ילד עם בעיות משמעת? הכל עניין של תגובה
מכירים את המשפט הקלישאתי והידוע 'אין ילד שרע, יש ילד שרע לו'? אז רגע לפני שאתם אומרים אוקיי.. שמענו את זה כבר בעבר, אני מציע שנשכלל אותו וניקח אותו לכיוון אחר: 'אין ילד עם בעיות משמעת, יש ילד שמגיבים אליו לא נכון'.
מה הכוונה?
כשבאים אלי הורים להדרכה הורית סביב בעיית התנהגות מסוימת, הם בדרך כלל רוצים להכחיד את ההתנהגות הזאת.
לפעמים מדובר בהתנהגות שהחלה עוד בגיל קטן ואט-אט התעצמה או קיבלה ביטויים חדשים ונוספים. לעתים בדבר מה שפתאום התחיל עם מרוצת הזמן; זריקת חפצים, משיכות, דחיפות, מכות להורים, הפרעה בכיתה או בגן, חזרה הביתה מיציאה בשעות מאוחרות ממה שנקבע, אי-עשיית שיעורי בית וכיוצא בכך.
אומר לכם בצורה מעט כוללנית מדי אבל אני באמת עומד מאחורי זה: אין זה משנה באיזה גיל מדובר; אם לא נשנה את התגובה שלנו להתנהגות, ההתנהגות הפסולה תישמר ואפילו תתחזק ותגבר.
איך הגענו עד היום? ומה עלינו לשנות?
אספר לכם גם על הורים שמגיעים אלי ומספרים לי שהם שינו את התגובה שלהם. אבל משיחה מעמיקה יותר עולה תמונת מצב בה התגובות משתנות לסירוגין. אין שינוי גישה גורף.
כאשר אנחנו מגיבים לסירוגין לצורך העניין עבור בעיית משמעת מסוימת, זה רק מחזק את ההתנהגות של הילד. למה? כיוון שזה מבלבל אותו.
ניקח כדוגמה פעוט שהשליך צעצוע, והחלטנו לקחת לו את הצעצוע. כל הכבוד! אט-אט זה ילמד אותו שהוא מפסיד את הצעצוע והוא ידע לפעול אחרת בהדרגה. אבל אם בפעם הבאה לא ניקח את הצעצוע?
ייתכן מאוד שפשוט לא היו לנו באותו הרגע האנרגיות להתמודד עם הבכי של הפעוט כתוצאה מלקיחת הצעצוע. אבל מה שיקרה זה שהוא יקבל מסרים סותרים. אולי כל מה שהוא היה צריך זה לבכות בקול רם יותר? לצעוק יותר? בלי ששמנו לב, התגובות השונות שלנו רק חיזקו את ההתנהגות הפסולה.
לכן, עלינו קודם כל לבחון כיצד עלינו לשנות את התגובה שלנו, להבין מהם הקווים האדומים, איך אנחנו מגיבים וזהו. אין ימינה ואין שמאלה.
זה בדיוק מה שאני עושה בהדרכת ההורים; אני בודק עם ההורים מה היו התגובות עד כה. ומשם אנחנו מכתיבים ויוצרים תוכנית פעולה חדשה עם תגובות חדשות.
להשיב את השליטה חזרה אל ההורים
אחד הדברים המשמעותיים בהתמודדות עם בעיות משמעת אצל ילדים, טמון בתחושת השליטה של ההורים בסיטואציה.
הורים רבים מדווחים על מעין תחושה של חוסר אונים, אי-וודאות באשר לאופי התגובה הנכונה כלפי ילדיהם.
כאן, כמו בכל סוגיה שנוגעת לתא המשפחתי, עלינו להשיב את השליטה חזרה אלינו: גם בפועל, וגם בתחושה.
לדוגמה:
הורים שמספרים לי: 'תקשיב הוא מלאך בגן. הגננת לא מבינה מה קורה אצלנו בבית. הכל משתנה', וזה נכון גם לגבי גילאים מאוחרים יותר בבית הספר.
זה רק מראה שהילד יודע איך להתנהג, הוא פשוט בוחר בבית לנהוג כפי שהוא נוהג בבית. יש לו רווח מההתנהגות.
עלינו להשיב אלינו את הסמכות ההורית, להראות לילדינו שלמילים שלנו יש כיסוי.
למשל, כשהגננת אומרת לילד להפסיק לשחק, הוא מפסיק כיוון שהוא יודע שאין סיכוי שהוא ירוויח משהו אם הוא ימשיך לשחק. להפך הוא יפסיד ויהיה 'נו נו נו'. לעומת זאת, אם בבית מבליגים על התנהגות דומה, למה שיפסיק? כל עוד הרווח נמצא שם, אין סיבה להפסיק.
חשבו ביחד, מהם העונשים שאתם מוכנים לתת. אבל באמת מוכנים לתת. אל תאיימו בדברים שאתם לא יכולים לבצע כמו: 'אם לא תפסיק לשחק עכשיו, אני לא אקרא לך סיפור לפני שינה' בעוד שאתם יודעים שבסוף כן תקראו וכן שגם לא בא לכם לוותר על המסורת המקסימה הזאת.
איימו בדבר שאתם כן יודעים שיקרה כמו: 'אל לא תפסיק לשחק עכשיו אני אקח את הצעצוע ואשים אותו בארון'. או 'אם לא תפסיק לשחק עכשיו ותלך למיטה, מחר נלך לישון בשעה מוקדמת יותר'.
וזה נכון כמעט לכל בעיית משמעת
אני בכוונה אומר כמעט כיוון שברור שכל מקרה הוא לגופו. עם זאת, אספר לכם שבמרבית ההדרכות ההוריות, מה שנקרא כמו מקרה סבוך ומורכב, מתברר כפשוט למדי ובר-פתרון.
היו לי הורים שהגיעו עם ילד שלא רצה ללמוד, וכל מה שהם היו צריכים זה לבקש ממנו ללמוד ולבדוק יחד איתו מה מרוויחים מזה שלומדים ומה מפסידים. זה היה נער עם עולם משלו ודעות משלו. ההורים חשבו שזה אבוד. בעזרת שיח נכון וגישה נכונה, הנער היה נכון להתפשר ולעשות איתם תהליך.
לכן, כל מה שנותר לי לעשות הוא להזמין אתכם להתייעץ איתי באשר לבעיית המשמעת אצל ילדכם; מי יודע, ייתכן והפתרון נמצא ממש מעבר לפינה 🙂
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער