הדרכת הורים למתבגרים היא תהליך שמסייע להורים להבין טוב יותר את גיל ההתבגרות, לשפר את התקשורת עם בני הנוער בבית, ולהפחית מאבקי כוח סביב לימודים, מסכים, גבולות ושיתוף פעולה. במקום לנהל עימותים מתמשכים, ההדרכה מלמדת כיצד לדבר עם מתבגרים בצורה שמייצרת הקשבה, חיבור והשפעה אמיתית, תוך התאמת הגישה לכך שמדובר כבר במבוגרים צעירים שזקוקים גם לגבולות וגם לתחושת עצמאות. התהליך מתאים גם להדרכה אונליין ומעניק כלים מעשיים ליצירת שינוי ממשי בבית.
מתבגרים ומתבגרות- מה הסיפור שלהם?
לאחר פרשת החשד לאונס בקפריסין, התעורר שיח כיצד אנחנו יודעים מה הילדים שלנו עושים בחוץ? כיצד הם היו מגיבים בחברת נערים ונערות אשר מתנהגים בצורה משפילה כלפי מישהי זרה? האם הילדים שלנו היו מגיבים אחרת?
לא מעט הורים לא נוגעים כלל בנושא המיניות, ומעדיפים מסיבות של מבוכה או חוסר ידע להתעלם מהנושא. רוב השיח עם המתבגרים הוא סביב מטלות הבית ושיעורי הבית.
הורים רבים הורסים את היחסים סביב שני הנושאים הללו.
בדרך כלל המתבגרים ישכחו מה אמרתם להם ומה עשיתם איתם. אבל הם כן יזכרו מה גרמתם להם להרגיש. ואם אנחנו אומרים להם כל יום להכין שיעורי בית, נאבקים איתם בגלל הערת מעקב של המורה או על סידור החדר- אז אנחנו גורמים להם להרגיש במאבק מתמיד איתנו ושם- אנחנו אולי ננצח במאבק, אבל נפסיד את הילדים.
ועל מה מדברים עם מתבגר שסוגר את הדלת ושוקע באיפון?
התשובה פשוטה- פשוט עושים, פשוט מדברים. באמת מנסים לשמוע אותם, לדבר איתם על דברים אחרים מלבד לימודים ומטלות. לצפות איתם בטלוויזיה ולשאול שאלות ביחד על דברים שרואים- לגרות אותם לשיח, ובשיח אנחנו משפיעים כי המתבגר לא מותקף ומשתף פעולה.
ביחד נלמד לא רק להרגיע את המצב הקיים, אלא כיצד לנצל את השנים האחרונות שיש לנו להשפיע על הנערים והנערות בבית להיות אנשים עם ערכים, עמוד שדרה וחוסן נפשי.
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
כן יש הבדל משמעותי מאוד, והגישה היא שונה.
בעוד שילדים הם יחסית "צייתנים", כלומר רואים בנו כגורם סמכותי, הרי שבני נוער הם כבר מבוגרים צעירים.
כאן אין שחור או לבן, וכדי להגיע איתם להבנות, לפעמים צריך לשאת ולתת.
הרבה פעמים כהורים, קשה לנו לקבל את השינוי הזה שאט אט מתחולל בילדינו שכבר אינם כל כך ילדים, וזה בסדר וטבעי לחלוטין.
כחלק מההדרכות ההוריות שאני עורך, אני פוגש גם במקרים כאלו.
חשוב לציין שתפקידינו כהורים הוא לדעת לזהות את המצוקה של ילדינו, אבל אין זה מתפקידנו לטפל בה. לשם כך יש אנשי מקצוע.
כיועץ הורים, אין זה מתפקידי לטפל בדיכאון, חרדה או מצוקה רגשית אחרת, אך אני כן יכול לדייק אתכם את אנשי המקצוע הנכונים, ולספק הכוונה.
במדור שלחו לי שאלה, תוכלו לשלוח לי את המידע המדויק, ואוכל לענות לכם במייל או בטלפון.
בהחלט אפשר להביא לשינוי.
הגישה שלי שמבוססת על שיטתה של מיכל דליות, היא שברגע שנשנה את התנהגותנו / תגובתנו אל ילדינו, אז גם הם ישנו את תגובתם.
דוגמה קלאסית היא ילד שמסרב להשקיע בלימודים. אנחנו יכולים "ללכת איתו ראש בראש", או שאנחנו יכולים לשאת ולתת איתו.
אתה תשיג ציונים טובים יותר, ואנחנו נגדיל את דמי הכיס, או כל צ'ופר אחר.
הדוגמה מאוד פשוטה, והמטרה שלה יותר להסביר את הנוסחה.
השינוי על בסיס הנוסחה הזאת, אפשרי גם במקרים מורכבים ומאתגרים יותר.
פשוט צריך לדייק.
זו אחת הסוגיות הכי נפוצות שאני פוגש.
אומר לכם שבני נוער לא תמיד משתפים לא כי הם לא רוצים, אלא כי הם לא מרגישים בנוח.
פעמים רבות, בלי שאנחנו שמים לב לכך, אנחנו שואלים, חוקרים, לוחצים, או אפילו מבקרים, ואז הם מצדם נסגרים.
כדי לפתוח את זה, צריך לשנות גישה: פחות שאלות חודרניות, יותר נוכחות רגועה. פחות "למה עשית ככה", ויותר "אני כאן אם תרצה לשתף".
זה תהליך, אבל כשזה קורה, וזה קורה במסגרת הדרכת ההורים, זה משנה את כל מערכת היחסים.
זהו מן האתגרים בגדולים של ההורים למתבגרים.
לומר "תעזוב את הטלפון" בדרך כלל לא יעבוד, וזה רק ייצור מאבק. תחושת אנטי.
מה כן עובד? גבולות ברורים מראש, בשילוב עם הסכמות ההורית שלנו.
לא "תכבה עכשיו", אלא "אנחנו מסכמים מראש כמה זמן ביום, ומה קורה כשזה נגמר".
את העקרונות הללו של קביעת גבולות ברורים וגיבוש הסמכות ההורית שלנו, אנו נלמד במסגרת ההדרכה.
וכאן חשוב להבין רגע משהו מאוד שונה מהדרכת הורים לילדים; בשונה מילדים, בני נוער צריכים גם להרגיש שיש להם שליטה. הם מבוגרים צעירים. לכן, נלמד איך לשלב אותם עם ההחלטה, איך להגביר את הסיכוי לשיתוף פעולה ולמציאת פשרה.
זו שאלה שאני שומע כמעט בכל הדרכה.
והתשובה היא: לא זה ולא זה.
אנחנו לא אמורים להיות חברים של הילדים שלנו, אבל גם לא "מפקדים".
הם צריכים אותנו כהורים – דמויות יציבות, ברורות, אבל גם קשובות.
גבולות כן, אבל עם הסבר. סמכות כן, אבל לא כוחנית.
ברגע שיש שילוב בין השניים, גם גבולות וגם קשר, הדברים מתחילים לעבוד הרבה יותר טוב.
בהחלט כן.
מרבית ההדרכות ההוריות שאני מעביר כיום, מתקיימות אונליין באמצעות הזום.
