מה עושים כשהילד לא ישן?
הורות היא מקצוע די מתיש, בואו נודה על האמת. החבר'ה הקטנים נמרצים כל כך, שמחים לשחק ונהנים, ואנחנו המבוגרים כמובן לא יכולים לסרב ופשוט מאושרים לראות אותם קורנים. אך הנה מגיעות שעות הערב, החשיכה יורדת, והילד או הילדה פשוט מסרבים להירדם לבד או לא נרדמים כלל.
פעמים רבות כשילד לא ישן, התגובה שלנו היא תסכול, ויש בכך לא מעט צדק. אנחנו עייפים, חזרנו מהעבודה, או השקענו את כל כולנו בלבלות עם הילד או הילדה. בטח שכרגע שכסוף סוף אפשר לשים רגל על רגל בספה, אנחנו רוצים לקדש וליהנות מכל דקה.
אם כבר מה הן האפשרויות שלנו? מה ניתן לעשות?
התגובה שלנו
זהו טיפ שיכול להינתן לכם במסגרתה של הדרכת הורים, וזוהי עצה שתינתן לכם גם במסגרת מפגש עם יועצת שינה; לאופי התגובה שלנו יש כוח רב, ויש בה כדי לשנות את ההווי שבבית מן הקצה אל הקצה, כל שכן בהרגלי השינה של ילדנו.
במאמרים רבים שהעליתי לבלוג, תוכלו למצוא מכנה משותף, והוא שאנחנו לא מנסים לשנות את הילד, בטח שלא בכוח (הם עקשנים ועומדים על שלהם בדיוק כמונו, מעין מבוגרים קטנים). עלינו לשנות את הדרך שבה אנחנו מגיבים למקרה.
אביא כאן דוגמה לא נעימה כל כך וכן שאיננה רומזת כלל וכלל על מישהו מאתנו, אך היא בהחלט משקפת את כוונתי: במקרים של ילדים שסובלים מהזנחה פושעת, רואים שהם כמעט ולא בוכים. למה? עצוב ככל שזה יישמע, הם פשוט רגילים שאף אחד לא מגיע אליהם. הילד צורח, בוכה, אך הוא רואה שזה לא מביא תועלת ולכן מפסיק.
כלומר הילד או הילדה מגיבים או משנים את התנהגותם על-פי התועלת.
עכשיו זוהי דוגמה קיצונית, והיא לחלוטין לא משקפת עצה או טיפ בנוגע לבעיות בהרגלי השינה של הילד. מה שנקרא, הישארו איתי 🙂
האמינו בילד שלכם והניחו לו לישון לבד
אני מסכים, קל לומר, קשה נורא לבצע.
כשאנחנו עוזבים את ילדינו ומניחים להם להירדם לבד, הם עלולים לבכות, לצרוח, לרצות שאנחנו נהיה לידם, ניתן להם יד, נלטף אותם, עד שיירדמו.
אך מה שעלינו לעשות, וכך גם יועצות שינה רבות ממליצות, הוא הדבר הבא – זו התגובה שלנו, מה שאנחנו כהורים עושים כשילדנו בוכה. האם אנחנו נמצאים רק לידו? האם אנחנו מרימים אותו כדי לנחם אותו? האם אנחנו מנסים להזיז את המיטה ולנענע אותה קצת?
חשוב להימנע מגיבוש הרגלים שכאלו. הילד ימשיך לבכות כיוון שכיף לו שמרימים אותו, כיף לו שנמצאים שם ושמנחמים אותו.
חשוב נורא להרגיל למציאות אחרת, גם אם קצת קשה, ובהדרגה לתת לו להירדם לבד.
אתם גם לא חייבים לעשות את זה בבת אחת, או בצורה קשוחה מדי. תאמרו לילד מה אתם עושים, הוא מבין אתכם. אפשר להגיד משפט כמו "חמוד, מעכשיו ישנים לבד. אם צריך אנחנו ממש כאן בחוץ ותקרא לנו". תאמינו בילד שלכם, הוא מבין אתכם יותר ממה שאתם מדמיינים.
אחרי כמה דקות של בכי, גשו אל החדר והשכיבו אותו שוב לישון והראו לו שאתם שם. אבל תמיד תקפידו לצאת.
הורים: אני אומר את זה בהמון מאמרים נוספים – אם אחד מכם לא מסוגל לעמוד בבכי או חוזר על ההרגלים השליליים, אז שההורה השני יתפוס פיקוד. אתם שניכם בזה, עזרו ותמכו אחד בשני.
גיבוש מסורת לפני השינה
מה שנקרא התנייה קלאסית. צרו לילדכם סדר מסוים שכבר מראש יוצר אצלו את ההבנה שעכשיו הולכים לישון.
מתי מחשיכים את הבית קצת ומנמיכים את הטלוויזיה או סוגרים אותה בכלל. אמבטיה לפני השינה (בנושא זה, מומלץ לקרוא מה עושים כשהילד לא רוצה להתקלח), מתי יושבים לידו ומתי קמים.
ממש לבנות סדר פעולות.
בייעוץ הורים לילדים, אנחנו פעמים רבות נבחן את הנושא לפרטי פרטים. מה אנחנו עושים לפני שהילד הולך לישון, איך אנחנו מגיבים, האם אנחנו מתמודדים או נמשכים לאותן פעולות שיוצרות הרגלים לא נכונים אצל ילדינו.
והנה דוגמה אצל החבר'ה הגדולים
הדוגמה הראשונה מתאימה יותר לפעוטות, אך אצל ילדים גדולים דווקא תוכלו להיווכח ולגלות שהטכניקה נשארת זהה.
נושא שרבים מאתנו מכירים הוא שהילד מתעקש לבוא לישון אצלנו בחדר ההורים.
מצד אחד כיף נושא, מצד שני צפוף נורא ובטח לבטח שמתחשק לנו לישון בנעימים.
הילד יכול לקום, לבכות, ולבקש שוב ושוב. אך אחרי שמתעקשים מספר ימים, אתם תראו שלבסוף הילד יישן בחדר שלו.
אם נגיב בוויתור ונסכים מפעם לפעם, הוא רק יבין שעליו לעמוד על שלו בצורה עקשנית יותר, וכך הוא ישיג את המטרה.
וחשוב להדגיש: לא בכוח, לא בעצבים. היו קרי רוח, אפילו הפגינו אמפתיה ואמרו "אנחנו יודעים שאתה אוהב לישון במיטה שלנו, אבל לכל אחד יש מיטה משלו".
רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
הילד לא ישן בלילה? אפשר גם להתייעץ איתי
שמי רון שמעוני, אני מדריך הורים מוסמך.
הטיפים שאני מביא באתרי הם כלליים, לעתים קולעים ולעתים ישנם מצבים מעט שונים או יותר מאתגרים.
בכל סוגיה שבה אתם פוגשים, או אם אתם חשים שאתם זקוקים לכלים נוספים כהורים, צרו עמי קשר ונראה איך מתקדמים.
נושאים שעשויים לעניין אתכם:
שאלות נפוצות
האם זה יעבור?
זה בהחלט יכול לעבור לבד, אבל בהחלט כדאי שנעשה את כל יכולתנו כדי לתרום לתהליך.
במאמר רשמתי שורה של טיפים: יצירת מסורת כמו קריאת סיפור לפני השינה וגם לדעת להניח לפעוט לבכות קצת. זה אמנם קשה, אבל הוא גם יידע להסתגל הרבה יותר ממהר ממה שאתם חושבים.
שווה בהחלט לקרוא את המאמר 🙂
האם זה מצדיק הדרכת הורים מלאה?
זה מאוד תלוי, ואני מזמין אתכם להתייעץ איתי על כך טלפונית.
כל מקרה לגופו, וייתכן שהמקרה שתתארו לי לא יצריך הגעה לסדרה של מפגשים.
בגילאים מאוחרים יותר, לעתים נדרשת הדרכה. בקרב פעוטות, בעיקר בשנה והשנתיים הראשונות, לא בהכרח שתזדקקו לאיש מקצוע.
האם ניתן לקיים הדרכות מרחוק?
בהחלט כן.
אני עורך את ההדרכות בתל אביב, ברעננה או בזום.