ללמד ילד לאכול לבד
אפתח במשפט שאולי יפתיע אתכם, אולי הוא גם יזכיר לכם שזה הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים: הילד שלכם יודע לאכול. הוא יודע לאכול לבד. נתחיל בזה. אני רוצה להרגיע את כל ההורים באשר הם – ילדיכם יודעים לאכול לבדם 🙂
איך אני יודע את זה בוודאות?
אתם פשוט צריכים לשאול את הגננת שלכם. תהיו בטוחים שהיא לא מאכילה את הילד.
כל הילדים אוכלים יפה מאוד במסגרות החינוכיות השונות.
אז איפה הבעיה? אני באמת לא מתכוון לגעור באף אחד מכם, והנה הגעתם למדריך הזה כי אתם רוצים לשנות את המצב. ה"בעיה" היא אנחנו, ההורים. וברגע שנשנה את ההרגלים שלנו עם ילדינו, גם הם ישנו את ההרגלים שלהם.
בואו ננתח את זה רגע: למה אנחנו מאכילים את ילדינו?
יכולות להיות כל מיני תשובות לכך, והן כולן מובנות לחלוטין.
אולי אנחנו מותשים, וזה יותר פשוט להאכיל את ילדינו תוך כדי שהם צופים בטלוויזיה. אני אשב, אתן לו לצפות בסדרה מצוירת, ואאכיל אותו.
יכול להיות שגם יותר נוח לנו להאכיל את הילד ולא לריב איתו שיפסיק לשחק עם האוכל או להתמהמה איתו.
וודאי שהכל הרבה יותר מהיר כשאנחנו חותכים את האוכל, מסדרים אותו על המזלג או הכפית, ומגישים הישר לתוך הפה.
הייתה לי אמא בהדרכה הורית שאמרה לי ש"כשהילד אוכל, כל הבית אוכל". המון בלגן על כיסא התינוק ועל הרצפה. אז היא מאכילה אותו, שמה לו סינר גדול ועושה עבורו הכל.
מצד אחד נוח לנו, מצד שני יש לזה מחיר
נורא חשוב לי לכתוב את זה בצורה נחרצת כל כך – יש לזה מחיר, ואנחנו משלמים אותו עכשיו ונשלם אותו גם בהמשך.
אני מבין, אני באמת ובתמים מבין שכן גם אני בעצמי הורה. אבל זה גובה מאתנו זמן, זה הופך כל ארוחה לקשה ומאתגרת יותר.
ויש כאן גם אמירה חינוכית שגויה:
הורה שנותן לילד את הביס עד לפה, בעצם לא נותן לילד שלו להתמודד. בזה שאנחנו מאכילים את ילדינו ולא נותנים להם לאכול לבד, אנחנו מקטינים אותם.
יש הורים שיגידו לי "מכזה דבר אתה עושה סיפור?". כן, חד-משמעית. כי זה נכון.
כשאנחנו מכניסים את האוכל לפה של ילדינו, זה פינוק יתר שיכול לעצב את ההתנהגות שלהם בהמשך. אנחנו לא רוצים לעצב ילד שמקבל הכול מוכן על כפית של זהב לתוך הפה. חתוך יפה ומסודר כמו שרק אמא ואבא יודעים.
אמא ואבא לא יהיו שם כל הזמן. לא בכל רגע. יהיו רגעים שילדינו כאשר יגדלו, יצטרכו להתמודד איתם לבד.
זה מתחיל בדברים הקטנים.
אז מה עושים?
היה לי קריטי להבהיר את חשיבות הנושא. אני יודע שכאשר אנחנו מבינים את ההשלכות, כך ההחלטה שלנו לשנות גישה היא הרבה יותר קלה.
כיצד ניגשים אל המלאכה?
להבין שגם כאן יש מחיר
זה לא יהיה בקצב שלנו, זה לא יהיה מסודר כמו שאנחנו רוצים.
אבל מצד שני, לטווח הארוך זה יהיה הרבה יותר מהיר, הרבה יותר נוח והרבה יותר נכון כלפי הילד.
הילד שלנו צריך לדעת לאכול לבד. להתמודד לבד.
הפנמנו ואנחנו שלמים עם זה? מעולה, בואו נמשיך.
עשו זאת בשלבים
חשוב לעשות את הכל בצורה הדרגתית. לא חייבים לשנות את המציאות ב-180 מעלות.
חתכתם עד עכשיו את האוכל והגשתם אותו לפה, ומעתה תגידו לילדיכם שאתם רק חותכים להם את האוכל.
חשוב נורא לומר להם את זה. תהיו סמוכים ובטוחים שילדיכם מבינים הכול.
ולאט לאט 'נוריד את הקביים', וניתן להם להתמודד עם הסיטואציה יותר ויותר: פחות נעזור עם הכפית, פחות נסייע עם המזלג.
כן, זה ייקח יותר זמן, זה יהיה יותר מלוכלך, אבל זה מחיר שאנחנו פשוט מוכנים לשלם עבור ילדינו.
רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
טיפ לסיום
בכל מה שנוגע לאוכל, אתייחס גם לרגע לסרבנות אוכל. נושא דיי פופולרי בהדרכות.
יש הורים שמגיעים אלי ופשוט תולשים שיערות. לא מבינים למה הילד שלהם אוכל רק משהו מסוים כמו רק פיצה או רק שניצל.
יותר מזה, יש הורים שמגיעים אלי כאשר כל אחד מ-3 ילדיהם מקבל ארוחה שונה.
אז מה עושים אם הילד לא מסכים לאכול לבד בגלל שהוא לא אוהב את האוכל?
קודם כל עניין הגישה שלנו – תשאלו את עצמכם אם ככה יהיה גם בעבודה שלו. האם הוא יקבל את מה שהוא רוצה? מה לאן אנחנו מחנכים אותו בעצם? שהכול צריך ללכת לפי החליל שלו? לפי הטעם שלו?
מה עלינו לעשות:
- מומלץ לשים מגוון מאכלים על השולחן – ירקות, גבינה, לחם, סלטים שונים.
אם הילד יצעק שהוא רוצה פיצה אז שלא יאכל כלום. אף ילד לא מת מרעב כיוון שהוא החליט לוותר על ארוחה. - גשו לכך נחרצים – זה יכול להיות אירוע לא נעים. לראות את הילד שלנו מבקש, ייתכן שגם בוכה כיוון שהוא רוצה רק אוכל מסוים. חשוב להיות נחרצים. ילדים יודעים לזהות כשפשוט אין ברירה.
- תפרגנו אחד לשני בשולחן – אמא או אבא אוכלים / מנסים משהו חדש? תדברו על האוכל. תגידו שאיזה כיף שניסיתם לאכול אוכל מסוים. אחד האחים או האחיות אוכלים משהו? תדברו גם איתם על כך.
- ומצד שני, אל תגערו במי שלא אוכל – אל תגרמו לילד שלא אוכל להרגיש שהוא לא בסדר. לא לומר משהו כמו "אתה רואה, תראה איך אחיך אוכל, למה אתה לא אוכל ככה?". זה רק יוצר אנטי.
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, יועץ הורים מוסמך, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
בהדרכות הוריות אפשר ללמוד מגוון דברים, מאיך ללמד ילדים לאכול בעצמם ועד לשינוי התנהגויות שליליות קשות דוגמת צעקות, קללות ואף אלימות פיזית.
בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם להשאיר לי פנייה באתר, לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור איתי קשר טלפוני.
מידע נוסף אודותיי תוכלו למצוא כאן.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער