מה עושים אם הילד מתחצף?

הילד מתחצף

תוכן עניינים

כיצד עלינו לפעול?

אני יודע שהורים רבים בודקים מה עליהם לעשות כשהם מצויים בסערת רגשות ולכן חשוב לי לפתוח את המאמר הזה בכך שמגיע לכם כהורים שיתייחסו אליכם בכבוד. זו הזכות שלכם. נכון שכרגע הדברים נראים מאתגרים וקשים, אך יש לזה פתרון, וניתן להביא לשינוי מהותי בהווי שבבית.

התסכול מהתנהגות פסולה מצד ילדינו אלינו היא מובנת לחלוטין וטבעית.

טבעי שנרצה שיתייחסו אלינו בכבוד שהרי אנחנו נותנים לילדים שלנו הכול, ועושים למענו מעל ומעבר.

פעמים רבות אני רואה הורים ממש כפופי ראש, שמרגישים מושפלים על-ידי הילדים שלהם ושואלים אותי "למה זה מגיע לי? אני רק טוב אליו וזה מה שאני מקבל בסוף". לא מגיע לכם ואל לכם לקבל את זה או להשלים עם זה.

אין מקום אפילו לחשוב אחרת.

תעמדו על שלכם

את הפסקה הזו עדיין אקדיש למילוי המצברים שלכם. לתת לכם את האנרגיות להתמודד עם זה.

אני אומר לכל הורה שמגיע אלי להדרכת הורים – לא מגיע לך, תעמוד / תעמדי על שלך, אל תקבל/י את היחס הזה.

כמו שלא היינו מוכנים לקבל יחס כזה מקולגות לעבודה או מהבוס/ית, כמו שלא נסכים לקבל יחס כזה משום אדם, כך על אחת כמה וכמה לא נסכים לקבל את היחס הזה בבית שלנו.

אמרו לעצמכם ועמדו על כך – אני לא מוכנ/ה לקבל יחס משפיל.

הבעיה העיקרית נעוצה בכך:

שדווקא אצל ילדינו, אנחנו חוששים מלהיכנס למאבקי כוח או אפילו עייפים מדי.

או שאנחנו כבר לא יודעים איך להגיב או מה לעשות, או שפשוט תש כוחנו; אנחנו יודעים שהוא שהילד ימשיך להתחצף ושאין כוח ממשי למילה שלנו.

מקרה שזכור לי היטב הוא הורה שסיפר לי כיצד אמר לילדו להיכנס למיטה לישון, והילד סירב. האב אמר שהוא התריע בפני הילד שאם הוא לא ילך לישון הוא יסגור את האור בבית ואת הטלוויזיה. כך עשה, רק שהילד הדליק את האור והדליק את הטלוויזיה.

וויכוח, צעקות, דבר לא עזר, ורק יצר סיום עגום לאותו היום.

אז מה עושים?

כשמגיעים למצב כזה, אני קודם כל מחזיר את הכוח שלי כהורה, את הכוח של המילה שלי.

קל לומר? איך מבצעים?

כאן טמון הסוד הגדול של הדרכה הורית: אין לנו באמת את היכולת לשלוט על ההתנהגות או המעשים של הילד שלנו, אבל יש לנו את היכולת לשלוט במעשים ובתגובות שלנו ההורים.

הנוסחה היא שכשאנחנו נשנה את תגובותינו, כך הילד ישנה את תגובותיו.

בואו נדגים את זה ביחד:

1. בבית הזה אין טלוויזיה

חשוב לי לומר כבר מראש – לפעמים זה יהיה כרוך גם בכך שאנו נשלול את זה מאתנו, אבל ילדים לומדים מחוויות, ולא ממילים. כשהם מרגישים שהם מפסידים משהו, הם גם יודעים מה עליהם לעשות כדי לחזור להיות מרווחים. במקרה שלנו – להפסיק להתנהג אלינו לא יפה.

אם הילד שלכם דיבר אליכם לא יפה או אמר לא רוצה אחרי שביקשתם משהו, תסגרו את הטלוויזיה ותאמרו לו: "בבית שלי לא מדברים אלי ככה, ובבית הזה אתה לא תראה יותר טלוויזיה".

אנחנו ברורים, נחרצים ולא כועסים. היו רגועים וברורים.

הילד יבוא וידליק את הטלוויזיה? תסגרו שוב. הוא יפתח שוב? תגידו אין בעיה, תוציאו את הטלוויזיה מהחשמל וקחו את הכבל למקום רחוק. אין בבית הזה טלוויזיה כי אלינו לא מדברים ככה.

2. אנחנו לא שותפים לשיחה כזאת

הרבה פעמים, באים אלי הורים שמספרים לי כיצד הבית הפך לאלים מאוד מבחינה מילולית.

הילד  צועק, האבא צועק, האמא צועקת, לפעמים אפילו מגיעות קללות או מילים פוגעניות שונות.

תמנעו את זה, זה 'מעגל קסמים' שעלול רק לגדול ולטפוח.

אם הילד התחצף, אל תדברו איתו. תגידו לי – איתי לא מדברים ככה וצאו מהשיחה.

הילד שלכם מתחצף בין היתר כי הוא רוצה משהו, כי הוא מבקש להשיג משהו. כאשר ההתחצפות דווקא גורמת לו להפסיד את השיחה או להפסיד את המטרה שלו, הוא יידע להפסיק בעצמו.

חשוב: אל תגיעו למצב שהילד מרים עליכם קול ואתם מרימים בחזרה, מקלל ואתם מקללים בחזרה. אין בזה כל תועלת, זה גובה מכם אנרגיות עצומות ויש לזה אפילו השלכות בעתיד. 

וזה עובד

יש לי מקרים שבהם אחרי 6 ימים ההורים אמרו לי שהם ממש ראו איך היחסים משתנים. הילד שלהם הבין שככה לא מדברים.

לרוב, התחצפויות של ילדים מתרחשות רק עם ההורים.

הורים רבים מעלים אצלי תסכול לנוכח העובדה שבבית הספר מספרים להם כמה הילד נפלא. רק אליהם הוא מתחצף כי רק הם מרשים לו את זה. ברגע שנפסיק להרשות ונראה שיש תוצאות – דברים יקרו מעצמם.

רק צריך להגיב נכון.

מה עושים אצלי בקליניקה?

המכנה המשותף לכל הטיפים שחלקתי אתכם כאן הוא שעלינו להיות מאוד מאוד ברורים מול ילדינו.

זה בדיוק מה שאנחנו עושים במסגרת המפגשים.

אנחנו באים לקליניקה ועושים סדר – מה אנחנו מוכנים לקבל? מה אנחנו לא ואיפה הקווים האדומים? האם יש שטחים אפורים שהורה אחד מוכן לקבל ואילו השני לא? צריך לדבר על זה ולקבוע גבולות.

צריך לדבר על מה אנחנו הולכים לעשות כדי שהדבר הזה יקרה. למשל, הוצאת הטלוויזיה מהחשמל ומניעת טלוויזיה לכל יושבי הבית היא לא מעשה קל. אנחנו המבוגרים גם אוהבים לשבת מול הטלוויזיה, בטח לבטח בסוף היום.

עלינו להתכונן לזה, ולהגיע מוכנים.

אם הילד מתחצף אלינו, או מזלזל בנו או לא עושה את מה שאנחנו אומרים, אז אנחנו צריכים לדעת בדיוק איך אנחנו מגיבים, ואיך אנחנו נגיב לתגובה שלו שעתידה לבוא.

במסגרת המפגשים שאני עורך, אנחנו בודקים את תגובת השרשרת, לומדים ומפצחים את הנוסחה הנכונה.

וטיפ חשוב לסיום

הימנעו מלעשות צעדים כאלו כשאין לכם זמן לזה.

מה הכוונה?

אם אתם לפני פרזנטציה מטורפת בעבודה, או יש לכם עומס מסוים ואתם יודעים שאין לכם כרגע זמן להתמודד עם זה – אז אל תתמודדו עם זה. זה בסדר.

חשוב שתהיו ממוקדים בזה, מה שנקרא 'אול-אין'.

התייעצו איתי

שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.

בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם ליצור איתי קשר טלפוני או להשאיר לי פנייה באתר.

הייעוץ ההורי שלי מורכב מ-8 מפגשים, פרקטיים כבר מהרגע הראשון ועמוסים בטיפים ועצות.

ניתן גם להשאיר לי פנייה במדור שאלות אונליין.

לשיחת ייעוץ ראשונית:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה: