. לפעמים הוא מתחיל בשינוי קטן בתגובה שלנו, אחר כך בשינוי קטן אצל הילד, ורק בהמשך אנחנו פתאום אומרים: רגע, משהו בבית השתנה.
אז למה ההדרכה ההורית הקודמת לא הצליחה?
העובדה שהדרכת הורים קודמת לא עבדה, לא אומרת שאתם הבעיה או שההדרכה היא הבעיה. היא גם לא אומרת שהילד "קשה מדי" או שאין סיכוי לשנות.
לפעמים זה פשוט לא היה הזמן הנכון. או גישה שהייתה מדויקת במאה אחוז לסוגיה.
לפעמים לא הייתה כימיה עם איש המקצוע (ותמיד חשוב שתהיה כימיה טובה ותקשורת חיובית).
לפעמים ההדרכה הייתה יותר מדי תאורטית ופחות מדי מעשית. ולפעמים, אנחנו כהורים פשוט לא היינו פנויים באמת לעשות את מה שצריך. שהרי לשנות הרגלים כרוך במשאבים רבים.
והדרכת הורים היא עבודה.
זה לא מפגש שבו באים, שומעים עצה, חוזרים הביתה והכל מסתדר מעצמו. הלוואי. הייתי שמח למכור לכם את זה ככה, אבל זה לא עובד כך.
כדי שהדרכה תעבוד, צריך ליישם. צריך לבדוק מה קרה בבית. צריך לפעמים לעמוד מול בכי, התנגדות, כעס, תסכול. צריך לשנות תגובה שלנו, וזה לא תמיד קל.
תסמכו על האינסטינקט שלכם
הדבר הראשון שאני אומר להורים הוא שתסמכו על האינסטינקט שלכם.
אם אתם יושבים מול איש מקצוע ומרגישים שאין כימיה, שאין שפה משותפת, שלא באמת מבינים אתכם או שהיעדים לא ברורים לכם, אז צריך לעצור ולשאול את עצמכם אם זה המקום הנכון עבורכם.
הדרכת הורים טובה חייבת לכלול תחושה של הבנה וקבלה.
אתם צריכים להרגיש שאפשר לדבר בפתיחות. שאפשר לומר גם דברים פחות יפים על עצמכם כהורים בלי שיישפטו אתכם. שאפשר להגיד "אני לא מצליח", "אני מתפרץ", "אני כבר עייף מזה", ועדיין להרגיש שיש מולכם אדם שמחזיק אתכם ולא מבקר אתכם.
בסוף, הדרכת הורים עוסקת בבית שלכם, בילדים שלכם, באווירה שלכם. אם אין אמון בתהליך ובאדם שמוביל אותו, יהיה קשה מאוד להתמסר אליו.
אם זה לא עבד פעם אחת, זה לא אומר שמפסיקים לנסות
אני רוצה רגע להציע לכם לחשוב על זה דרך הילדים.
נניח שהילד שלכם מתקשה בחשבון. הוא יושב בשיעור, לא מבין, מתבלבל, מתוסכל. האם הייתם אומרים לו:
"טוב, ניסית שיעור אחד וזה לא עבד, אז תעזוב"?
ברור שלא 🙂
הייתם אומרים לו:
"עכשיו לא הלך. ננסה שוב. אולי עם מורה אחרת. אולי בדרך אחרת. אולי בזמן אחר. אבל לא מוותרים".
אז למה על עצמנו כהורים אנחנו מוותרים מהר כל כך?
אם האווירה בבית קשה, אם יש מצוקה, אם יש מאבקים שחוזרים על עצמם, אם אתם מרגישים שאתם כבר לא מצליחים להיות ההורים שאתם רוצים להיות, אז העובדה שפעם אחת זה לא עבד לא יכולה להיות סיבה להרים ידיים.
לא נשאיר ילד במצוקה. לא נשאיר בית בתוך אקלים קשה ולא נעים רק כי ניסיון קודם לא הצליח.
שלוש שאלות שכדאי לשאול לפני שמנסים שוב
האם אנחנו פנויים לזה עכשיו?
לא רק פנויים ביומן. פנויים באמת.
האם יש לנו כוח לעשות שינוי? האם אנחנו מסוגלים להשקיע בזה מחשבה? האם אנחנו יכולים לנסות בבית דברים חדשים, גם אם בהתחלה זה לא יהיה נוח?
אם אתם בתקופה עמוסה במיוחד, במשבר גדול, בחוסר שינה קיצוני או במצב שבו אין לכם יכולת להחזיק תהליך, יכול להיות שכדאי לבחור זמן אחר. לא כי זה לא חשוב, אלא כי זה חשוב מדי מכדי לעשות אותו בחצי כוח.
האם יש לנו שפה משותפת עם איש המקצוע?
האם אתם מרגישים שמבינים אתכם? האם ההסברים ברורים? האם אתם יוצאים מהמפגש עם משהו מעשי ביד?
אני מאמין שהדרכת הורים צריכה להיות פרקטית. לא רק לדבר על למה זה קורה, אלא בעיקר להבין איך מגיבים אחרת בבית. מה עושים בערב כשהילד לא מקשיב. מה אומרים בבוקר כשכולם ממהרים. איך לא נשאבים לאותו ויכוח שוב ושוב.
האם אנחנו מוכנים לנסות גם אם בהתחלה זה לא מושלם?
שינוי הורי הוא לא קסם. לפעמים מנסים תגובה חדשה והיא לא עובדת מיד. לפעמים הילד דווקא מגביר התנגדות כי הוא מרגיש שמשהו משתנה. לפעמים אנחנו כהורים נופלים וחוזרים להרגל הישן.
זה בסדר.
השאלה היא לא האם נצליח מושלם מהיום הראשון. השאלה היא האם נמשיך לדייק, ללמוד ולהחזיק את הכיוון.
הדרכת הורים צריכה להיות קצרה, יעילה ומעשית
אני יכול לומר מהניסיון שלי שכאשר הורים מגיעים אלי, מדובר בדרך כלל בתהליך קצר מועד של 7 מפגשים, פעם בשבוע.
המטרה היא לא למשוך את ההורים חודשים על גבי חודשים. המטרה היא לעבוד בצורה ממוקדת, יעילה ואופרטיבית. להבין מה קורה בבית, איפה התגובה שלנו כהורים משמרת את הבעיה, ואיזו תגובה חדשה יכולה לייצר שינוי.
אני לא מאמין בלדבר רק על "למה". זה חשוב, אבל זה לא מספיק.
הורה צריך לצאת ממפגש עם תשובה לשאלה: "מה אני עושה מחר בבוקר אחרת?"
כי בסופו של דבר, שם זה נמדד. לא בתובנה יפה בקליניקה, אלא ברגע האמיתי בבית. כשהילד צועק. כשהילדה מסרבת להתקלח. כשהמתבגר מתווכח. כשהאווירה מתחממת.
שם אנחנו צריכים כלים.
אני מזמין אתכם להתייעץ איתי טלפונית. בואו נראה אם יש צעדים נוספים שיכולים לחולל שינוי.
רון שמעוני, יועץ הורים.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער