הצבת גבולות לילדים
אפתח בכך שאין לילדים בעיה עם הצבת גבולות. הורים רבים פונים אלי ואומרים ש'יש לילדים בעיה'. אין להם כי לא הם יוצרים את הגבולות, אלא אנחנו – ההורים.
הטבע האנושי הוא לצאת מהגבול, וזה בדיוק מה שילדים עושים. זה התפקיד שלהם. התפקיד שלנו כהורים, הוא להציב את הגבולות וחשוב מכך – לגבוע היכן הם עוברים.
אגיד אפילו יותר מזה – היו גאים בכך שהילדים שלכם בוחנים את הגבולות. הרי אין דרך נכונה יותר להבין את העולם, מאשר ללמוד ולחקור, מאשר להעז ולנסות.
ובינינו, מי מאתנו לא בוחן את הגבולות גם בגיל בוגר? למשל לנסות ולצאת מהעבודה קצת לפני הזמן. ומשם אפילו לנסות ולצאת אף יותר מוקדם.
קודם כל אתם - החליטו היכן עובר הגבול
הצבת גבולות בחינוך מתחילה קודם כל בהגדרה – מה הם הקווים האדומים שלנו? מה הם שטחים האפורים? ומה אנחנו מרשים?
למשל, עוד לא ראיתי הורה שאומר ש'קשה לי להכריח את הילד שלי לעבור את הכביש כשהוא מחזיק לי את היד', או הורה שאומר ש'קשה לי להכריח את הילד שלי לחגור חגורה' או 'להתעסק עם שקע החשמל'.
ולמה? פשוט מאוד:
כי מבחינתנו מדובר בכללים שאין לעבור עליהם. לא יעזור בית דין – זה, לא בבית ספרנו.
אנחנו לא נסכים שילד ייסע בלי חגורה – כי פשוט לא נתניע את האוטו. אנחנו לא נסכים לילד לחצות לבד את הכביש, או שנותנים יד או ש… נותנים יד. אף הורה לא יסכים לילד שלו לעמוד על המעקה של המרפסת.
ומאותה הסיבה בדיוק – הילדים שלנו כבר לא מנסים אותנו שם. כמעט אף פעם לא שמעתי על תלונה של ילד שמסרב לשים חגורה, או תלונה על ילד שמסרב לתת יד במעבר החציה.
הם רואים שמבחינתנו אין פה וויכוח, והם יודעים שזוהי חובה. הם יודעים שזהו הגבול.
וזה הדבר הבסיסי הראשון שאני עושה עם הורים בקליניקה
אם אנחנו לא נדע מה הגבול, אנחנו גם לא נדע לאכוף אותו ולהגיב כשהוא נחצה. פה טמונה הבעיה, וכאן טמון הפתרון.
בהדרכת הורים פרטנית אנחנו יושבים בדיוק על זה; יושבים ביחד, קובעים ביחד מה הם הגבולות שלנו.
אם מדובר בזוג הורים, אז מחליטים ביחד שכן לפעמים לכל צד יש גבולות וקווים אדומים משלו.
אנחנו מתכננים ביחד את הגבולות, מתכוננים למה יקרה כאשר הם ייחצו, איך אנחנו מתנהגים וכיצד אנחנו מגיבים לתגובה של הילד.
עצתי אליכם היא להכין תרחישים. אתם כבר למודי ניסיון ויכולים לחזות באופן כללי את סוג התגובה שתהיה. זו אגב, טכניקה נוספת שבה אני משתמש בהדרכות ההוריות. ניתן בהחלט ליישם זאת גם עצמאית.
והנה דוגמה קטנה
במפגשים שערכתי עם זוג הורים ושסבבו סביב הצבת גבולות, האמא אמרה לי ש'אני לא יודעת להציב גבולות, קשה לי. אני רכה'.
במפגש השני אני עורך ביקור בית וצופה במתרחש. זהו מפגש חשוב מאוד שמלמד אותי על הדינמיקה בבית ושמאפשר לי לחזות ממה בתא המשפחתי לפרטי פרטים.
במהלך המפגש הביתי הילד אכל תירס מקופסא ועשה את דרכו אל עבר הספה. אותה 'אמא רכה' ראתה את זה, מיד ניגשה, לקחה אותו ואמרה לו 'לא חמוד מה פתאום על הספה. לא עולים על הספה, היא חדשה אנחנו יודעים נכון?' לקחה אותו, הוציאה אותו וזהו – הילד לא התקרב לספה.
היא הייתה כל כך אסרטיבית, ידעה שזה פשוט לא קורה.
אחר כך כהזכרתי לה את זה, היא אמרה שכן, הניקיון מאוד חשוב לה ולכן היא לא מרשה. זה היה מדהים לראות.
ואותו הדבר לגבי כולנו – לכולנו ישנם גבולות, וכל שאנחנו צריכים לעשות הוא לחדד אותם.
והדבר השני - מה קורה כשהגבול נחצה?
הגדרנו גבולות מדויקים? מעולה! עכשיו יהיה לנו קל יותר לאכוף אותם.
גם בהדרכה ההורית, אנחנו מורידים את זה לשטח ועונים על השאלות הקשות – מה אני כהורה עושה אם הגבול הזה נחצה?
עצתי אליכם, היא להודיע לילד ולהסביר לו את הגבולות לפני שמגיעים אל הסיטואציה, ואפילו כשאנחנו מאוד רחוקים ממנה.
אם לדוגמה ישנה בעיה בהתעוררות הבוקר, אז לא נדבר עם הילד באותו הבוקר ונסביר לו שיש גבולות חדשים. בערב, יום לפני כשכולם רגועים ונינוחים נאמר 'תקשיב חמוד, עד עכשיו כל פעם שבאנו לצאת אל הגן, התחלת לשחק במשחקים ולסרב לשים סנדלים. לכן, בפעם הבאה אנחנו ניקח את המשחק ולא תוכל לשחק בו כשתחזור מהגן'.
מה עשינו פה?
הודענו לילד לפני שברגע שהוא יחצה את הגבול, אנחנו לא כועסים ולא מרימים את הקול – אנחנו פועלים וזהו.
האם זה יעבור בקלות? מרבית הסיכויים שלקיחת הצעצוע לא תעבור בשתיקה, וזה קשה ומאתגר. חשוב מאוד להתכונן גם לזה.
אם אתם יודעים שאחד מן ההורים יעמוד במבחן הזה בהצלחה רבה יותר, אז שהוא יהיה זה שיטיל את העונש. חשוב שלא להסס ולא להשיב את הצעצוע ולנסות ולהיכנס למשא ומתן.
זכרו שהתגובות שלנו מכחידות התנהגות לא רצויה, אך יכולות גם לחזק את אותה ההתנהגות.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
רוצים לדעת יותר על הצבת גבולות לילדים? התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, יועץ הורים, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
הצבת גבולות בחינוך הוא אלמנט חשוב, אך גם מאתגר מאוד. הורים רבים מוצאים את עצמם לעתים בתחושות של חוסר אונים שהילד או הילדה עקשנים, ודבר לא יעזור.
הגישה שבה אני משתמש אומרת כך: קשה מאוד עד בלתי אפשרי לומר לילדינו לשנות את התנהגותם, אך אנחנו יכולים לשנות את ההתנהגות שלנו. ברגע שנשנה את התגובה שלנו, אנו נשפיע גם על ילדינו.
בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם ואתכן לכתוב לי על המקרה עמו אתם מתמודדים בטופס יצירת הקשר. ניתן גם לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור איתי קשר טלפוני ישיר.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער