כיצד בונים דימוי גוף חיובי אצל ילדים?
דימוי גוף חיובי או שלילי הוא נושא שלמרבה הצער הופך לרווח יותר ויותר בעת הנוכחית. הרשתות החברתיות בהחלט לא עוזרות ו'תורמות' את חלקן אל הנושא. אך כיצד אנו כהורים יכולים לקחת בכך חלק?
כהורים, תמיד ישנו התפר הזה של כמה שליטה יש לנו על חיי הילדים; פעמים רבות הרצון שלנו לשלוט בא ממקום טוב, ממקום שבו אנחנו רוצים לעזור לילדינו, לגונו עליהם. האופן בו הם מדברים, האופן בו הם משחקים. וויכוחים על אוכל לשם הדוגמה, מה לאכול וכמה לאכול.
מבלי שאנחנו שמים לב, המעורבות הרבה שלנו בחייהם נכנסת גם לנושא הדימוי העצמי, דימוי הגוף. אנו פעמים רבות, פשוט לא שמים לב למידת ההשפעה שיש למילים שלנו על ילדינו. ולא רק מילים, אלא גם מעשים. הם רואים, סופגים ומיישמים. אנחנו המודל. עבורם.
זה מתחיל במה שאנחנו אומרים
הילדים שלכם מודעים לעצמם. זה הדבר הראשון והחשוב ביותר שארצה לחדד.
אנחנו חיים בעולם שהוא בין כה וכה מאוד חיצוני, שמדבר הרבה על חיצוניות, מקדש אותה. הילדים שלנו רואים את זה, ומושפעים מזה.
תהיו בטוחים שהם גם מקבלים הערות מבחוץ; מחברים, ממכרים. במיוחד אצל בני נוער, כל הערה ולו הקטנה ביותר על הגוף היא בעלת השפעה עצומה. לגבי ההערות מבחוץ, קשה לנו מאוד לשלוט על כך עד בלתי אפשרי. אך הערות מבית? כאן חשוב שנדע כי להן השפעה עצומה, לעתים אקצין ואומר – אף הרסנית.
לדוגמה, ילד או ילדה שהם מלאים, הם יודעים את זה. לבוא ולהגיד להם לנסות לשנות תזונה ולהעיר תוך כדי על הגוף, זה משהו שאנחנו צריכים לשים לב אליו מאוד, ולהימנע ממנו.
אם נחשוב על כך, אף אחד לא אוהב את איך שהוא נראה באופן מוחלט. תמיד נרצה לשנות דבר מה. הסוד הוא לחנך ילד או ילדה שמקבלים את הגוף שלהם כמו שהוא. זאת המטרה.
כיצד משנים זאת?
קל לומר, אך היכן זה פוגש אותנו? בכוונה הקדשתי מספר דוגמאות לכך, להראות עד כמה אנו עושים דבר מבלי להתכוון ועד כמה מדובר בפעולות שיכולות לעבור מתחת לרדאר, כמעט מבלי שנבין את משקלן.
1. הימנעו מהערות שבונות סביבה שיפוטית
אתחיל מהיותר מובן מאליו – נסו שלא לשלב הערות כמו: 'ממש השמנת, צריך לשנות תזונה'.
הילד שלכם מודע לכך שהוא מלא. השתדלו שלא להפוך את הסביבה הביתית לשופטת מדי, ולכזאת הנשענת על מראה הגוף החיצוני.
במקום זאת, נסו למשל לומר: 'מה אתה אומר שננסה לשנות ביחד את התזונה בבית? נראה מה אנחנו יכולים לשפר באורח החיים?'
אל תדברו על המטרה המובנית מאליה, הפכו את הדרך אל המטרה להרפתקה משותפת. להתלהב מההצלחה לשמור על אורח חיים בריא יותר.
במקום: 'וואו איך רזית' שנו זאת ל-'וואו איך הצלחת לעמוד בתפריט שהעמדת לעצמך'.
2. הימנעו ממחמאות מרובות על הגוף
כיף גדול לומר לילד שלנו שהוא הכי חתיך בעולם, או לילדה שלנו שהיא היפה ביותר בגן, אך כדאי שננסה להחליף את המחמאות או לגוון אותן עם נושאים ניטרליים שלא נוגעים לדימוי הגוף וכן שלא משווים בינם לבין אחרים.
במקום שהמחמאה תשים את הפוקוס על החיצוניות כמו: 'הילד/ה הכי יפה בבית הספר', נסו להחמיא על בגד למשל שממש התאים להם, בלי השוואה.
החמיאו יותר על היכולות שלהם, על העצמאות שלהם, המיומנויות שהם רכשו, תחביבים שהם מעמיקים בהם, הצלחות קטנות. העבירו את המשקל לשם.
3. הימנעו משיח כללי שמתמקד ביופי
הייתה לי למשל אמא שדיברה עם הבת שלה על נסרין קדרי.
אמרה לו 'וואו תראי מה היא עשתה לעצמה, איזה מקל היא הפכה להיות'.
היה להן שיח מאוד ממוקד על נראות חיצונית, על כמה רחוק אנשים הולכים כדי להשיג את המראה המושלם.
אלו דברים שאנחנו יכולים לומר באמת ובתמים מתום לב, אך צריך להיות מודעים אליהם.
זכרו: אתם המודל של ילדיכם.
4. מה עלינו לעשות כאשר הילד חולק עמנו את תחושותיו השליליות על הגוף?
נניח ועכשיו הילד שלנו פנה אלינו ואמר לנו שהוא נמוך ושזה גורם לו להרגיש שונה. או הילדה פנתה אליכם וסיפרה על כמה היא מרגישה פחות יפה אל מול החברות שלה לכיתה. מה עלינו לעשות?
הטיפ החשוב ביותר: אל תנסו להוכיח שהם טועים.
אני לא אומר חלילה לחזק את התחושה הזו שלהם, אבל אפשר להיות שם לצד הילדים שלנו רק כדי לתת להם אוזן קשבת.
- אל תעשה: אל תגידו משפט כמו 'חכה, הנמוכים הם הכי מצליחים בחיים'. זה לא מעניין את הילד וזה גם רק מחזק את התחושה השלילית שלו.
- עשה: נסו במקום זאת רק להיות שם בשביל הילד שלכם, ונסו אפילו לשתף אותו במשהו אישי שאתם לא אוהבים בגוף שלהם. הראו לו שזה קורה אצל כולם. שה'שלם הטבעי' של כל אחד ואחת מאתנו הוא לא להיות שלמים עם עצמנו. וזה בסדר.
- אל תעשה: אל תגידו משפט כמו 'שטויות זה לא נכון'. הנטייה שלנו כהורים היא להקטין את התחושה השלילית. הכוונה שלנו באה ממקום טוב, הרי אנחנו רוצים להוכיח לילדינו שזה כלום ושום דבר. אולם בפועל אנחנו פשוט מתעלמים ממנו ורק מגבירים את תחושת המצוקה.
- עשה: נסו להיות קשובים למען ילדיכם, ולמצוא כיצד לעודד אותם. לדבר על הרגשות שלהם. איך להתמודד עם זה שמבואסים. מה אתם עושים כשאתם רוצים להתעודד.
כי בשורה התחתונה
המטרה שלנו היא לתת לילדים שלנו כלים לקבל את עצמם כפי שהם.
שהם יידעו לקבל את עצמם ולהבין שזה מה שיש, ועם זה מתמודדים.
דימוי עצמי נמוך אצל ילדים - מתי צריך לפנות לטיפול רגשי?
בהדרכות הוריות לעתים עולה החשש מצד ההורים שמא צריך לערב פסיכולוג/ית בנושא.
לרוב מן התיאור שעולה מצד ההורים, אני יכול להבחין אם יש מקום להתייעצות וקבלת עזרה מקצועית גבוהה יותר מזו שאני יכול לתת.
במקרים בהם עולה החשש שמא ישנה פה בעיה שיכולה להחמיר, אני יודע לדייק עם ההורים ולהפנות לאנשי מקצוע מתאימים שעוסקים בנושא זה באופן ספציפי.
טיפ 'אופ-טופיק' אבל ששווה המון: שימו לב כיצד הילד מתלבש. האם הוא לובש בגדים חמים מאוד בקיץ? נמנע מלהראות חלקים מסוימים? לעתים זה עלול להצביע על דימוי גוף שלילי מוקצן.
רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים מוסמך, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
במקצועי אני פוגש לא אחת בנושא דימוי גוף שלילי אצל ילדים ובעיקר בני ובנות נוער. מדובר בנושא חשוב, שלעתים די בכמה שינויים קלים, כדי שנחולל שינוי בענק.
בכל שאלה בנושא דימוי עצמי נמוך אצל ילדים ובני ובנות נוער, אני מזמין אתכם ליצור עמי קשר טלפוני, להשאיר לי פניה באתר או לכתוב לי בוואטסאפ.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער