איך גורמים לילד להיות יותר חברותי?

איך גורמים לילד להיות יותר חברותי?

תוכן עניינים

איך לגרום לילד שלי להיות פתוח יותר?

פעמים רבות הורים באים אלי ואומרים 'למה הילד שלי לא חברותי?' או 'למה הוא לא משתף?'. זה מפריע להם, ואני לחלוטין יכול להבין זאת. הרי חשיבותן של מיומנויות חברתיות ברורה לכולנו, בין אם בחיים האישיים ובין אם בחיים המקצועיים, בין אם בילדות ובין אם בבגרות.

כהורים אנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו חברותיים, לא מתביישים. יש מקרים למשל שמגיעים לאזור חדש והילד נדבק לאמא או לאבא, או אם מגיעים זוג חברים והוא לא רוצה לשחק עם הילדים של החברים.

"פעם היה קל יותר" הוא משפט שבהחלט יכול לתפוס בנושא הזה.

הדור הצעיר של ימינו הוא הרבה פחות תקשורתי, 'דור המסכים' כפי שנהוג לומר. הנורמות שהכתיבה הטכנולוגיה השפיעו על מידת התפתחותה של התקשורת הבין-אישית.

אם בדור שלנו ודורות לפני, היינו יורדים יותר למטה לשחק בחצר, נפגשים ופתוחים לאינטראקציה חברתית, הרי שהדור של היום חווה זאת בעצימות פחותה הרבה יותר, וזה עובדתי.

היופי שטמון בהורות, היא בכך שיש לנו את הכוח לשנות ולהשפיע, ובמאמר הבא אבקש לחלוק אתכם טיפים פרקטיים שתוכלו ליישם כבר אחרי קריאת המדריך.

קודם כל - כל הכבוד

באמת שזה ראוי לציון.

אני אמנם מנהל חטיבת ביניים, כך שהצלחה בלימודים היא בהחלט נר לרגליי, אך אני חושב שצריך לעשות הרבה יותר גם בפיתוח המיומנויות החברתיות. אלו כישורים שראוי ללמד, בדיוק כמו כל נושא לימודי אחר.

לכן, עצם העובדה שאתם כהורים שואפים לקבל כלים בכך, אני כאן לומר לכם שאתם מכוונים בדיוק אל המקום הנכון. מיומנויות תקשורתיות הן חשובות.

עד כמה זה חשוב?

גם בעבודתי אני פוגש באנשי מקצוע מעולים, אבל לפעמים קשה להם עם האינטראקציה החברתית. או הקשר שלהם עם ההורים של התלמידים חווה מעט אתגרים.

לכן, ההחלטה שלכם היא לא רק איך לעזור לילד כאן ועכשיו; אתם שואפים לשלוח ילד בוגר אל העולם עם כלי שהוא מעבר למקצועיות, ידע או ערכים.

זה חשוב שהוא יתקשר עם הסביבה שלו, עם העמיתים שלו לעבודה, עם בני או בנות הזוג וחברים

מה עלינו לעשות?

נבחן ביחד את הכלים שעומדים לרשותנו:

1. בבית

כשאומרים שהחינוך מתחיל בבית, זוהי הדוגמה הקלאסית ביותר.

מה האינטראקציה שלנו בבית שלנו? מה הילדים שלנו רואים ולמה הם מתרגלים?

אמא קוראת עיתון, אבא רואה טלוויזיה, אח אחד במחשב, האחות השנייה מסתגרת בחדר.

נשאלת השאלה – האם הבית שלנו הוא חברותי? בית שבו כל אחד משתף מה שעובר עליו?

זה משהו שצריך לשים לב אליו ולעבוד עליו בבית. ליצור 'זמן משחק'; כלומר זמן אידיאלי לאינטראקציה חברתית יזומה.

אדרבן אתכם לכך ואף אגיד שאני למשל בחטיבת הביניים שבה אני עובד, מכניס יותר ויותר תכניות כאלו שעוסקות בלמידה דרך משחק, למידה חווייתית.

זה יכול להיות משחק 1 על 1, או משחק עם כל המשתתפים של הבית.

דרך זמן המשחק אנחנו לומדים כיצד לחזק את הילד על הישגים, לחזק אותו על האופן שבו הוא מגיב למשחק וכן לשים לב להרגלים שליליים כמו לא לדעת להפסיד בכבוד או תגובה כועסת מדי. או למשל האם הילד נוהג לוותר יותר מדי? גם זו מיומנות חברתית שחשוב לחזק (ולא רק נימוסין).

משחק זה אימון, כמו חשבון ומתמטיקה, כמו אנגלית וכמו אימון ספורטיבי. לא מצליחים על הפעם הראשונה, אך ככל שמתרגלים זה כבר הופך להרבה יותר קל.

אגב: היו לי זוג הורים שאמרו לי שהילדים שלהם לא מוכנים לשחק איתם.

אז החלטנו לנקוט בצעד. היה להם ילד אחד שמוכן היה לשחק ושניים נוספים שלא.

הם קבעו כמה ימים בשבוע שהם משחקים קלפים יחד עם הילד שהסכים לשחק. אחרי שבוע, פתאום ילד נוסף הצטרף בלי שהם קראו לו. הוא ראה אותם ביחד בסלון, צוחקים, מדברים, נהנים. הוא רצה גם להיות חלק מהאינטראקציה הזאת. ושבוע אחרי, גם הילד השלישי הצטרף.

וזה לא מוכרח להיות רק דרך משחק:

במאמר אחר שפרסמתי בנושא איך לדבר עם מתבגרים, אני מסביר שהשיח עם ילדים מתבגרים משתנה. יש להם עולם משלהם ואנו ההורים רואים כיצד הם אט אט מתרחקים מאתנו. אחד מהטיפים החשובים במאמר הזה הוא לפתח נושאי שיחה חדשים. למצוא מה מעניין אותם ולהפוך את זה לשיח משותף.

אותו הדבר גם כאן –

אני למשל, רואה עם הילדים שלי את סמי הכבאי, ואוהב לדבר איתם על מה שמתרחש בכל פרק: "מה דעתך על זה?" "אתה חושב שהוא בחר נכון שהוא לקח את הסירה כדי להציל את המצב?". מעבר לתרומה המשמעותית. זה גם כיף גדול.

2. לשתף

אנחנו אולי מתוסכלים כיוון שילדינו לא משתפים אותנו בדבר, אך האם אנחנו משתפים אותם?

טיפ חשוב: אל תשאלו את הילד קודם כל מה היה לו בגן, אלא ספרו לו ראשית, מה היה לכם בעבודה.

תשתפו מה אתם מרגישים, אם אתם מתוסכלים, או אם היה לכם יום טוב בעבודה.

ילדים שרגילים לחיות בבית של שיתוף, בית ורבלי, יגדלו להיות בעצמם אנשים שמשתפים.

ילד למשל שיגדל בבית שבו שומעים מוזיקה ושרים בקולי קולות, ישיר גם הוא בקולי קולות. הוא לא ירגיש מבוכה כי מבחינתו זה לא יהיה דבר חריג.

ילד שיגדל בבית שצוחקים בו הרבה, עם חוש הומור וציניות בריאה, יהיה גם הוא כמוכם.

שליחת שאלה

מוזמנים לשלוח לי שאלה פתוחה:

3. לייצר אינטראקציות חברתיות

כהורים יש לנו את הכוח גם ליזום את האינטראקציה החברתית.

  • זה יכול להיות משהו חיצוני כמו למשל רישום לחוג מסוים, ופה אני אומר – אם הילד סגור חברתית אז לחפש חוג שהוא יותר פתוח. חוג שיש בו אינטראקציה. בנושא הזה דווקא אני ממליץ שלא להקל על הילד.
    מנגד, כן השתדלו שזה יהיה רלוונטי לתחומים שהוא אוהב. כמו למשל חוג ציור או חוג בישול.
  • דברו עם המורה, עם המחנך של הכיתה, עם היועצת של בית הספר. תרימו אליהם טלפון, תסבירו להם את הדאגה שלכם. בתי הספר מאוד מודעים לזה, ומחנכים ויועצות יכולים להוציא את הילדים לשעות פרטניות שעוסקות במיומנויות חברתיות. זכרו שבית הספר הוא למען ילדיכם. יש לנו כלים.
  • אפשר גם ליזום מפגשים עם חברים ובני משפחה. לגרום לילד להיות מעורב במפגשים חברתיים יותר ויותר. היו שם איתו בהתחלה, ובהדרגה נסו לתת לו את העצמאות בשטח.

אני מזמין אתכם להתייעץ איתי

שמי רון שמעוני, אני מעביר הדרכות הוריות להורים לפעוטות, ילדים ומתבגרים.

אני בעל תואר שני בחינוך, מנהל חט"ב ומוסמך בהדרכת הורים.

אם אתם חווים בעיה מסוימת עם ילדיכם, או שואפים לרכוש כלים פרקטיים בהם תוכלו להשתמש למענם, אני מזמין אתכם להשאיר לי פנייה באתר, לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור איתי קשר טלפוני.

לשיחת ייעוץ ראשונית:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה: