כשהילד יוצא מהארון
זה וודאי לא פשוט, ובטח לבטח שלא נדע בהכרח כיצד להגיב בתחילה. אבל אתם יודעים מה? ניגשתם כדי לבדוק מה אופן הפעולה הנכון עבור ילדיכם, וזה הופך אתכם להורים טובים ששמים הכול בצד לטובתם.
לכולנו יש פנטזיות לגבי העתיד הקרוב והרחוק.
יש לנו פנטזיה כיצד הזוגיות שלנו תיראה, כיצד נעשה משהו מוצלח בחיים, איזה הורים נהיה ואיזה בית יהיה לנו.
אני בכוונה מדגיש את המילה פנטזיה כיוון שמדובר בסיטואציה שלא התקיימה קודם לכן, ואנו רוצים או שואפים שהיא תתקיים.
כאן גם טמון הקושי הגדול כאשר לנו כהורים, נשברת הפנטזיה לגבי ילדינו. פתאום לראשונה, אנחנו מבינים שמה שחשבנו שיהיה, לא יתקיים כמתוכנן.
חשוב לי להדגיש: זה טבעי.
זה טבעי שאתם כהורים תרצו שהילדים שלכם יתנהגו בצורה מסוימת ויקיימו סדר עדיפויות באופן מאוד מסוים. פעמים רבות זה נובע מחוויות ילדות שלנו שאנו משליכים על ילדינו.
זהו אחד מקווי השבר הגדולים בגיל ההתבגרות; כאשר לילד יש אהבות משלו, תחביבים משלו וסדר יום משלו. הוא כבר איש צעיר-בוגר שמקיים עולם פנימי שלם ונפרד מאתנו.
יש דברים שעוד נצפה שישתנו, אולם כאשר הילד יוצא מהארון? כאן ברור לכולנו שמה שרצינו כבר לא יתקיים או יתקיים פשוט באופן שונה משחשבנו, וזהו קו שבר גדול עבור הורים רבים.
מתמודדים כמשפחה
כאשר אני מדריך הורים בתהליכי גירושין, יש להורים מעין תחושה של פרק ב'. הם למדו מה הם מעדיפים ורוצים בפרק א', ועתה הם יוצאים למסע להקמת זוגיות שונה.
לצד זאת, אני מדגיש להם ששיתוף הפעולה מוכרח להמשיך ולהתקיים בין הצדדים למען הילד.
כאן אין לנו פרק ב' או הזדמנות שנייה. זכרו שאלו הם הילד או הילדה שלכם. אין משהו שסוגרים ומתחילים מחדש, אלא נושא שלומדים לקבלו, וגם לומדים להבין שזה לוקח זמן.
איך אנחנו מתמודדים כמשפחה כאשר הדברים כבר אינם כפי שדמיינו אותם?
1. הימנעו מ'חשיבת יתר'
זה לא דבר קל. הרבה פעמים זה גם בא לנו בהפתעה מוחלטת.
ישנן פעמים בהן הורים מגיעים אלי להדרכה הורית ומשתפים אותי בחשש שלהם מפני התגובה של החברה כלפי הילד וגם כלפיהם: איך הם יגיבו? מה הם יגידו? 'עכשיו הבן שלי הוא כך וכך…', 'מה יהיה כאשר הבת שלי תעלה תמונה עם החברה שלה?', 'כיצד נגיב לאנשים?' וכיוצא בכך.
במקרים האלו בדיוק, אנחנו מתחילים להסתבך.
או שאנחנו נחליט להתנגד לזה, או שנחליט להסתיר את זה או להכחיש את זה.
כל אחד מהמקרים הללו מסתכם בזה שאנחנו מתביישים בילד שלנו, וקשה מאוד להסתיר זאת. הוא רואה את זה ומרגיש את זה.
אנחנו מלמדים אותו שאם זו התמיכה שהוא מקבל מהבית, אז חבל שבא ושיתף. אנחנו מחזקים את התחושה שלו שעדיף היה להישאר בארון.
רבותיי, להישאר בארון זה לא דבר קל. זה לבוא ולומר 'האישיות שלי לא טובה', 'אני לא טוב', וזה דבר נורא שלא נרצה שילדינו יחוו.
לכן העצה הראשונה שלי היא לא לכעוס. לא לדחוק בילד לעשות משהו אחר. לא לשנות.
2. להתכונן לפני שמדברים
הרבה פעמים אנחנו לא יודעים איך להתמודד ומה לומר.
האמת? לפעמים עדיף שפשוט לא נאמר. שקודם נלך ונערוך בדיקה עם עצמנו, נראה איך אנחנו מוצאים את הכוחות כדי שנהיה ליד הילד ויחד עם הילד שלנו.
כך למשל, כאשר אנחנו שואלים למה זה קורה דווקא לנו, אנחנו שופטים את הילדים בצורה מאוד חריפה.
ראו בזה כמעין תמרור אזהרה, ובכל פעם כאשר המילה למה מתלווה לשאלה, ייתכן והאווירה שאנחנו משדרים היא שיפוטית.
אני במכוון משתמש בשיטה הזו, כיוון שאנו לא תמיד שמים לב להתנהגות שלנו שעלולה להרחיק את הילד.
גיבוש המודעות וההכנה היא חשובה. ושוב – טבעי שלא תדעו בתחילה כיצד להגיב.
3. שמרו על תקשורת
כולנו יכולים להזדהות עם אווירה 'מביכה' או שונה שגורמת לתקשורת מעט קרירה יותר או מרוחקת. אתאר זאת בתור 'פיל שבחדר' שכולם מודעים אליו.
הורים, אתם הבוגרים ואתם האחראים. אמרו זאת לעצמכם.
התפקיד שלכם הוא לשמור על תקשורת עם ילדיכם גם כשאתם חווים קשיים. אתם האחראים הבלעדיים על היחסים בינכם לבין ילדיכם, וברגעים קריטיים כאלו, חשוב נורא לשמר את זה.
זה גם פתח לפורקן ולהקלה עבור ילדיכם.
רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
לעשות עבודה עם עצמנו כהורים
הורים לעתים שואלים אותי אם זה טוב שהילד יצא מהארון, אם להגיד לו שזה בסדר או לא בסדר.
אני מדגיש תמיד שזה לא עניין של אם אנחנו מסכימים או לא. יש מצב נתון ודעתנו בנושא כלל איננה משנה. להפך, היא גם עלולה להרחיק את הילד, או לעורר בו תחושת בושה.
עצתי היא שקודם כל נעשה עבודה עם עצמנו. נבחן איך אנחנו מתמודדים עם זה וכיצד זה משפיע עלינו. נעשה סדר במחשבות.
הקו שמוכרח להנחות אותנו הוא איך אנחנו מתמודדים עם זה באופן שיעניק תמיכה, עד כמה שאפשר.
1. היעזרו זה בזה
אם אתם מרגישים שקשה לכם לפעמים, אל תחששו להיעזר בבן או בת הזוג.
זה המקום לפורקן, זה המקום לדבר, וזה המקום שגם בו אחד מבני או בנות הזוג יתגלו כבעלי מסוגלות גבוהה יותר להתמודדות עם הסיטואציה החדשה.
2. היו כנים עם ילדיכם, גם אם קשה
מצד אחד אני מייעץ לכם לקחת אוויר ולחשוב מה לומר, אבל מן הצד השני אני גם מסביר לכם שחייבים לשמור על תקשורת עם הילד – אם כך מה עלינו לעשות?
זה בסדר להגיד לילד שקשה לכם עם זה. זה בסדר לומר לו שהופתעתם. כבר המקום הזה של לחלוק ולספר, יקל עליכם בתקשורת איתו.
תאמינו לי: כשהילד שלכם יצא מהארון, הוא ידע את ההשלכות. הוא דמיין את התגובות של הסביבה.
יחד עם זאת, תגידו לו תודה על זה שהוא שיתף אתכם. תודה על זה שהוא הרגיש בנוח או לא בנוח להגיד וכל זאת בא ואמר.
הסבירו לו שמבחינתכם זה לא משנה את הקשר ואת האהבה שלכם כלפיו. זה נורא נורא חשוב לילד.
אפשר לומר משהו כמו: 'אני מרגיש לא בנוח, אבל אני מאוד אוהב אותך ומעריף אותך על האומץ שאזרת'.
כלומר – אנחנו חושפים שאנחנו מנסים לעבוד עם עצמנו ולהתמודד, אך גם מבקשים להסביר שאנו חשים בקושי.
והדבר השני, אל מול הילד באמת לתת לו את המקום הזה שמותר להוציא ממנו את הבושה. כדי לשמור באמת על תקשורת טובה, ובאמת בשביל לחזק בסופו של דבר את הסיטואציה שהוא נמצא בה.
אני יכול לומ דבר אחד: אף פעם לא היה מקרה שהורה התנגד והילד החליט לחזור חזרה. זה לא יעזור אם הורה יתנגד. זה לא ישנה את מי הבן שלכם או הבת שלכם. הרבה פעמים הורים חושבים שיש להם שליטה, אין לכם שליטה על הכל, וברגע שמבינים שאין שליטה ומקבלים את הסיטואציה, אז זה הרבה יותר קל לילד ובטח גם להורה.
הרפו את ההתנגדות
אקביל את זה לשחייה כנגד הזרם בנהר. ככל שננסה לשחות כנגד הזרם כך נתעייף לאור המאבק הגדול.
אך אם נרפה? נוכל לצוף ולאגור כוחות.
אני יכול לומר לכם דבר אחד: אף פעם לא היה מקרה שבו הורה התנגד והילד החליט לחזור חזרה לארון. זה לא יעזור, וזה רק יגרום לילדכם להתרחק.
הרבה פעמים הורים מספרים לי שהם מרגישים שהם מאבדים שליטה. זה בסדר, אין לכם שליטה על הכל. וברגע שנבין את זה ונקבל את הסיטואציה, הרבה הכל יהיה הרבה יותר קל, גם לכם וחשוב מכך – גם לילדכם.
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים מוסמך, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
אם הילד יצא מהארון ואתם מוצאים את עצמכם במערבולת של תחושות ואי-וודאות, אדגיש שוב שזה טבעי.
בכל שאלה בנושא, אני מזמין אתכם להשאיר לי פנייה באתר, ליצור איתי קשר טלפוני או לכתוב לי בוואטסאפ.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער