האם למילים שלנו יש גיבוי?
הורים לעתים שואלים אותי איך לגרום לילד לכבד אותם. אומר זאת כך: ילד שלא מכבד אותנו הוא פשוט ילד שלא מאמין לנו. השאלה המרכזית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא מה עשינו עד כה, ומה עלינו לעשות מעתה והלאה.
מה הכוונה?
יש משפטים שלפעמים אנחנו זורקים אל חלל החדר, אבל לא מעניקים להם כל גיבוי בשטח. למשל ילד שמתנהג באופן מסוים שלא מקובל עלינו ובתגובה אנחנו אומרים לו כי 'אם לא תפסיק להתנהג ככה, אנחנו לא נלך לסבא וסבתא'. ובסוף כמובן, הולכים כאילו לא היה דבר מעולם.
אפשר להדגים זאת על אינספור סיטואציות דוגמת ללכת למסיבה, להיפגש עם חברים ועוד. אך הנקודה המרכזית שלי היא שאנחנו אומרים דברים שאפילו אנו מראש יודעים, כי אין להם כל תוקף מעשי בשטח.
הילדים שלנו יודעים להרגיש אותנו
אני אומר ככה, מילא אנחנו שלא מכבדים את המילה של עצמנו. אבל וזה אבל גדול – הילדים שלנו רואים את זה ומרגישים את זה. גם כאשר מדובר בגילאים קטנים.
הם יודעים שאנחנו אומרים משהו שהוא חסר משמעות בפועל.
יש פה מעין מעגל קסמים ובו אנחנו לא מכבדים את עצמנו, הילד שלנו לא מכבד את המילה שלנו, ואנחנו בתמורה רק מרגישים באופן עמוק ומוחשי יותר, כי למילים שלנו אין שום כיסוי או גב.
ברגע שנכיר בבעיה הזו, גם נדע לזהות אותה בשעת מעשה, לשנות גישה ולהביא לשינוי המיוחל.
נביט לרגע על הרבדים העמוקים יותר
חשוב לי להתעכב על כך בפסקה הזו, כיוון שבהדרכות ההוריות שאני עורך, ככל שאנו מכירים בהשפעה הניכרת שלנו כהורים, כך אנו גם אוזרים כוחות כדי להביא לשינוי בתגובות שלנו.
מבחינתו של ילדנו, הוא פשוט יודע שאנחנו אומרים דברים שהם לא נכונים. במקום מסוים משקרים להם, הוא באופן קצת פחות קיצוני, ממציאים.
אלך צעד אחד קדימה – הילד שלנו מרגיש שהוא לא יכול לסמוך על המילה שלנו. מדובר בנורה אדומה שחשוב להכיר בה, ובעיקר כיוון שיש לה השלכות לעתיד.
ואם נלך כמה צעדים נוספים קדימה, הרי שאם ילדנו יהיה בסיטואציה מאתגרת או קשה בחייו, והוא יזדקק לעזרה, הרי שהוא לא בהכרח יתפוס אותנו ככתובת הנכונה לפנות אליה.
נכון, הלכתי למחוזות קיצוניים מדבר אחד קטן. אך מטרתי היא להמחיש לכם ההורים, כמה כוח יש למילים שלנו. וכל שכן למעשים.
השינוי מתחיל אצלנו
אם אנחנו רוצים שילדינו יתייחסו אלינו בכבוד, חשוב שנשאל את עצמנו אם אנו מכבדים את עצמנו. האם אנו מאמינים בדברים שאנחנו עושים?
הצעד הראשון - האמינו בעצמכם
בהדרכות ההוריות אנחנו ממש יוצרים תכנית עבודה. צרו לעצמכם תכנית פעולה הלכה למעשה.
החליטו שאם אתם אומרים לילדכם כי לא הולכים לסבא וסבתא כיוון שהוא התנהג לא יפה, אז עושים את זה.
החליטו שתמה התקופה בה למשפטים לא היה כל כיסוי, וגם אם זה קשה.
עצה: אם אחד מבין ההורים מסוגל לכך יותר, תנו לו את הבמה. בהורות, לכל אחד מן ההורים יש תפקידים שיחד יכולים לייצר את הסביבה המשפחתית הרצויה.
הצעד השני - האם אתם מכבדים את ילדיכם?
אתקיל אתכם מעט ואשאל: האם אתם מכבדים את ילדיכם?
הרבה פעמים הורים אומרים לי 'לא מכבדים אותי' ואני שואל: 'ואתם מכבדים את ילדיכם?'.
חשוב נורא שהיחסים יהיו הדדיים. אם אזלזל בילדים שלי, הרי שזה יחזור גם אלי. אם בני זוג למשל לא מכבדים זה את זה, הרי שמדובר במודל לחיקוי עבור הילדים. הם יראו ויישמו את זה כלפי הוריהם, וכלפי בני ובנות הזוג בעתיד.
או מה שנקרא: בשביל כבוד צריך לעבוד 🙂
דוגמה: היו אצלי זוג הורים מקסימים, אך הם צחקו על בתם שהחלה להיות צמחונית מטעמים אידיאולוגיים. ממש ישבו וצחקו עליה בארוחות.
השינוי מבחינתה היה מהותי. זוהי ההגדרה העצמאית שלה. זה אפילו מרגש – היא נקטה בצעד עצמאי משלה והראתה כי היא נמצאת בעיצומו של המעבר מילדות לבגרות.
תגובת ההורים, הובילה לריחוק ופגעה ביחסים. היא עשתה משהו אמיתי שהאמינה בו, והזלזול פגע בה והוביל אותה לנהוג בהוריה באותה המידה.
כמה טיפים חשובים
כמו בהדרכות שלי, גם במדריכים הכתובים אני אוהב להדגים ולתת עצות שניתן ליישם בבית:
- להחליט שדי – יש דברים שאתם כהורים פשוט לא מוכנים לקבל עוד. אלימות פיזית כמובן, אלימות מילולית לטעמי היא זהה לפיזית. יש דברים שאתם בהחלטה נחרצת פשוט לא מוכנים לקבל יותר.
היו לי מקרים של הורים שילדיהם התנהגו אליהם בגסות. הורים – זה לא מגיע לכם. נקודה. - עוצרים את זה – הילד דיבר אליכם בזלזול? נהג בכם בגסות? אתם לא מקבלים את זה יותר. אתם מחליטים שאתם עוצרים אותו. בבית הזה לא יתנהגו אליכם בצורה לא מכבדת. ברגע שילדיכם עושה זאת, אתם לא מגיבים. מתעלמים. עוצרים את השיח. מוציאים את הרווח שלו מן המשוואה. כשהוא יראה שאין לו כל רווח מהתנהגות גסה, הוא יפסיק.
- לתת כבוד לצד השני – נסו לרגע לעצור, לבחון את היחסים. האם יש הרגלים שליליים שמוטב יהיה לחדול מהם? נסו לבחון זאת לעומק. לשבת על כך בנינוחות ולפנות זמן אך ורק לזה.
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, יועץ הורים מוסמך, עם קליניקות בתל אביב וברעננה וכן, עורך את מפגשיי גם בזום.
אני בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים. מה שנקרא: איש חינוך בכל רמ"ח איבריי.
כפי שוודאי ראיתם, על השאלה איך לגרום לילד לכבד אותנו ישנן תשובות רבות. בתהליך משותף שלכם ושלי, נבחן את המצב הנתון, ונתווה תכנית פעולה שאותה ניתן ליישם כבר מן המפגש הראשון.
בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם להשאיר לי פניה באתר, ליצור עמי קשר טלפוני או לכתוב לי בוואטסאפ.
רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער