מריבות בין אחים בוגרים

מריבות בין אחים בוגרים

תוכן עניינים

כיצד מתמודדים עם האתגר?

אני יכול לומר שלי מבחינה אישית, קשה נורא לראות אחים או אחיות שמתנהגים אחד לשני או השנייה בצורה שהיא זדונית או פוגענית. מהמקום האישי שלי כהורה, אני תמיד אומר לילדים שלי להיות חברים טובים אחד לשנייה. אך הבעיה מתחילה כאשר השליטה שלנו על הנעשה היא חלקית.

אין לנו באמת שליטה על הדינמיקה שבין האחים בוגרים. אנחנו כהורים, כואבים נורא את המריבות החוזרות והנשנות מן הצד האחד, אולם מן הצד השני, הכלים העומדים לרשותנו הם מצומצמים אם בכלל.

זהו אתגר, אך אפשר וחשוב למצוא לו פתרון.

אם נחשוב על כך, האחים והאחיות הם אלו שיישארו אחד עם השני הכי הרבה זמן. יותר מן הזמן שאנחנו ההורים נבלה איתם. הם ממשיכים ביחד, ואמן ואמן לשנים רבות וטובות. לכן, זוהי גם מערכת היחסים החשובה ביותר, ואל לנו להרים ידיים או לוותר מהר.

אנחנו המודל שלהם

חשוב לי מאוד לציין מראש – זה לא בהכרח תקף לכל משפחה, וייתכן גם שהדוגמאות שאציג הן מעט קיצוניות. נסו להביט בהן מתוך המציאות של התא המשפחתי שלכם.

בכל גיל, בין אם מדובר בילדים קטנים ובין אם מדובר במתבגרים, הדוגמה האישית שלנו כהורים היא קריטית.

הקפידו לשמש דוגמה ולבחון את היחסים שלכם כלפי האחים והאחיות שלכם, או לבדוק מהי הדינמיקה ביניכם לבין בן או בת הזוג.

אם נניח, ושוב מדובר בדוגמת קיצון, אני לא אדבר עם אמא שלי במשך 3 שנים, הרי שאני שולל מעצמי את הזכות להתפלא כאשר בעתיד הילד שלי לא ידבר גם איתי במשך זמן רב. אני בעצמי לימדתי אותו כך. גם אם לא עשיתי זאת במכוון.

בהדרכות הוריות רבות, אני וההורים לומדים בהדרגה, כי חלק מן הסוגיות ההתנהגותיות, נובעות מדוגמאות מסוימות אליהן הילדים היו עדים בבית.

לדעת איך לריב

אני לא אומר אל תריבו, אבל תדעו איך לריב. 

קשה מאוד למנוע מריבות בין אחים בוגרים, אולם כהורים, כן יש לנו את הכוח להכתיב את מידת הקיצון של הוויכוח.

בכל בית ובית, עלינו לדעת לשרטט קווים אדומים ברורים. גבולות שברגע בו הם נחצים, אז הילדים יוצאים מופסדים.

אל תמהרו להתערב בוויכוח, אל תמהרו לסיים אותו. תנו להם לריב; הרי בסופו של דבר, ילדינו יהיו אנשים בוגרים שיצטרכו להתמודד עם וויכוחים גם מחוץ לתא המשפחתי. זה מעניק להם כלים חשובים.

אם הריב גולש לפסים אלימים, מילולית או פיסית, הקפידו ששני הצדדים ייענשו בהתאם. אם מדובר בריב על המחשב למשל, אף אחד מן הצדדים לא ישחק במחשב. 

אתם לא השופטים, אל תעמידו את עצמכם בפוזיציה שבה אתם פוסקים מי צודק ומי לא.

כאשר שני הצדדים מופסדים, שני הצדדים לומדים לפעול ביחד.

דברו על כך איתם

הורים רבים אומרים לי שהאחווה שבין האחים חשובה להם נורא. חשוב להם לדעת שכולם יהיו שם אחד עבור השני או השנייה במרוצת השנים.

כאשר אני שואל את ההורים: 'דיברתם על כך עם הילדים?', אני לרוב נענה שלא. אל תנסו לרמוז להם, דברו איתם ישירות. הם אנשים בוגרים צעירים, זכרו זאת.

השרישו זאת בהם. פעמים רבות אמא שלי הייתה אומרת לי 'תמיד תשמור על הילה' אחותי. זה משהו שמלווה אותי עד היום, ולו בזכות משפט אחד שחזר על עצמו כה רבות.

תנו להם את הבסיס. יש למעשים שלכם השפעה יותר עצומה ממה שאתם חושבים. גם בדברים ה'קטנים' ביותר.

וזה תקף גם לגבי ריבים:

הגידו באופן ברור ונחרץ: אתה לא תדבר ככה לאח שלך, אתה לא תשפיל ככה את אח שלך. אצלנו במשפחה אנחנו מפרגנים אחד לשני ולשנייה.

אתם יוצרים להם את החוקים שילוו אותם שנים רבות קדימה.

יצירת חוויות משותפות

דבר נוסף וחשוב נורא הוא יצירת חוויות משותפות בין האחים והאחיות. שייכות זה אחד הדברים שכל ילד וילדה וכל בוגר ובוגרת רוצים. 

אני למשל, כאשר אני הולך למשחק כדורגל, יש אנשים שאני א מכיר, אבל שנינו ביחד באותם הצבעים, תחת אותה הקבוצה. אנחנו כאוהדים מרגישים קרובים אחד לשני, מתחבקים כשיש גול. מרגישים שייכות, אחווה.

אותו הדבר לגבי האחים והאחיות – תמיד לתת ערכים של גאוות יחידה, של שייכות משפחתית. אצלנו עובדים קשה בשבי ההצלחה, אצלנו לא מוותרים על היעד.

נסו למצוא פעילויות משותפות, טיולים משותפים. זה יכול אפילו לבוא לידי ביטוי שהרגלים שלנו:

דוגמה:

תמיד מצחיק אותי כשאני בבית ורואה שאשתי רואה נינג'ה ישראל בסלון, הבן שלי רואה בטלוויזיה בחדר והבת שלי בצפייה ישירה בנייד. למה שלא נשב כולנו יחד?

אפילו בצפייה בסדרה מסוימת, תכנית, אפשר לייצר ערך מגבש ומשותף.

דוגמה נוספת:

אירועים משפחתיים. בעיקר בקרב בני ובנות נוער, הם מתחילים 'לדלג' על ימי הולדת לסבא או לסבתא, לדודים, לאחיינים.

אני אומר הציבו גבולות. ראו בערך המשפחתי הזה בגדר חובה. אין כאן מקום לדיון.

אולי יהיה מדובר באירוע משעמם מבחינתם, אבל האמת? דווקא באירועים 'שליליים', יש אלמנט מאוד מגבש ומאחד.

התייעצו איתי

שמי רון שמעוני, יועץ הורים, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.

מריבות בין אחים בוגרים יכולות לאתגר אותנו כהורים, ולעתים ממש לייצר תחושה של חוסר אונים.

רגע לפני שאתם מרימים ידיים או מרגישים שכל האפשרויות מוצו, אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר טלפוני, לכתוב לי בוואטסאפ או להשאיר לי פנייה באתר (ניתן גם לספר לי על האירועים עצמם בטקסט החופשי). יחד, נמצא את הפתרון.

שליחת שאלה

רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?

התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

התייעצו איתי

השאירו פניה

כתבו לי בוואטסאפ