טיפוח עצמאות אצל ילדים
אחת הזיכרונות שלי מן הילדות זה המפתח על הצוואר. כן כן, גם אני הייתי מילדי המפתח עם שרוך ומפתח על הצוואר. אני ואחותי היינו חוזרים מבית הספר לבית ריק, ומחממים לעצמנו את ארוחת הצהריים.
אני זוכר שאני באופן אישי הרגשתי ילד מאוד עצמאי. כיצד הייתי מניח את המפתחות ליד השער בזמן שהיינו משחקים כדורגל אחרי בית הספר.
אני גם זוכר איך הייתי חוזר ממשחקי כדורגל ומגלה ששכחתי את המפתחות במגרש.. אבא שלי בהחלט זוכר את זה גם. לא כל החברים שלי היו ככה. הייתי באמת בתחושה שאני בן אדם גדול. גם הבישולים הפכו להיות חלק ממני, ועד היום אני נהנה לבשל וזה בעיקר נובע מהילדות. אני ואחותי היינו מכינים לעצמנו את ארוחות הצהריים. היו לנו מטלות בבית, היינו מסדרים את החדר לבד. וכפי שאתם מבינים, הלו"ז שלי היה דיי עמוס.
למה אני חולק אתכם את הילדות שלי? כי בסופו של דבר, אנחנו חיים בדור אחר. דור אחר של ילדים, וגם דור אחר של הורים. וכאן בעיקר טמון המפתח לילד עצמאי יותר או עצמאי פחות.
כהורים היום, יש דברים שאנחנו לא נוהגים לעשות לעומת ההורים של פעם. לא ניכנס לענייני תפישות עולם ושינויים בתחום החינוך, אך אלו הם פני הדברים. דור הילדים של פעם היה עצמאי יותר, ודור ההורים של פעם היה מניח יותר אחראיות על כתפי הצעירים.
מה עושים? ובכן, לא חייבים מהפך של 180 מעלות. זה גם נוגד את הטבע שלכם וזה גם יתקבל בצורה מאוד עגמומית על הילדים. צריך לעשות את זה בתהליך ובצורה נכונה.
קודם כל, האם קשה לנו לדרוש?
הורים רבים שמגיעים אלי להדרכה הורית מספקים על חוסר יכולת לדרוש. קושי מסוים שהם לא מצליחים להתגבר עליו.
וככל שלא נדרוש מהילדים שלנו, כך הם יהיו פחות עצמאיים בהתאמה.
יש הורים שמספרים לי שהם מקלים על הילד מתוך מצפון כיוון שהם לא בבית. יש הורים שרוצים לשמור על הילד או לתת ולאפשר לו דברים שלנו כילדים לא היה. ובאמת, פעמים רבות הביטוי הזה של ילד לא עצמאי, נובע מהתלות שלו בדברים שאחרים עושים עבורו.
הפתרון הוא פשוט: להבין מה מונע מבעדנו לדרוש, ולשנות את התפישה. כי ברגע שתתחילו לדרוש מילדיכם, כך תהפכו אותם לעצמאיים יותר, ילדים שיודעים לשאת באחריות, להתנסות ולעשות בכוחות עצמם.
עצמאות יכולה לקבל ביטויים רבים, קטנים וגדולים
אתם לא צריכים להעניק לילד שלכם מפתח ולומר לו שמעתה הוא צריך לבשל לבד 🙂 זה יכול להתבטא גם בדברים אחרים ושונים, קטנים וגדולים.
אם הילד מבקש משהו בבית, לדוגמה לעשות משהו במטבח וזה בסדר מבחינה בטיחותית, תנו לו לעשות את זה. תנו לו לנסות.
בגילאים קטנים כן… קחו בחשבון שיכול להיות שעכשיו הוא יבקש לשבור ביצה וזה יהיה מלוכלך ולא מושלם. יהיה יותר לכלוך אבל זה משהו שבטל בשישים לעומת תחושת המסוגלות שאנחנו מספקים לו. חוויית ההצלחה והעצמאות שהוא מקבל. וחברים, עצמאות זה דבר ממכר.
ויותר מזה, גם אם התוצאה לא טובה, תזכרו שהדרך היא חשובה לא פחות מהיעד. אם הוא עשה את הדרך הזאת, הוא התחזק ממנה.
להגיב על מעשים ועל חוסר מעשים
במידה והילד שלכם לא מוכן לעשות דברים, או התרגל כבר למצב מסוים. תתחילו לדרוש. דרשו ממנו לזוז, דרשו ממנו לעשות. דרשו ממנו לקחת אחריות על המעשים שלו או לחילופין על חוסר המעשים שלו.
כלומר, אם החלטתם שאתם מתחילים לדרוש דבר מה מהילד שלכם, ומציבים עליו אחריות לביצוע משימה מסוימת. דעו שאתם מורידים את זה לשטח, וגם בוחנים 2 תרחישים: כיצד מגיבים כשהוא עושה עם פידבק חיובי ואולי אפילו צ'ופר. ומה עושים כשהוא לא מבצע את הדברים – או במילים אחרות השלכות.
כמה טיפים חשובים:
- חשוב לדעת לפרגן כשאפשר. כהורים לעתים הנטייה שלנו היא בעיקר להעיר במקום גם להדגיש את הטוב והחיובי. זה כמובן לא נעשה בכוונה, אבל חשוב שנשים לב. אין לכם מושג כמה שזה ירים וידרבן.
- חשוב לדבר עם הילד לפני שמורידים החלטות לשטח. להסביר לו מה היה עד כה ומה יהיה עכשיו ומה אתם מצפים שיקרה. להסביר גם את ההשלכות. עושים את השיחה בסיטואציה נוחה. לא במהלך ריב, לא בזמן שמבקשים דבר מה. חשוב לעשות את השיחה כשכולם רגועים ונינוחים.
- הורים תזכרו: רגשות אשם וחינוך לא עובדים טוב ביחד. אם אתם מרגישים לא בנוח כיוון שאתם עובדים הרבה ובקושי רואים את הילדים, מצאו את המשבצות בלו"ז לזמן איכות עם הילדים. אל תנסו לכפר על משהו אחד במשהו אחר.
וזכרו: ילד עצמאי זה קודם כל הורים שדורשים.
ואני מזמין אתכם להתייעץ איתי
האתגר לגדל ילד עצמאי לא נובע בראש ובראשונה מהילד עצמו, אלא מאתנו ההורים.
לעתים קרובות אנחנו עלולים לחוש קושי מסוים לדרוש, ולא בהכרח שהקושי הזה יתכתב עם משהו שקורה באמת במציאות. זוהי המציאות שאנחנו מכתיבים. ואנו יכולים לקחת המציאות לשני מקומות שונים בתכלית.
אתם לא צריכים להפוך את הילדים שלכם לעצמאיים בכל היבט והיבט, ולהותיר אותם "לבדם" אל מול האתגרים השונים. תבחרו בתבונה ועל-פי תפישת עולמכם, את תחומי האחריות השונים שתרצו להעביר לילדיכם.
היו סמוכים ובטוחים שזה לעתים יתקבל בחצי הבנה (שהרי איש מאתנו לא אוהב הרעת תנאים), אך בו-זמנית, העצמאות יכולה להיות דיי ממכרת. כיף להיות מסוגל.
אם אתם חשים קושי מסוים בנושא, ואתם רוצים לעבור תהליך שיחולל שינוי מדהים אצלכם ואצל ילדיכם, אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר. שמי רון שמעוני, אני בעל תואר שני בחינוך, מוסמך להדרכת הורים וייעוץ שינה. אשמח להיות לכם לעזר.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער