הילד בוחר כל הזמן בהורה אחד
אתם וודאי מכירים מקרים שכאלו בהם הילד רוצה שרק אבא יקלח אותו, או שרק אמא תקריא סיפור לפני השינה, ולא אף אחד אחר. זהו אתגר הורות מוכר בהחלט, החדשות המשמחות הן שיש איך להתמודד ולשנות.
"רון היא צמודה אלי כל הזמן ולא משחררת", "הוא דורש שאני אפילו אשב איתו בשירותים", ועוד סיפורים רבים נוספים, כל אלו מהדהדים אצלי לעתים בקליניקה.
ההתעקשות הזאת של הילד לבחור בהורה מסוים לרוב מאפיינת גילאי גן, אך יכולה גם במקרים מסוימים להתרחש בגילאים מאוחרים יותר.
השאלה הגדולה היא: לא למה זה קורה, אלא איך אנחנו פועלים כדי לשנות את המצב.
אז מה עושים?
קודם כל צריך להבין אם זה משהו שמתרחש גם מעבר אלינו.
למשל, אם הילד הולך לסבא וסבתא שלו ואנחנו לא שם – האם הוא משחק רגיל והכל טוב?
במידה וכן, זה אומר שהילד מתנהג בצורה מסוימת רק כאשר אנחנו נמצאים איתו באותו מקום. ואז למעשה הוא דורש את אותו הורה.
ראשית כל אנחנו צריכים להבין ממה זה נובע?
אענה מיד: זה נובע משילוב שכיף לילד יותר, או שהוא רגיל יותר לאותו הורה שצמוד אליו. זה יכול להיות מבחינת הילד אולי סוג של השלמת זמן יחד עם ההורה. או פשוט הרצון להתקבע על הרגל מסוים.
יש בהחלט איך לפעול.
אז איך עושים את זה?
מדובר במשהו התנהגותי, ולכן אנחנו נשנה אותו על-ידי כך שנגיב בצורה אחרת לסיטואציה.
העיקרון המחה בהדרכות הוריות הוא שברגע שאנחנו נשנה את התנהגותנו / תגובתנו, אז הרי שהילד שלנו בהדרגה ישנה את ההתנהגות שלו.
נטפל בשני דברים:
1. מה קורה לפני?
כלומר, מה מתרחש כאשר אנחנו יודעים שעוד מעט לא נהיה עם הילד שלנו.
2. מה קורה בפועל?
כלומר, מהן התוצאות של אותו אירוע.
3. הקפידו על הדרגתיות
במקרים כאלו אנחנו עובדים בשלבים.
נבחר אירוע אחד שבו אנחנו מחליטים ששם תהיה ההפרדה. אנחנו נלך באופן מכוון על האירוע הלא-קשה, האירוע הפשוט ביותר.
כלומר אם ילד רגיל שאנחנו כל הזמן איתו במקלחת, או איתו לפני השינה, ובנוסף יש לו את ההרגל שהוא עושה רק את שיעורי הבית כשאנחנו לידו; עלינו לבחור בתרחיש הקל מבין כולם.
אדגים ואומר שאנחנו נתחיל בשיעורי הבית שאנחנו לידו
נסביר לו שמהיום או ממחר, בכל פעם שיש שיעורי בית אנחנו לא נהיה לידו. אבל, אם הוא ירצה הוא יוכל לקרוא לנו כי אנחנו נהיה ממש איתו באותו חדר. אנחנו נהיה בסלון. פשוט לא נעמוד לידו והוא יוכל לקרוא לנו ואנחנו נעזור לו.
אמשיך ואומר: אנחנו נעזור לו ולאחר מכן נלך ונמשיך לעשות את העיסוקים שלנו.
כלומר נעשה את זה בהדרגתיות. נחזק אותו.
ואני ממליץ להדגיש אפילו את ההצלחות הקטנות ביותר. אפילו אם הוא היה עכשיו חצי דקה לבד וזהו. זכרו שהוא רגיל שאנחנו עומדים לידו! אמרו לו "וואי איך אתה מסתדר לבד איזה עצמאי אתה".
את זה אנחנו נרצה לחזק.
מה יקרה אם נניח הילד שלנו מתעקש איתנו?
אקשה על עצמי במדריך הזה ואתאר תרחיש שבו הילד שלנו מחליט שהוא מתעקש שנשב לידו בזמן שהוא עושה שיעורי בית.
אנחנו התעקשנו שלא, והילד החליט שהוא לא עושה שיעורי בית.
נאמר לו כך: "זאת בחירה שלך. אבל אם לא תעשה שיעורי בית, אז היום אי אפשר לראות מסכים".
כלומר, נשים השלכה למעשים. באופן הזה שהילד יאמר לעצמו שהוא לא רוצה לצאת מופסד.
אני מדגיש שוב – בחרו בתרחיש הכי קל. הקלו על עצמכם ועל ילדכם. לא חייבים לדרבן אותו להתמודד עם הקושי הכי רציני שלו. אפשר לעשות את זה בצעדים קטנים ומדודים.
ותזכרו לפרגן כשמגיע!
הדהדו את הניצחונות של הילד שלכם.
אם הוא פתאום יגלה עצמאות ולא ייצמד לאחד מן ההורים, הראו לו שאתם רואים אותו, שאתם גאים בו. שהוא עשה את זה!
ספרו אחד לשנייה בארוחת הערב "את יודעת שהיום הוא החליט לעשות את השיעורים שלו לגמרי לבד ואני הייתי בזמן הזה בסלון? כל הכבוד!".
אתם תראו איך אט-אט ילדיכם כבר איננו תלוי בהורה אחד. הוא אפילו לא תלוי באף אחד מן ההורים. הוא עושה יותר ויותר דברים בכוחות עצמו.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער