איזה אבא אני רוצה להיות, ואיך אני מביא את זה לידי ביטוי בתוך הבית?
האבהות של היום שונה מאוד מהאבהות שעליה רבים מאתנו גדלו. מצד אחד אנחנו רוצים להיות נוכחים, קרובים ורגישים. מצד שני אנחנו עדיין רוצים להרגיש שיש לנו מקום ברור, משפיע וסמכותי בבית.
ופה בדיוק מתחיל הבלבול.
רבים מאתנו גדלו על משפטים כמו "חכה שאבא יגיע". האבא היה לעתים הדמות המאיימת, זו שמציבה את הגבול, זו שצריך לכבד, וגם זו שאחראית במידה רבה לפרנסה.
היום מצופה מאתנו להיות אבות אחרים; להיות מעורבים, משתפים, מקשיבים, מחבקים ונוכחים רגשית. זה שינוי מבורך, אבל בואו נודה באמת, הוא גם משאיר לא מעט אבות עם שאלות 🙂
מה המקום שלי בבית? האם אני צריך להיות סמכותי כמו אבא שלי? האם מותר לי להיות רגיש? איך אני מציב גבול בלי להפוך לדמות מאיימת? ואיך אני יוצר קשר קרוב עם הילדים, בלי להרגיש שאיבדתי את המקום האבהי שלי?
על השאלות האלו בדיוק אנחנו עובדים בסדנת האבהות.
האבהות שלנו לא מתחילה בילדים שלנו
כשאנחנו הופכים לאבות, אנחנו לא מגיעים לתפקיד הזה כדף חלק.
אנחנו מביאים איתנו את הילדות שלנו, את היחסים שהיו לנו עם אבא שלנו, את הדברים שאהבנו בו וגם את הדברים שהבטחנו לעצמנו שלעולם לא נעשה.
אני פוגש אבות שאומרים: "אני לא רוצה להיות כמו אבא שלי", אבל כשהם כועסים, הם שומעים פתאום את אותם המשפטים יוצאים להם מהפה.
אחרים מנסים לעשות בדיוק את ההפך ממה שחוו בילדות, אבל מגלים שגם הקיצון השני לא תמיד עובד.
אז בואו רגע נעצור ונבין: אי אפשר לבחור איזה אבא אנחנו רוצים להיות, לפני שאנחנו מבינים איזה אבא אנחנו כבר היום, ואילו חוויות מהעבר מנהלות אותנו גם בלי שהתכוונו.
בסדנה אנחנו מתבוננים בחוויות האבהות שעליהן גדלנו. אנחנו בודקים מה היינו רוצים לקחת איתנו, מה נכון להשאיר מאחור, ואיך כל זה משפיע על התפקוד שלנו, על הזוגיות ועל המקום שלנו בתוך המשפחה.
בין אבא סמכותי לאבא קרוב
אחד האתגרים הגדולים של אבות היום הוא התחושה שצריך לבחור.
או שאני אבא סמכותי שמציב גבולות, או שאני אבא רגיש, מחבק ומשתף.
אבל האמת היא שלא צריך לבחור.
אפשר להיות אבא שמקשיב לילד שלו, וגם אומר לו "לא". אפשר להיות אבא שמחבק, וגם עומד מאחורי המילה שלו. אפשר לתת מקום לרגשות, בלי לוותר על המקום שלנו כמבוגרים האחראים בבית.
אני אומר את זה בצורה ברורה: סמכות אבהית לא חייבת להגיע מפחד.
ילד לא צריך לפחד מאבא כדי לכבד אותו. הוא צריך לדעת שאבא נוכח. שאבא רואה אותו. שאבא עומד במילה שלו. שאפשר לפנות אליו, אבל גם שיש דברים שהוא לא יוותר עליהם.
המטרה היא לא לחזור לאבהות של פעם, אבל גם לא למחוק את התפקיד האבהי. המטרה היא למצוא את הדרך שמתאימה לנו, למשפחה שלנו ולערכים שאנחנו רוצים להביא הביתה.
הקשר של אבא עם הבנים ועם הבנות
הקשר של אב עם ילדיו הוא משמעותי מאוד, ולעתים יש גם הבדל בין הקשר עם הבנים לבין הקשר עם הבנות.
לא בגלל שצריך להכניס כל ילד או ילדה לתבנית קבועה, אלא מפני שהמפגש שלנו כאבות עם כל אחד מהילדים מעורר בנו מקומות אחרים.
יש אבות שמרגישים שהם יודעים בקלות רבה יותר איך לשחק עם הבן, אבל מתקשים לנהל איתו שיחה רגשית.
יש אבות שמרגישים קרבה גדולה לבת שלהם, אבל לא תמיד יודעים איך להציב לה גבול בלי להרגיש שהם פוגעים בה.
ויש גם ההפך, כמובן.
בסדנה אנחנו לא מחפשים תשובה אחת שמתאימה לכל האבות. אנחנו בודקים מה קורה אצל כל אחד מאתנו. איפה הקשר זורם, איפה אנחנו נרתעים, באילו רגעים אנחנו נוכחים באמת ובאילו רגעים אנחנו מעדיפים להעביר את האחריות להורה השני.
קשר טוב עם הילדים לא נוצר רק מהכמות של הזמן שאנחנו נמצאים לידם. הוא נוצר מהאיכות של המפגש, מהיכולת להיות קשובים, מהגבולות שאנחנו מציבים ומהתחושה של הילד שאבא באמת מכיר אותו.
מה קורה בסדנת אבהות?
זוהי סדנה פתוחה, משתפת ולא שיפוטית.
לא מגיעים אליה כדי לבדוק מי אבא טוב ומי אבא פחות טוב. אין ציונים, אין תחרות ואין נוסחה אחת לאבהות נכונה.
להפך.
דווקא המפגש עם אבות נוספים מאפשר לכל משתתף לראות שהוא לא לבד. השאלות שמעסיקות אותו מעסיקות גם אחרים. הבלבול מוכר, הקושי מוכר, וגם הרצון להיות אבא משמעותי יותר הוא רצון משותף.
במהלך הסדנה אנחנו:
- מתבוננים באבהות שעליה גדלנו: בודקים איזה אבא היה לנו, מה קיבלנו ממנו ואילו חוויות עדיין משפיעות עלינו.
- מזהים את המקום שלנו בבית כיום: איך אנחנו מתנהלים מול הילדים, מול בת או בן הזוג, ואיפה אנחנו מרגישים נוכחים או דווקא מנותקים.
- מגדירים איזה אבא אנחנו רוצים להיות: לא באופן תיאורטי, אלא בצורה ברורה ומעשית. אילו ערכים חשוב לנו שהילדים יראו בנו? מה אנחנו רוצים שיזכרו מאתנו?
- בוחנים את הסמכות האבהית שלנו: איך מציבים גבולות, איך עומדים מאחורי החלטות ואיך עושים זאת בלי איומים, הפחדות או מאבקי כוח בלתי נגמרים.
- מקבלים כלים לחיזוק הקשר עם הילדים: כלים לתקשורת, לנוכחות, לזמן משותף, להצבת גבולות וליצירת יחסים שבהם יש גם קרבה וגם ביטחון.
- מתרגמים את השיחה לפעולות בבית: כי אפשר לדבר שלוש שעות על אבהות, אבל בסוף מגיעים הביתה והילד שוב לא נכנס למקלחת 🙂. המטרה היא לצאת עם צעדים שאפשר באמת ליישם.
המקום שלנו לדבר, לחלוק
בואו נודה באמת, לאבות לא תמיד יש מקום לדבר על האבהות שלהם.
אפשר לדבר על עבודה, על ספורט, על כסף, על טיולים ועל פוליטיקה. אבל לדבר על התחושה שאני לא בטוח איזה אבא אני? על כך שקשה לי להתחבר לילד? על כך שאני מרגיש לפעמים אולי חלילה מיותר בבית? (סמכו עלי. אתם לא).
אלה כבר שיחות שפחות קל לפתוח.
הסדנה יוצרת מרחב שבו אפשר לדבר גם על הדברים האלה.
בלי שיפוטיות, בלי ביקורת ובלי ניסיון לתת תשובה מהירה לכל קושי.
המפגש עם קבוצת אבות מאפשר לזהות את הדומה, לשמוע דרכי התמודדות שונות ולהבין שלכל אחד יש את הסיפור האישי שלו, אבל אף אחד לא באמת לבד בסיפור הזה.
למי הסדנה מתאימה?
הסדנה מתאימה לאבות לילדים בגילים שונים, מאבות לילדים צעירים ועד לאבות למתבגרים.
היא יכולה להתאים לאבות שמרגישים שהם רוצים להיות מעורבים יותר, לאבות שמתמודדים עם מאבקי כוח בבית, וגם לאבות שפשוט רוצים לעצור לרגע ולחשוב על התפקיד שלהם.
אין צורך להגיע עם "בעיה" מוגדרת.
לעתים הרצון לחזק את הקשר עם הילדים, להבין טוב יותר את המקום האבהי או לקבל כלים חדשים, הוא סיבה מספקת בפני עצמה.
היכן ניתן לקיים את הסדנה?
ניתן לקיים את סדנת האבהות במסגרות שונות, ובהן:
- מרכזים קהילתיים
- יישובים וקהילות
- קבוצות אבות מקומיות
- מקומות עבודה וארגונים
- מסגרות חינוכיות
- קבוצות פרטיות שמבקשות לעבור תהליך משותף
התכנים והמבנה מותאמים לקבוצה, לאופי המשתתפים ולחוויה שהגוף המזמין רוצה ליצור.
מפגש אחד או תהליך של כמה מפגשים?
ניתן לקיים את הסדנה כמפגש בודד או כתהליך קבוצתי מתמשך.
מפגש חד-פעמי הוא מפגש מעמיק בן כשלוש שעות, המחולק לשעה וחצי של עבודה, הפסקה ושעה וחצי נוספת.
כאשר רוצים לעבור תהליך רחב יותר, ניתן לקיים סדרה של חמישה עד שבעה מפגשים. הפורמט המתמשך מאפשר להעמיק בכל נושא, לנסות דברים בבית, לחזור עם חוויות מהשטח ולבדוק יחד מה עבד, מה היה קשה ומה כדאי לדייק.
המבנה המדויק נקבע בהתאם לצורכי הקבוצה.
רוצים לקבל פרטים נוספים על סדנת אבהות?
התקשרו אלי: 050-9990416, או השאירו לי פניה:
- shimoniron100@gmail.com
- קליניקות בתל-אביב, פתח-תקווה ורעננה