תפריט
"ככל שנרבה להתווכח עם ילדינו, כך יקטנו הסיכויים שהם ייפנו אלינו בעת הצורך" – הית' דנגוויל
נעים מאוד, שמי רון שמעוני, מוסמך להדרכת הורים בגישת מיכל דליות, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
אני מאמין שזוהי אחת מן ההרצאות בהן ניסיוני במערכת החינוך הוא לא בגדר בונוס כי אם הכרח. מתוך היכרותי ארוכת השנים עם מערכת החינוך (ומתוכה כ-15 שנים עד כה, כמנהל חטיבת ביניים), אני שמח להציע לצוותי חינוך בגני הילדים ובבתי הספר, הרצאה על אתגר שמעמיד בפני צוותים רבים קשיים לא מועטים – התקשורת מול ההורים.
את דבריי כאן אני אומר יותר כאיש חינוך, כאדם שהיה מחנך המון שנים, שהיה בקשר עם מורים באופן הדוק, שחווה את אתגרי המערכת הן כמורה והן בתפקידי ניהול.
אחד מן ההיבטים שאתגרו אותי ואת עמיתיי ועמיתותיי למקצוע יותר מכול, היה ונשאר העבודה מול ההורים.
פעמים רבות אני פוגש בצוותי חינוך שאומרים לי: 'הכל בסדר עם הילדים, אנחנו נהנים לעבוד עם הילדים. הקושי והאנרגיות שלנו מוקדשים בעיקר להורים'.
מה עושים?
טבעי שמורים שזה עתה סיימו את לימודיהם האקדמיים, לא יביאו עמם ניסיון. הרי לשם כך אנו כאן 🙂
אולם אחד מן ההיבטים המרכזיים שלוקים בחסר ושאינם נלמדים באקדמיה, הוא לא אחר מאשר הקניית כלים מקצועיים המאפשרים למורה לדעת כיצד לתקשר עם הורי הילד.
זה פשוט מאוד לא קיים.
וכך, מורים שזה עתה החלו בעבודתם, וגם מורים מנוסים, פוגשים ב'שטח' בהורים שהם דומיננטיים יותר ויותר. אלו הם מורים שהופכים לחסרי אונים אל מול ילדי הכיתה, שנשחקים מהר יותר, עד שתש כוחם.
דוגמה נפוצה: ילד שמתקשה בבית הספר. ההורים שמתוסכלים אף הם מהאתגר (וזה טבעי והגיוני לחלוטין) שוגים בכך שהם פונים אל המוסד החינוכי בטענות. הם אינם יודעים כי שיתוף הפעולה ביניהם לבין המוסד החינוכי, הוא המפתח להצלחה.
המורים מצדם, אינם יודעים תמיד כיצד להתמודד עם סיטואציה שכזו וכיצד לתווך את הבנתם המקצועית חזרה אל ההורה.
לבסוף, המורים נמצאים במצב בו הם מתחילים להסביר את עצמם אל מול ההורים, ומשם כדור השלג רק הולך וגדל.
מדובר באחד מגורמי השחיקה הבולטים ביותר במערכת החינוך – אז מה עושים?
בחיפושכם אחר הרצאה למוסדות חינוך, אני שמח להציע מפגש פרקטי, מקום שגם יכול לאפשר פורקן, סדנה אם נרצה לקרוא לה כך שבה אתן למורים, למורות ולגננות כלים נכונים לייצור תקשורת יעילה יותר אל מול ההורים.
את גורם השחיקה מספר 1 נוכל להפחית ולמסמס באמצעות שיח בריא ונכון.
מטרתי כאן היא להסביר ולהדגים כיצד לבסס קשר של אמון ושל תקשורת רגועה ומכבדת. קשר שבו איננו מחכים עד לרגע לנקודת הרתיחה אל מול ההורים..
לדוגמה:
אחד מן הטיפים המרכזיים שאני נותן בהרצאה הוא 'שיחות חיזוק'.
כלומר, ליזום שיחות עם ההורים, ולהראות להם שאנחנו רואים את הילד שלהם גם במקום החזק שלו. למשל נושאים מסוימים שבהם הוא מצליח יותר, או השתתפות כיתתית.
מה עשינו כאן? להורים זה נעים לשמוע שהמורה מרוצה. 'וואו תודה! תודה שאתה רואה את זה בילד שלי' – זהו לא משפט מומצא, אלו הם דברים שיכולים לקרות.
וגם לילד זה נעים לשמוע. ההורים באים אליו, מספרים לו על הפידבק החיובי.
הילד מבין שיש תקשורת בין המורים להוריו. הפידבק מעצים אותו ומדרבן אותו.
ולבסוף אנחנו המורים, יצרנו שיח מכבד ונעים אל מול ההורים. שיח שמאפשר לנו גם לדבר איתם על מצבים פחות נעימים.
ובמילים אחרות: אנחנו יוצרים ערוצי תקשורת מיטבית וחיובית עם ההורים.
אני באמת ובתמים מתכוון לכך כשאני אומר שאל ההרצאה הזו אני מגיע עם המון ניסיון מהשטח. אני הייתי שם בנעליים של חינוך, אני הייתי שם בנעליים של ניהול.
אני יודע ומבין לליבם של משתתפי ההרצאה. דבר שאני מאמין שמשתקף גם מתוך נושאי ההרצאה:
אני מודע לעובדה שאני 'משוחד' לאור העובדה שמדובר בהרצאה אותה יצרתי 🙂
אך אני סומך ובטוח כי מדובר בהרצאה לצוותים חינוכיים שבכוחה לשנות באופן משמעותי את יום עבודתם של מאזיניי.
כדי שנמקסם את המפגש באופן המיטבי, אני מזמין אתכם להסביר לי בדיוק את צורכיכם, ועל-פיכם אוכל להתאים את ההרצאה אל הצופים.
את ההרצאות אני עורך בכל רחבי הארץ ובמוסד החינוכי המדובר.
מזמין אתכם ואתכן ליצור איתי קשר בכל שאלה והתייעצות.
רון שמעוני