הילד משתמש במילים לא יפות
הורים לעתים מגיעים אלי לקליניקה ומספרים לי איך הילד שלהם מדבר בגסות, איך הוא מקלל. תמיד יש פה עניין שאומרים 'אצלנו זה לא קורה בבית, אנחנו לא מבינים מאיפה הוא מביא את זה'.
הורים רבים גם מוסיפים ואומרים: זה כנראה בגן או בבית הספר. הוא שמע ילד שמדבר מגעיל והוא למד את זה שם.
בגילאים גדולים יותר כמובן שאפשר להאשים תוכניות מסוימות, או תרבות כזאת או אחרת שחושפת אותם לכך.
החברה שלנו, לצערי הרב, הולכת והופכת לאלימה. היא כוללת בתוכה מאפיינים אלימים ופוגעניים.
אני אומר כך: אין לנו מה להאשים את בית הספר, או ילד מסוים בגן שמנבל את הפה. המציאות הזאת מתרחשת סביבנו כל הזמן.
למה חשוב לי לומר זאת? כי ברגע שאנחנו מאשימים מישהו אחר, אנחנו למעשה אומרים בלי להתכוון שאין לנו שום אחריות לילד.
אני תמיד אומר להורים – הילד שלכם בחר לדבר ככה, ועכשיו גם בחר לדבר בבית באותה הצורה. כאן זה כבר תחום השיפוט שלכם. כאן אתם יכולים להשפיע.
אז מה עושים כשהילד אומר מילים גסות?
ישנם תרחישים בהם הילד זורק את המילים הללו בחלל החדר, וישנם מצבים בהם הילדים, או במרבית המקרים מתבגרים, בוחרים לדבר כך אל ההורים עצמם.
פה נשאלת השאלה שאני שואל בהדרכת ההורים: למה הילד או הילדה בחרו לדבר ככה?
ויותר חשוב מזה: מה הייתה התשובה שלנו, ההורים, לדיבור הזה?
אתחיל מהעניין של התגובה:
חובה להתייחס לזה.
אם הילד שלנו, בטח לבטח אם קילל אותנו, או קילל מישהו מהמשפחה, אנחנו מותחים קו וקובעים גבול – אצלנו בבית לא מדברים ככה.
תמיד אני אומר להורים: אם זה מקובל עליכם מילא. אבל אם לא מדברים ככה, אז אומרים לילד לא. נקודה.
למה לא מדברים ככה אצלנו? כי אלו הם החוקים
בכוונה הכתרתי את המשפט הזה ככותרת.
אפשר לתת תשובה עניינית – ככה לא מדברים אצלנו.
אפשר גם להסביר בפירוט למה. אבל מה שחשוב הוא שהילד שלכם צריך להבין שלא משנה אם הוא מסכים או לא מסכים איתנו – אנחנו קבענו שלא מדברים ככה בבית שלנו. זה החוק שלנו ושמנו את הגבול.
יחד עם הצבת הגבול, אנחנו גם קובעים מה יקרה להב אאם עוברים את הגבול.
אפשר שתהיה הפחתה בדמי הכיס, או שלא נאפשר איזה משהו מסוים כמו זמן מסך.
אפשר גם לקבוע שאם מתנצלים ומשפרים התנהגות, אז גם לא יהיו השלכות. העיקר שתהיה התייחסות ותהיה תגובה נחרצת וברורה.
"אבל רון אני שומע את הילד בכלל מקלל בחדר שלו ולא אותנו"
נניח מקרה ואתם בכלל שומעים את הילד מקלל בחדר שלו כיוון שהוא לא מצליח לעבור שלב במשחק מחשב.
מה עושים?
אני אומר שממשיכים באותו הקו; ניגשים לחדר ואומרים לילד: "אתה לא תקלל בזמן המשחק. אם תקלל, אתה לא תוכל לשחק".
זאת ההחלטה שלכם שאתם לא מקבלים את זה בבית שלכם. ותסמכו עלי שהדבר הזה מחלחל פנימה.
ותזכרו לחזק אותם גם על שפה חיובית
במקרי קיצון שבהם מדובר בילד שמקלל המון, אני אומר שתדעו גם לפרגן כשצריך.
בדיוק כמו שאתם הולכים להעיר על שפה לא טובה, תזכרו גם לומר לו מילה טובה כשהוא מתנהג טוב ומדבר יפה.
אפשר ממש לציין את זה בסוף היום ולומר איזה כיף שהיום דיברת יפה, אני גאה בך. היה לנו ממש נעים איתך.
תזרקו מילה טובה. זה שווה המון 🙂
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער