נער לא רוצה ללמוד - מה עושים?
כשהם היו ילדים גם האתגרים הקשים פתאום נראים כל כך קלים. אבל מה אפשר לעשות, תמיד כשמסתכלים לאחור דברים נראים פשוטים יותר. עכשיו אין לנו שליטה מוחלטת כהורים, ויש לנו אדם בוגר צעיר בבית שהוא אדון לחייו, והוא יודע שהוא לא מוכרח לעשות כל מה שאומרים לו. פה ושם כמובן שאפשר לוותר ולהבליג, לקבל ולהתפשר, אך על לימודים? הגיוני שאנו כהורים נרצה שילדינו יטפחו את עצמם, יגיעו להישגים, ויבטיחו לעצמם מסלול מסוים בהמשך חייהם הבוגרים.
אז קודם כל בין הורים למתבגרים יש פער שחשוב להסביר אותו: מבחינתנו ההורים (המבוגרים), מה שהכי חשוב יהיה הלימודים. מצד המתבגר מבחינתו החיים הם קודמים להכל.
בעוד שההורה מדבר כל הזמן על לימודים, הילד שלנו מבחינתו רוצה לחיות את ה"כאן ועכשיו". העולם הרבה יותר מעניין מאשר בית הספר.
מה שזה יוצר בתוך זמן קצר הוא לא אחר מאשר עימותים וחיכוכים; אנחנו מענישים, לוקחים מהילד שלנו את הפנאי דוגמת "אתה לא הולך לחברים" או "לא יוצא אל חוג הכדורגל" ולוחצים רק על לימודים, והילד לשנו מבחינתו מושך לחיים.
הבעיה נוצרת כאשר הפערים הללו צובעים לנו למעשה את כל מערכת היחסים עם ילדינו.
איך "מכריחים" ילד מתבגר שלא רוצה ללמוד?
שאלת השאלות, וזהו אתגר שבהחלט קשה לפצח.
כאן כבר לא מדובר בילד בן 3 שכשאנחנו אומרים לו "עכשיו אתה נכנס לחדר ולא יוצא" אז הוא עושה את מה שביקשנו. במקרה הזה, זהו כבר אדם בוגר עם דעות משלו, מחשבות משלו ובטח לבטח שהוא לא צייתן כמו אותו בן 3 שאנו זוכרים מן העבר.
אז קודם כל חשוב להבין שהרצון ללמוד נמצא אך ורק בשליטה של הילד. זאת הבחירה שלו.
גם אם נצליח להכריח את הילד שלנו לשבת ללמוד, הוא לא ילמד כמו שצריך. הוא יכול לשבת בחדר, על פניו ללמוד, אך בעצם להיות שקוע ולחלום על דברים אחרים.
לכן חשוב שנבין שהדבר הזה הוא בלתי אפשרי. ילד מתבגר שלא רוצה ללמוד זו מציאות קיימת, ועלינו לקבל את זה שכהורים, ציווי או מרות לא יעזרו. לעתים אף רק יחמירו את האנטיגוניזם.
מה אנחנו כן יכולים לעשות?
אפשר לשפר את המוטיבציה של ילדנו באמצעות יחסים טובים עם המתבגרים. זוכרים שאמרתי בהתחלת המאמר שהפערים בין הרצון שלנו לבין הרצון של ילדנו, צובעים את כל היחסים ומשנים אותם? זוהי טעות שרבים מאתנו עושים מבלי להיות מודעים לה.
במקום להיכנס לחיכוך, היכנסו למשא ומתן
מה זה אומר? זה אומר שאם יש שינוי ברמה של האווירה בתוך הבית, אז גם הלימודים עבור המתבגר יהיו רלוונטיים יותר.
אם נוריד את תחושת הלחץ של המתבגר ברמה של הלימודים, אז גם יירד הלחץ בין ההורים למתבגרים.
ועכשיו אחרי שהנמכנו את גובה הלהבות, עלינו להיכנס למשא ומתן. כן, אני יודע זה קצת משונה. הילד שלנו? משא ומתן?? אבל הוא כבר לא בדיוק "ילד", וביחסי הורים ומתבגרים חשוב שניקח בחשבון שהכל זה תן וקח. מה אנחנו נותנים ומה אנחנו מבקשים לקבל.
אל תתביישו לנהל משא ומתן, אל תרגישו שזה מפחית מכם כהורים. להיפך, אתם עושים צעד נכון שרק ישפר את היחסים, וגם ישפיע לטובה על הלימודים.
דוגמה: "אוקיי אני מבין שאתה רוצה עכשיו כסף להופעה, אני רוצה שתקבל 80 במתמטיקה במקום 70, אתה חושב שאתה מסוגל? מה אתה צריך בשביל זה? שיעור פרטי? חיזוק? שנדבר עם המורה?".
שימו לב, אנחנו לא גוערים בילד, אלא בודקים מה אפשר לעשות יחד איתו. אנחנו מבקשים לראות שינוי, ואנחנו גם יודעים לתת לכך תמורה.
השפעה לטווח רחוק
ראשית כל זה ישפר את האווירה בבית. ופעמים רבות, הדרכת הורים מקצועית סובבת סביב האווירה העכורה שמתסכלת את ההורים ויוצרת מצוקה.
שנית, ילד מתבגר שלא רוצה ללמוד, לפתע יגלה למשל שהוא יכול להשיג ציונים גבוהים יותר. אם נישען על הדוגמה הקודמת, אז זה ייצר פתאום תחושת מסוגלות. אמנם התחלנו איתו במשא ומתן, ו"הפחתנו" מכבודנו כהורים, אבל הילד שלנו פתאום גילה שהוא יכול להגיע להישגים טובים יותר. יש כאן אפקט דומינו חיובי שאנחנו יצרנו במו ידינו, יחד איתו.
סיכום דבר
נער שלא רוצה ללמוד הוא נער שלא רוצה ללמוד. אין לנו כאן שליטה עליו, וזה מוטיב חוזר שמנחה אותי בכל פעם שאני עורך הדרכת הורים למתבגרים.
אני יודע, זה דיי שובר את מה שחשבנו על הורות. ועם זאת, חשוב לעשות "עדכון" לגרסת ההורות ולהבין שמאבקי השליטה רק מעכירים את היחסים, ויכולים גם להשפיע לאורך שנים ארוכות ולהביא לקרעים קשים מאוד.
תקשורת בריאה עם בן או בת הנוער שלנו, היא מה שתוביל להצלחה.
רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
רוצים יותר מעצה? אשמח לסייע
שמי רון שמעוני, איש חינוך, בעל תואר שני בחינוך, מנהל חטיבת ביניים ויועץ הורים לתינוקות, ילדים ומתבגרים.
אני מציע סדנאות הורים ולצדן הדרכות הורים פרטניות שבמסגרתן אני לומד את האתגרים שמולם אתם ניצבים, ובונה יחד אתכם תכנית פעולה פרקטית.
הקו שמנחה אותי הוא שאל לנו להתנגש עם הילדים ראש בראש. צריך להבין אותם ולהבין שאת ההתנהגות שלהם נשנה, כאשר אנחנו נשנה את התגובות שלנו ואת ההתנהגות שלנו.
זה בהתחלה אולי קצת משונה, אך לפתע נגלה כיצד האווירה בבית משתנה ממפגש למפגש, ובונה תא משפחתי נעים יותר ומכיל יותר.
למידע נוסף בנושא מתבגר שלא הולך לבית הספר, לא לומד, מבריז לעתים תכופות או כל אתגר אחר עמו אתם מתמודדים, ניתן ליצור איתי קשר בטלפון או להשאיר לי פניה באתר. אחזור אליכם בהקדם 🙂