איך לגרום לילד לדבר על רגשות?

איך לגרום לילד לדבר על רגשות?

תוכן עניינים

כיצד לייצר ערוץ תקשורת פתוח עם ילדינו?

בסופו של דבר, אנחנו בכלל כבני אדם, ובטח כהורים, מעוניינים לייצר עם האנשים הסובבים אותנו תקשורת בריאה, מהנה ונעימה. כשיש לנו תקשורת טובה, כיף לנו. כשיש לנו תקשורת טובה, יש לנו את היכולת לעזור ולהבין את הזולת.

פעמים רבות כאשר כיף לנו עם אנשים מסוימים, ולהם כיף איתנו, זה נובע מכך שהם מבינים אותנו. הם יודעים מה אנחנו מרגישים אפילו בלי לדבר. עד היום כשאני מרים טלפון לאמא שלי, היא יודעת לשאול 'הכל בסדר?' בחשש מסוים, כשהיא קולטת על הקול שלי שמשהו עובר עלי.

זוהי זכות גדולה לקיים קשר הורי שכזה ושאיפה טבעית של כל אחד ואחת מאתנו.

אם אנסה לחשוב אפילו על גורם שידרבן אותנו לשאוף לכך, הרי שככל שילדינו יגדלו ויהפכו למתבגרים, כך חשוב אף יותר שנטפח ערוץ תקשורת שכזה מולם. הרי הם פחות ופחות יזדקקו לנו (או לפחות ככה הם ירגישו), ויקיימו עולם שלם משלהם שרחוק מאתנו.

אז איך עושים את זה?

ככל שנעבוד על זה בגיל צעיר יותר, ככה נגרום לילדינו להבין שזה טבעי והגיוני לדבר על רגשות.

אם לצורך הדוגמה נקיים בית סגור, בית שכל אחד מיושביו שומר את מה שעובר עליו לעצמו, הרי שברור לכולנו שגם ילדינו ינהגו כמונו. אנחנו הרי מודל לחיקוי.

את הגישה הזו ניקח גם לטיפים שריכזתי עבורכם כאן, טיפים שיעזרו לכם לעודד את ילדיכם לדבר על רגשות.

1. פשוט לדבר

הרבה פעמים הורים שמגיעים אלי להדרכה הורית מספרים לי ש'אצלנו בבית לא הביעו רגשות', שהיה מה שהם מכנים 'בית קר'.

אחד מן האתגרים הראשיים שהם מציגים בפני הוא שאלה שלמען האמת הגיונית ולגיטימית למדי – איך בעצם מדברים רגשות? מה עלינו לעשות?

אני אומר זה פשוט מאוד: תספרו לילדים שלכם מה אתם מרגישים. תשתפו אותם.

תספרו להם שהיה לכם יום מרגיז בעבודה, או יום שמח בעבודה, על חוויה שחוויתם היום. זה בסדר גם לספר לילדים על רגשות שליליים. כמובן חשוב שנסנן ונהיה שקולים, אך אין שום סיבה שבעולם שרגשות שליליים לא יהיו לגיטימיים לעומת רגשות חיוביים.

עשו: תשאלו גם את ילדיכם איך הם מרגישים בשיחה.

אל תעשו: אל תצפו שהם ייפתחו. זה בסדר שהם לא יספרו. אתם מרגילים אותם לאט לאט שזה בסדר להיפתח. ועוד דבר אחד קטן וחשוב הוא להימנע משאלות כן ולא. לא לשאול אתה שמח? אתה עצוב? היה לך כיף? תשאלו איך אתה מרגיש? איך היה לך?

2. תנו להם להביע רגשות

אני בטוח שזה נשמע קצת משונה שכן הגעתם לכאן כדי למצוא טיפים ועצות.

לעתים מבלי שנתכוון לכך, אנחנו ממסמסים את הרצון של ילדינו להביע רגשות. 

תנו לילד שלכם לבכות. זה לא פסול שהוא בוכה. זה חלק מהרגשות שלו. לא צריך להגיד לילד 'לא צריך לבכות'. צריך לבכות, זוהי דרך להביע רגש.

ואם הילד צוחק בקול מאוד רם, אז לא לנסות להשתיק אותו. תנו לו לצחוק ותנו לו לבטא את הרגשות שלו גם אם הוא קצת מתפרע. רגשות אפשר להביע בכל מיני מצבים וחשוב שלא נקבע מהי הבעה נכונה ומהי הבעה פסולה.

אך באותה נשימה, במידה והילד שלכם צועק או עצבני, וודאי שמומלץ לבדוק למה זה קורה, ואשמח להפנות אתכם למאמר רלוונטי בנושא.

דוגמה שחשוב לי לתת:

אירוע שנצרב בזיכרוני הוא כשתלמידה בבית הספר בו עבדתי נרצחה, וכשנכנסנו לכיתות ובישרנו את הבשורה המרה, אחד הילדים שאל מה יהיה עם הטיול השנתי.

השאלה שלו יכולה הייתה להיראות מאוד לא לגיטימית לאותו הרגע. אבל חשוב שנבין: באותו הרגע זה היה המקום שלו, הרצון שלו להיאחז במשהו מסוים. הוא הביע את הרגשות שלו בצורה שנראית לנו חריגה, אבל זו הייתה הבעת רגש בריאה. לבוא, לדבר, להביע.

אני בכוונה מדגים את זה על דבר כה חריף וקשה כדי שבאמת ובתמים נבין שאל לנו לנזוף בילד שלנו על כך שהוא התבטא. הוא מביע רגש.

אל תורידו אותו שהרגש הזה הוא נכון ואילו הרגש האחר הוא לא נכון.

שליחת שאלה

מוזמנים לשלוח לי שאלה פתוחה:

3. פתרונות יצירתיים

חשוב שנזכור שהדרך להביע רגשות יכולה להתקיים לא רק בצורה מילולית קלאסית. לא חייבים לדבר או לכתוב.

אנחנו יכולים למשל להמציא משחק שיעזור לנו לקיים ערוץ תקשורת בריא עם ילדינו.

למשל, כל הילדים משתמשים באימוג'י כדי להביע את מה שהם מרגישים. אפשר להכין לוח תלייה על המקרר או על דלת הכניסה, ובו כל מיני פרצופים להבעת רגשות.

נבקש מכל אחד מהילדים שלנו שיתלה את הפרצוף שמסמל את איך שהוא מרגיש היום.

יש שם כוח עצום, ואני ממליץ נורא להורים לנסות ולחשוב איך לרתום טרנדים עכשוויים בשביל צרכים קלאסיים שמלווים כל הורה.

אי אפשר להכריח לדבר, אבל כן אפשר לחזק את הדרכים שבאמצעותן הילדים שלנו יבטאו את עצמם בפתיחות מולנו.

דוגמה:

בא אלי להדרכה הורית אבא שאמר לי שהבן שלו שומע רק דיכאון. 'כל היום הוא והשירי דיכאון שלו בחדר'.

הסברתי לאבא שזה טוב. הבן שלו מבטא את עצמו, פשוט השיר מבטא אותו ולא הוא מבטא את עצמו.

במקום שנצעק או נתעצבן על המוזיקה, אפשר גם לנסות להבין מה הוא שומע, למה הוא שומע אותה, מה היא מסמלת עבורו.

אני חושב שהדוגמה הזו גם מחזקת את הנושא של פתרונות יצירתיים וגם את הנושא של לתת מקום לבטא רגשות. לא לדכא או להוריד את הילד.

אני מזמין אתכם להתייעץ איתי

לפעמים זה נשמע די מאתגר; לגרום לילד לעשות משהו שהוא לא עשה עד כה.

בלא מעט מן המקרים התוצאות והשינויים המבורכים מגיעים די מהר, ולא תאמינו עד כמה.

אם את או אתה מעוניינים להתייעץ איתי, אשמח לשמוע מכם, ואני מזמין אתכם להשאיר לי פניה באתר, לכתוב לי בוואטסאפ או להתקשר אלי.

רון שמעוני, יועץ הורים מוסמך.

לשיחת ייעוץ ראשונית:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה: