הילד לא משקיע בלימודים? מהו תפקידנו כהורים?
הורים רבים שמתייעצים איתי אם צריך או לא צריך הדרכה הורית, מגיעים אלי בנושא הלימודים.
זה כמובן לא מפתיע שכן לכולנו ברור שהישגים בלימודים זהו נושא חשוב, וכן הנחישות להתמיד ולהצליח גם משפיעה על גישות רבות נוספות של ילדינו בעתיד.
אם כן, מה עלינו לעשות? ועד כמה יש לנו את הכוח לשנות?
קודם כל טיפ שחשוב לי לפתוח איתו את המאמר:
חשוב נורא שנשים לב שאנחנו לא צובעים את היחסים עם ילדינו סביב שני דברים:
- סביב לימודים
- סביב הניקיון של החדר
לצערי כהורים, אנחנו לפעמים נקלעים לשגרה מול ילדינו שבה 90% מנושאי השיחה חגים סביב 2 הנושאים הללו. אם צריך לסדר או לארגן את החדר, או אם צריך ללמוד.
נוצר מצב שבעצם הילד יודע שאבא ואמא קשורים רק ללימודים ורק לחדר.
במערכות יחסים עם מתבגרים למשל, זה משפיע נורא, ואני מפציר בהורים שמגיעים אלי להדרכה, שצריך לשנות גישה וגם לדעת "לעבור הלאה", כלומר – יש עוד הרבה דברים שאפשר לדבר עליהם, ולדבר עליהם ברוח טובה. אל תתנו לזה להרוס לכם את כל היחסים.
מה עלינו לעשות?
חשוב לי לציין שאני עצמי לצד היותי יועץ הורים, אני גם מנהל חטיבת ביניים. ומכאן גם שאני גם נורא מאמין בגישה שאני מציין עכשיו, כיוון שאני חווה אותה ביומיום.
אני לא אומר שתתעלמו מנושא הלימודים, אבל חשוב שתזכרו שזוהי גם אחריותו של בית הספר במידה וילדיכם למשל לא הכין שיעורים.
אם המורה נותנת שיעורים אז זאת המורה שנתנה את השיעורים, לא אתם. אם הילד לא יכין את שיעורי הבית שלו, ויגיע לכיתה בלי מה שמצופה ממנו, אז זה מתפקידה של המורה לדעת מה לעשות עם זה ואיך להגיב. יהיו לזה סנקציות כמו למשל להישאר בבית הספר, או שיחה עם ההורים שתרתיע את הילד, הגעה לבית הספר שעה אחת קודם וכן הלאה.
חשוב נורא שנבין:
אנחנו לא יכולים לעשות את המלחמות עם הילדים כל הזמן סביב הנושא של שיעורי הבית, ושוב, זהו טיפ ממנהל חטיבת ביניים :).
בתי הספר נותנים לזה מענה, וגם מנסים לראות איך לא להעמיס יתר על המידה על התלמידים וליצור מערך נכון שיאפשר להם לעמוד בהתחייבויות שלהם.
אל תהרסו את היחסים בגלל נושא הלימודים:
הנקודה שהכי חשוב לי להעביר היא שלא נצבע את היחסים סביב הנושא הזה. ייתכן שנרוויח ילד שעושה שיעורים אופן קבוע, אבל נפסיד את היחסים בינינו – וזה הדבר הכי חשוב. תמיד תהיו לטובת היחסים עם ילדיכם. אם אתם מרגישים שמשהו בהווי המשפחתי נהרס, תעצרו. זה בסדר גמור.
אז מה אנחנו עושים? בודקים מינונים
עכשיו אני לא אומר חלילה להתעלם ולהגיד שזה שייך אך ורק לבית הספר ושלנו אין שום קשר לזה.
אך כמו שכל קיצון לכאן או לשם הוא בסופו של דבר נקודת קיצון, כך גם חשוב שנשים לב שאנחנו פועלים במינון הנכון בנושא הזה.
כמה אנחנו מוכנים להילחם על זה?
אחד מן הדברים המרכזיים שעליהם אני עובד יחד עם הורים במסגרתה של הדרכת הורים, הוא הנושא של כמה אנחנו מוכנים להשקיע בזה.
כמה אני מוכן להילחם? על מה אני נלחם? מה אני דורש? כי הרי ברור לנו שאי אפשר לנצח במלחמה הזאת לאורך כל הדרך. הילד שלנו לא ישנה את עצמו ב-100% רק בשביל לרצות אותנו.
עלינו לבחור על מה אנחנו מתעקשים ועל מה לא. זו גישה בריאה בכל נושא בחיים, ובטח לבטח שביצירת הווי משפחתי נעים יותר.
היו ברורים עם ילדיכם
צריך לתת לילד דברים מאוד מאוד ברורים: לקבוע יחד איתו מה אנחנו מצפים.
כלומר, אם הוא לא לומד, או אם התוצאה היא לא כמו שקבענו שהיא תהיה, אז חשוב שנעשה יחד איתו שיח על זה – מה המשמעות של הדברים.
אני כהורה יכול לומר שאני מוכן להקדיש לזה כסף עבור שיעורים פרטיים, אני מוכן לקבוע שאם הוא יגיע להישגים בנושא שבו הוא הכי משתעמם ומזלזל, אז יינתנו דמי כיס, או תינתן הפתעה מסוימת.
לקבוע משהו משותף. אפילו אפשר לקרוא לזה לנהל משא ומתן.
אם נשים את עצמנו בנעליים של ילדינו, יכול להיות שגם אנחנו פתאום נרגיש מוטיבציה הרבה יותר גבוהה להצליח.
זמן תגובה וזמן חינוך
חשוב לי להקדיש לנושא הזה פסקה בפני עצמה, כיוון שהוא כן רבים מאתנו.
בדרך כלל עונשים מתרחשים כאשר אנחנו כועסים נורא.
עונשים והגבלות לא צריכים להיות בכעס. הם צריכים להיות נורא ברורים לילדינו דווקא כאשר אנחנו רגועים.
ראשית, אל תחשבו על העונש או תטילו את העונש כאשר אתם כועסים. תנו לעצמכם שעה, כמה שעות, אפילו יום לחשוב ולהירגע. עונש נותנים רק כשרגועים, וכנ"ל רק כאשר הילדים שלנו רגועים. האפקט של העונש הרבה יותר ניכר כי כולנו מאוד שקולים ומבינים שמה שעשינו היה לא בסדר.
לנושא הזה אגב קוראים "זמן תגובה וזמן חינוך". יש זמן שבו אנחנו מגיבים למה שקרה, ויש זמן שבו אנחנו מחנכים. חשוב להפריד בין השניים, זה נורא נורא משמעותי ומתבטא בגישות של הדרכות הוריות.
דוגמאות לעונשים שיכולים לעזור:
אם קבענו דמי כיס מסוימים, אז הנושא הזה נפגע. להבהיר אנחנו התחייבנו לכם כמו שאתם התחייבתם לנו. או אם יש חופשה שילדנו מאוד רצה, אז זה אומר שעכשיו זה נפגע כי צריך להשקיע יותר זמן בלימודים.
רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
צרו קשר עם בית הספר
לבית הספר יש את הכלים להתמודד עם הנושא.
אי-עשיית שיעורי בית היא וודאי לא אתגר חדש לאף איש חינוך.
אם בכל זאת אתם מרגישים שאתם צריכים לנקוט בפעולה כלשהי, אז הרי שניתן ליצור קשר עם בית הספר, לבחון יחד עם הצוות איך לטפל בנושא.
לשלב כוחות ולמצוא את הדרך הנכונה לדרבן את ילדינו ללמוד.
התייעצו איתי
מתלבטים ומתחבטים בשאלה מה עושים כשהילד לא רוצה ללמוד? אפשר גם להתייעץ איתי.
שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים מוסמך, מעניק הדרכות הוריות להורים לילדים בגיל הרך, ילדים ובני נוער.
בכל שאלה ואתגר עמם אתם מתמודדים, אשמח לסייע, וניתן לפנות אלי טלפונית, להשאיר לי פנייה בוואטסאפ או להשאיר פנייה באתר.
אני מזמין אתכם גם להשאיר לי שאלה פתוחה במדור ייעוץ הורי אונליין שאצלי באתר.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער