איך מתגרשים עם ילדים?
במקרה הבא הגיע אלי זוג הורים שהחליטו על פרידה. הם מבחינתם סגרו נקודות ראשוניות איפה כל אחד יהיה, אבל השאלה הגדולה הייתה – איך מורידים את ההחלטה הזאת לשטח עם הילדים? איך מבשרים לילדים? או צולחים את התקופה המאתגרת?
גם אם ההחלטה להתגרש היא הדדית ונעשית בצורה חברית, כמו במקרה הנוכחי, הרי שעדיין אי אפשר שלא לחוש בטלטלה. מה שהיה הוא כבר לא מה שיהיה. זה נכון. השאלה הגדולה היא איך יוצרים הווה חדש. ויותר מכך: איך עושים את הצעד הכה מאתגר הזה שכרוך בלספר לילדים, בלעבור את התהליך הזה יחד איתם ובהצלחה.
ההורים הגיעו אלי מאוד מבולבלים, והדבר הראשון שרציתי לעשות עבורם זה קודם כל סדר.
הרבה פעמים, ברגע שאנחנו עושים לעצמנו סדר בבלגן, לפתע ה'מפלצת' הכה מאיימת, לובשת על עצמה צורה הרבה יותר סימפטית ופחות גדולה.
עושים סדר ומייצרים עוגנים
התחלנו לבחון איך עושים את זה נכון: מתי הם אצל אבא? מתי הם אצל אמא? מה קורה בימי שישי?
כלל ברזל הוא שלפני שאנחנו מספרים לילדים, אנחנו קודם כל עושים אצלנו סדר. סדר הוא קריטי לילדים. ברגע שהם מקבלים את רעידת האדמה שההורים נפרדים, שיהיו שני בתים, הם חייבים להיאחז בעוגנים.
לכן השלב הראשון שלנו היה לקבוע עוגנים. עוד לא דיברנו בכלל על לספר לילדים.
הם אמרו לי משפט שאם זה יסתדר לאבא בימי שישי, אז הם לפעמים יהיו אצלו, ואם לא, אז בשישבת הם יהיו אצל האמא.
הכוונות היו טובות, אבל כוונות הן לא מספיקות. אנחנו מוכרחים למצוא סידור ברור ומובהק עבורנו ועבור הילדים. הבהרתי את זה. הכנסתי את ההורים אל השקפת העולם של ילדיהם. ומשם, ברגע שההיגיון הזה החל להתקבע, עשינו סדר בנושא שלב אחר שלב.
חשוב לי להסביר עד כמה זה חשוב: אנחנו מקבעים כאן יסודות להמשך החיים. דנים ולו בפרטים המאתגרים ביותר כמו למשל: מה קורה אם אחד ההורים מכיר בן/בת זוג? ומה עושים אם אחד ההורים רוצה להרחיב את המשפחה שלו עם בן/בת זוג חדשים? איך עושים את זה?
איך מספרים לילדים?
ההורים כאמור הגיעו במיוחד כדי להבין איך לספר לילדים על הגירושין. הם הבהירו לי שהילדים מבינים שקורה משהו כי אבא ואמא לא ישנים באותו החדר, אבל שהם לא הכריזו על כך רשמית.
הסברתי שלמרות שהדברים כבר נראים מעל פני השטח, עדיין צריך להגיד את זה לילדים בצורה הכי ברורה שיש: אבא ואמא נפרדים.
זאת שיחה קשה, אבל היא מאוד משמעותית וחשובה.
ההמלצה שלי כמו בכל הדרכה הורית בכל נושא: ליצור תוכנית פעולה. להתכונן מראש.
אם בהדרכה הורית מסוימת אני מכין את ההורים לתרחיש שהילד שלהם לא מוכן לעשות דבר מה ואיך מגיבים, אז כאן אנחנו מתכוננים לתרחיש של תגובות מצד הילדים. בעיקר שאלות, תהיות וחששות טבעיים.
אחרי שההורים החליטו על השגרה החדשה שתחול אחרי השיחה עם הילדים, ואחרי שתרגלנו וחשבנו על אינספור שאלות שונות תוך תיאום עמדות בין ההורים, השיחה בוצעה, ועברה בשלום.
כמובן, לא אצייר את המציאות בוורוד, וזאת שיחה קשה. אני בטוח שהמעמד היה מאוד מאתגר עבור ההורים. ואני בטוח שלא משנה עד כמה ההורים התכוננו, היה זה מעמד קשה עבור הילדים.
עם זאת, עשינו את זה נכון. התמודדנו עם התגובות של הילדים והענקנו להם עוגן וביטחון. התכוננו עם תגובות שיהיו נכונות לסיטואציה.
הליוויים האלה מאוד מרגשים אותי כי בכל הכאוס הזה ההורים מקבלים המון ביטחון ובעיקר הילדים מקבלים עוגנים מאוד מרכזיים שעוזרים להם לעבור את התקופה הזאת ולהבין שהם עדיין נאהבים ושההורים אוהבים אותם.
לסיכום
ליווי להורים גרושים מאוד מרגש אותי. זה קשה, יש סיפורים לעתים שאני באמת ובתמים לוקח איתי הלאה שכן הפגישות הללו מאוד אישיות. אנשים משתפים אותי בעולמם.
אני שמח שנופלת בחלקי הזכות לעשות סדר בתחושת ה'כאוס' הזו שמלווה הורים. שיחד עם הורים הנמצאים לפני תהליך גירושין, אנחנו מצליחים למנוע את הכאוס הזה מן הילדים. הם מקבלים עוגנים מאוד מרכזיים שעוזרים להם לצלוח את התקופה. להבין שלא משנה מה, הם עדיין ותמיד יהיו נאהבים.
בכל שאלה והתייעצות, אשמח להזמין אתכם להשאיר לי פניה, להתכתב איתי בוואטסאפ או להרים אלי צלצול. אל דאגה, אני לא מתכוון 'לדחוף' את השירות 🙂 זה לא הסגנון שלי. תרגישו בנוח להתייעץ איתי.
רון שמעוני, יועץ הורים
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם: