מרדנות בגיל התבגרות

מרדנות בגיל התבגרות

תוכן עניינים

מרד גיל ההתבגרות - כן.. גם זה הגיע

רגע, לפני שאתם מתייאשים סופית – מדובר בדבר טוב!

חשוב להבין שזה חלק מהעניין. הילדים שלנו כבר לא כל כך ילדים, ויש להם עולם משל עצמם, ערכים משל עצמם, הם יותר ויותר אדונים לעצמם.

אז דבר ראשון ראו בכך כציון דרך חשוב, אבל כאשר אתם מרגישים שכל הקווים נחצים, אז וודאי שחשוב לפעול ולהשפיע, שכן עדיין יש לנו כאן סמכות והשפעה כהורים.

ראשית נכיר בכך שכמה דברים השתנו: זה לא רק שהילד מורד, אלא שגם אנחנו כהורים דורשים ממנו יותר ככל שהוא מתבגר.

צריך להבין שעם הדרישות שלנו, יגיעו גם סירובים. ובד בבד הילד או הילדה הפכו לנערים ועתה יש להם את היכולת לבחור.

כוחו של השיח עם הילד/ה

במרדנות בגיל ההתבגרות אנחנו צריכים לשוחח הרבה עם הילד.

הבעיה נוצרת שבאופן הדרגתי בגיל ההתבגרות, אנחנו פחות ופחות מדברים עם ילדינו. יש להם את העולם שלהם, החברים שלהם, סביבה חברתית שלמה ומכלול של פעילויות שמרחיקות אותנו.

אני חלילה לא רומז שאתם הורים לא טובים, זה פשוט תהליך שקורה מטבע הדברים.

איך איך מייצרים שיח עם מתבגר/ת?

במרדנות בגיל ההתבגרות אחד מן המאפיינים העיקריים בתא המשפחתי הוא ריבים תכופים.

הבעיה שלנו נוצרת כאשר השיח כולו סובב סביב המריבה: הילד לא מכין שיעורי בית, הילד לא מגיע בשעת הלילה שהגדרנו לו ועוד..

זאת בעיה משמעותית מאוד שפוגעת לנו בתקשורת עם ילדינו, ועלינו כהורים האחריות לבחון איך בכל זאת לייצר שיח אמיתי שלא קשור לנושא המריבה.

אפשר למשל ללכת יחד עם הילד לראות מכוניות ביחד. אב ובן ששניהם מתים על מכוניות והולכים ביחד לתערוכה.

או אם הילדה לומדת במגמת טכנולוגיה, אז לדבר איתה סביב זה. לשמוע על מה שיש לה לספר, על תחומי העניין שלה.

אז נכון – רבים המון, אבל גם מתנתקים מזה. לא נשאבים לתוך שיח של סכסוך בלבד.

עודדו את השיח

חשוב שאנחנו כהורים ניזום את שיחות העומק עם ילדינו. שיחות שלא נוגעות כלל בריב.

מרד גיל ההתבגרות אמנם יכול בהחלט "לטפס לנו על העצבים", אבל בסופו של יום זה תפקידנו כהורים להיות הבוגרים ולא ילדינו שרק כרגע הולכים ומתבגרים.

לפעמים זה קשה כשהאווירה בבית מתוחה, אבל המאמץ בהחלט שווה את זה.

חשוב שנהיה מעורבים, שננהל שיח, זה יחזק את הקשר ויימנע פערים.

לסמן גבולות גזרה

איפה מרד גיל ההתבגרות יכול להיות מזיק?

אם הילד מורד בזה שהוא לובש חולצה אחרת או זה שהילדה שלנו שמה לק שחור, אז זה כבר נושא לדיון. יש הורה שיגיד שזה מקובל עליו, ויש הורה אחר שחולצה קרועה או לק שחור לא באים בחשבון.

יש הורה שלא יסכים לילדים שלו שיחזרו ב-3 לפנות בוקר.

שימו לב שאני לא קובע כאן מה מזיק ומה לא, אלא מדגים. את הגבולות אנחנו צריכים להציב כהורים.

בטיפים רבים שאני מעלה בבלוג שלי, תוכלו לראות שאני חוזר ואומר שעלינו לקבוע בעצמנו מה הם הקווים האדומים שלנו.

יש דברים שהם ברורים כיוון שהם מהווים סכנה בריאותית או סכנת חיים חלילה, ויש דברים שהם בשטחים אפורים. הם תלויים בנו ובדעתנו בלבד.

ביחד כהורים אנחנו צריכים לסמן את גבולות הגזרה שלנו, לברר מה הם המקומות שבהם אין ימינה ואין שמאלה.

לשמור על תגובות שקולות

כאן המקום להגיד לכם כל הכבוד! זה אתגר לא פשוט.

לנשוך שפתיים כאשר קורה משהו שמבחינתנו הוא חמור ולהגיב באופן שקול – איך עושים את זה בכלל?

עד כמה שזה קשה, זה עדיין מומלץ –

חשוב שביחד כהורים נבחר את התגובה שלנו. אם נניח הילדה חזרה עם פירסינג בלי לבקש רשות, אז אנחנו צריכים לנסות להוריד את מפלס העצבים (גם אם זה לוקח מספר שעות), וביחד לבחור את התגובה.

להבין מה התגובה שאנחנו רוצים להגיב.

דוגמה לתגובה שלא תועיל: לצעוק כמובן. עצבים לא יובילו לדבר וכנראה שיחזקו את המרדנות.

דוגמה לתגובה שתועיל: להגיע לחדר של הילדה ולהסביר לה: רצית פירסינג ולא ביקשת כי ידעת שלא ארשה. אותי זה לא מכבד. אני יודע שמאוד רצית ללכת לחוג (למשל), ואני לא מוכן לממן את זה כי אני לא רואה שתיראי ככה.

טיפ חשוב: עם בני נוער זה לא עניין של לקבוע עובדות, זה עניין של משא ומתן. מה אני נותן ומה אני מקבל.

קחו בחשבון שהילדה תגיד לכם בסדר ותפגין נחישות. גם אתם צריכים להפגין נחישות.

שליחת שאלה

מוזמנים לשלוח לי שאלה פתוחה:

אפשר גם שנתמודד עם מרד גיל ההתבגרות ביחד

קוראים לי רון שמעוני, אני מעביר הדרכות הוריות לכל הגילאים, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.

אם אתם חשים באתגר מול ילדיכם, אם ההווי שבבית הופך לעכור, או ישנו אתגר התנהגותי שאינכם יודעים כיצד להתמודד עמו (למשל מאמר שכתבתי על לתפוס את הילד מעשן), אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר.

ניתן גם להשאיר לי שאלה במדור השאלות אונליין לקבלת ייעוץ ראשוני.

לשיחת ייעוץ ראשונית:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

התייעצו איתי

השאירו פניה

כתבו לי בוואטסאפ