איך מסבירים אירוע קשה לילד/ה?
המאמר נכתב לאחר אירועי ה-7.10.2023, אירוע שהותיר אומה שלמה המומה ובאבל. הילדים שלנו לא יכולים שלא לשים לב למתרחש, ונשאלת השאלה כיצד להעביר להם ולהסביר להם את המידע.
במקום מסוים אירועים ביטחוניים וסיפורים טרגיים הנלווים להם מתרחשים אצלנו מעת לעת. אך האתגר, הקושי והאבל שהביאו עמם אירוע ה-7.10 והשתלשלות האירועים שלאחריהם, הציבו הורים רבים בפני קושי נפשי אדיר.
נהוג לצטט את השיר של יהודה עמיחי 'אלוהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על ילדי בית הספר' ובאירועים המחרידים שאירעו, נופצה לנו מעין תפישה מסוימת על האויב. לא יכולנו לשער את מידת אכזריותו. היא פשוט לא הייתה קיימת אצלנו בלקסיקון.
לכן ראשית כל אומר, שבשביל שנוכל לתווך אירועים עבור ילדינו, במידה ואתם ההורים חווים קשיים רגשיים, הרי שחשוב ומותר לכם למצוא פורקן אצל אנשי מקצוע. אינכם חייבים לפנות למטפל/ת רגשי, וניתן להתחיל את התהליך עם העמותות הזמינות בכל עת ובראשן ער"ן וסה"ר.
ועתה, נעסוק בשאלה כיצד לתווך את בליל המידע שלא פוסק להגיע מן החדשות והרשתות החברתיות אל ילדינו.
בוחרים מה לומר, אך מוכרחים לומר משהו
אני למשל כבחירה, לא אומר לילדיי שנמצאים בגילאי היסודי המוקדמים שישנו סיכוי שנמות, גם אם ישאלו. דעתי האישית היא שלא צריך להציף נושא כה קשה, וגם מאתגר תפישתית עבור גילאים צעירים. לא ארצה לומר שישנו סיכוי שניפצע גם.
לצד זאת, אני לא מאפשר לעצמי לבחור בדרך של לא לומר כלום, ואם ילדיי שואלים אותי על המצב ומה יכול לקרות בגלל הירי או בגלל האזעקות, אני אבחר לתאר זאת בצורה פשוטה יותר, בצורה שנועדה להסביר את דרכו של עולם.
למשל, לבתי עניתי שכשטיל נורה מעזה אנחנו בטוחים אבל צריכים להסתתר עד שכיפת ברזל עוזרת לנו ותופסת את הטיל. אך חשוב ליתר ביטחון להימצא באזור בטוח ולהמתין.
לא התחמקתי ממנה כשהיא שאלה אותי על הנושא, והסיבה לכך היא שאם אתחמק מלענות על שאלות, הרי שאט אט היא פשוט הייתה מפסיקה לשאול אותי.
אנחנו רוצים ילדים ששואלים שאלות, ילדים ששואלים גם שאלות קשות. אנחנו כהורים, החיץ שמתווך להם את המצב ובורר את המידע.
הסתמכו על ערך שאתם רוצים להקנות ולבסס
בדוגמה שמניתי בפסקה מעלה על בתי, בחרתי ללכת על נושא הביטחון. להעניק תחושת ביטחון.
כאן אציין שמדובר בילדה בכיתה א', והאתגר עבורנו כהורים הולך וגדל ככל שהם גדלים. כך למשל, ילדים בכיתה ה' או ו' וודאי שכבר מבינים בהחלט מה קורה ומה יכול לקרות במצב בטחוני חריג שכזה.
כאן אומר שעולם המושגים של ילדים הוא עודנו 'פשוט' יותר מאתנו המבוגרים. גם המושג של מוות הוא הרבה יותר פשוט. אלמנט זה לעתים חומק מן ההורים, וכדאי לדעת זאת. האופן שבו אנחנו מסתכלים על מוות הוא שונה מהאופן שבו ילדינו תופשים זאת בגילאים צעירים, אופן מופשט יותר שאיננו צולל אל תוך המשמעות של הדבר.
לכן, לא צריך לפחד מן המילים הללו, לא צריך להימנע מן השיחה הזאת, אך כן צריך למצוא עוגן מסוים שסביבו נרצה לספק את ההסברים.
עוגן כמו ערך הביטחון, או ערך האחווה (או כל ערך שבו תבחרו), מספק לנו בסיס למתן תשובה עם ביטחון ועם כוונה.
ולכן על השאלה מה אומרים – אנו קודם כל אומרים משהו שמתאים לנו.
לגילאים קטנים לא ניתן את כל האמת המפחידה ונברור אותה היטב.
לגילאים גדולים יותר ובוגרים, ניתן תשובה מפורטת יותר אך ניתן רציונל וניצמד לדברים ששומרים עלינו ומספקים לנו עוגן.
ובכל גיל וגיל עלינו לתת תקווה
כמה פעמים אתם ההורים הבוגרים והגדולים מצאתם את עצמכם מתנחמים אצל אמא או סבתא? 🙂 כמה כיף לקבל תשובה מנחמת שנוטעת בנו תקווה.
אל תראו בילדה בת ה-17 שלכם כנערה שהיא גדולה מדי בשביל תשובות תמימות. זה כן חשוב לקבל תשובה מנחמת. אמיתית, אך מנחמת. זה נותן כוח, ואין כוח גדול יותר שילד או ילדה יכולים לקבל אם לא מן ההורים שלהם.
הקפידו לתת תקווה, להדגיש אותה. ואפילו אם ילדכם יבחר להדגיש את הפחד, את המוות, תנו לו את המקום הזה, אך גם תנו לו עוגנים שנותנים תקווה וביטחון.
אם הוא ידבר על הפחד מפני טיל שיפגע לו בבית, הגיבו לזה. אל תתחמקו ממתן התשובה. אפשר לומר 'אני כאן איתך וגם אני קצת מפחד' אבל הדגישו ישר את העוגן ש-'איזה מזל שיש לנו את כיפת ברזל, שיש לנו חדר מדרגות מוגן שאפשר לרדת אליו, שיש לנו ממ"ד'. הראו את הפתרון ואת האופק.
וזה נכון לכל דבר - שיח אמיתי הוא חיוני
שיח אמיתי הוא שיח מאפשר, שיח מכבד.
זהו שיח שמכבד את הדעה של הילד, לא מקטין אותו ולא מעביר נושא ומותיר אותו ללא מענה. זהו שיח שאפשר וחשוב לקחת אותו למקום אופטימי. להשריש דרך הסתכלות על החיים.
לפעמים ישנם הורים שאומרים לי: 'אבל רון, לא ידעתי מה לומר. הוא ממש התקיל אותי'. ואני אומר על זה: זה בסדר גמור לא לדעת מה לענות ישר. ואתם יכולים לענות לילדכם ש: 'תן לי לחשוב על זה' ולחזור אל הילד עם התשובה. האמינו לי שהוא יזכור שביקשתם ממנו לחשוב על הנושא.
היה הורה שאמר לי שילדו שאל 'מה, גם אותי יכולים לחטוף?'. ההורה נותר (ובצדק רב) ללא מילים.
הסברתי לו שהוא יכול היה לענות תשובה בסגנון 'אתה באזור בטוח ואין סיבה שזה יקרה'. על כך אנחנו צריכים לדבר עם הילד, על מה שנותן תקווה וביטחון.
ברור לנו שהכל יכול לקרות בארצנו, אך עלינו לשדר אופטימיות והסתכלות קדימה.
ובכל שאלה והתייעצות בעת מאתגרת זו, אני מזמין אתכם להשאיר לי פניה באתר,
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער