יחסי הורים מורים, בואו נדבר על זה

יחסי הורים מורים

תוכן עניינים

האם המורים אשמים בהתנהגות הילד?

ספוילר, מטרתי כאן היא להציב ראי ולומר: אני מבין עד כמה הילד או הילדה שלכם חשובים לכם. אבל אי אפשר להשליך הכל על מערכת החינוך. האם יש מה לתקן? וודאי. האם שיתוף פעולה בינכם לבין המורים יהיה יעיל יותר מהתנגשות? לגמרי כן.

גילוי נאות: אני איש חינוך, הייתי מנהל חטיבת ביניים ואני עדיין ממלא תפקידים בחטיבה בה אני עובד. ועם זאת, אני גם חובש את כובע ההורה בעצמי, ו… אני יועץ הורים שכבר פגש באינספור מקרים שונים.

לכן אני חושב שהצלחתי לגבש מעין פרספקטיבה שמבינה את כל הצדדים, ולכן גם יכולה לגשר על הפערים.

הורים רבים מגיעים אלי להדרכה הורית ומספרים לי שבית הספר לא יודע כיצד לטפל בילד שלהם.

הם אומרים לי: 'רון תקשיב, הילד עושה בעיות בבית הספר, כל פעם מתקשרים אלינו' ומשם עולים משפטים דוגמת: 'המנהלת לא מבינה מה היא עושה', 'המורה לא יודעת להכיל את הילד שלי', 'היא נוקשה', 'היא מחפשת אותו', וכן הלאה.

אני חלילה לא חושב שההורים עושים זאת בכוונת זדון. ההפך. 

אני פוגש בהורים מאוד מתוסכלים.

חלקם מספרים לי שכיוון שהילד משתולל, ישנם הורים שלעתים מחרימים אותם, או כועסים כיוון שהילד שלהם גורם לבעיות ולכן 'מסמנים' אותו.

חשוב שניקח את המושכות בידיים

מבחינת חלק מן ההורים, בית הספר לא יודע להכיל את בנם. אם זה בית הספר כמכלול או מורה מסוים.

האם זה אומר שהמורה חף מכל יחס אחר? אני לא יכול לומר ובאמת שכל מקרה הוא לגופו.

אבל חשוב לי להתייחס למה אתם יכולים לעשות. ולעתים אולי אפשר להפחית את מפלס המתח בין ההורים למורים ולייצר מקום לשיתוף פעולה.

אני מסביר להורים שאין להם שליטה על מה שילדם עושה בבית הספר. אבל יש להם שליטה על מה קורה בבית. ואני מאוד מאוד מאמין בזה.

זה משפט שגם נותן המון תקווה להורים, המון כוח.

יש לנו את היכולת, יש לנו את הכלים כהורים, לחולל שינוי, ולו הקטן ביותר, על מנת שהוא יסלול את הדרך אל עבר הווי נוח יותר לכולם. לילד בראש ובראשונה, לכם ההורים ולמורים.

מיד אגע בזה ואסביר את דבריי.

בית הספר הוא גם הכנה לחיים

חכו, אל תמהרו לשאול אותי איך לימודי מתמטיקה יעזרו במכולת 🙂

אני מתכוון למשהו אחר לחלוטין – 

נניח המורה אומרת לפתוח ספר והילד לא רוצה לפתוח. או עכשיו לא זמן הפסקה והילד רוצה לצאת ואסור לו. וכן הלאה וכן הלאה.

ההורים יכולים לומר: למה בית הספר נוקשה כל כך? זה רק מגביר את המצוקה של הילד והוא צועק. תנו לו רגע והוא יירגע וילמד.

אני מסביר להורים שבסופו של דבר, המערכת הזאת, בית הספר, היא דוגמה לחברה שאנחנו חיים בה.

עובדתית, אם הילד לא ילמד לקבל סמכות, מרות, שאומרים לו 'לא' לפעמים, הרי שזה ישליך גם על העתיד. הוא יתקשה לקבל מרות מאחראי משמרת בעבודה, הוא יתקשה להסתדר במקומות שונים. 

החיים בחוץ הם לא החיים בבית. לא תמיד נקבל 'כן'. העולם לא תמיד יעשה את מה שאנחנו רוצים ולא יפעל על-פי רצונותינו. ואת זה חשוב ללמוד כבר מגיל צעיר.

להכין לחיים האמיתיים.

קודם כל, נסתכל פנימה אל הבית

לכן, לפני שאתייחס ליחסים עם המורים, בואו נסתכל רגע פנימה, מה קורה אצלנו בבית.

בבית ההורים מספרים לי שהם יודעים להכיל את הילד, בשונה מבית הספר שממהר להתנגח בו ראש בראש.

אבל ישנו קו דק מאוד שמפריד בין להכיל לבין לוותר.

המון פעמים, ילדים שקשה להם בבית הספר, אלו הם ילדים שנהנים מוויתורים כאלו ואחרים בבית.

הוא ירצה מתוק הוא יקבל מתוק, הוא ירצה להמשיך לשחק הוא ישחק וכן הלאה.

אנחנו בעצם לא מלמדים את הילד שלנו להתמודד לחלוטין עם התסכול שלו.

זה המקום שבו אני מסביר להורים שצריך 'לאמן את השריר הזה' אצל הילד. את 'שריר התסכול'.

היופי אצל ילדים, הוא שהם לומדים מהר. ורואים את השיפור כמעט בצורה דרמטית בתוך זמן קצר. הכלים שאנחנו ניתן לו אצלנו בבית, יחלחלו ויבואו לידי ביטוי גם בבית הספר.

ועכשיו אתייחס לבית הספר עצמו

הורים, אני יודע שקשה בבית הספר. אני יודע שיש שם מסגרת שלפעמים פשוט זה לא הולך מול המורה.

אבל הקשיבו לי רק עוד רגע אחד: ברגע שבו נשתף פעולה עם המורה, או לפחות נמצא את עמק השווה, נוריד את מפלס העצבנות וננסה ללכת אל הנושא בגישה פייסנית יותר, נוכל לזכות בשיתוף פעולה מדהים.

מהצד שלי כאיש חינוך בעצמי, אני יכול לספר לכם שהמורים ישמחו, לא יהיו מאושרים מהם לשתף פעולה אתכם. 

הרווח הוא כפול ומכופל, תוכלו לחזק את הילד, תוכלו לתת לו כלים, תוכלו להבטיח לו מסגרת הרבה יותר טובה עבורו, תוכלו לדעת מה קורה איתו בבית הספר ולקבל אינדיקציות מהמורים.

הורים ומורים אלו הם לא גורמים שצריכים ללכת במקביל זה לזה, אלא גורמים שצריכים ומוטב יהיה שישתלבו זה בזה.

האם זה אומר שצריך להסכים עם הכל?

בעולם אוטופי, אני מניח שכל מורה ישמח בכך, ובעולם אוטופי אני מאמין שכל הורה ישמח שיסכימו איתו בהכל.

אבל לא כך הדברים עובדים וגם זה בסדר.

העניין הוא הגישה, הנכונות להבין שהמציאות היא איננה שחור ולבן.

אומר לסיום, אל תעצמו עיניים. הכי קל לומר שהמערכת עצמה היא לא בסדר ואנחנו מעין צופים מהצד. אבל בסוף זה יחזור אל הילד, זה יפגוש אותו באתגרים שונים בחיים.

המטרה שלנו היא לא לתקן את העולם שבחוץ, אלא לחזק את הילד שלנו לקראת העולם שבחוץ.

ואם אתם מרגישים שאתם צריכים כלים מסוימים כדי לעשות את הצעד הראשון, אני כאן בשביל לייעץ וללוות אתכם. ניתן להתייעץ איתי מראש בכל שאלה.

רון שמעוני, יועץ הורים.

שליחת שאלה

רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?

התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:

מכירים הורים שיוכלו להיעזר במידע? שתפו אותו איתם :)

לשיחת ייעוץ ראשונית:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

התייעצו איתי

השאירו פניה