הילד שלי מקבל הערות כל הזמן בבית הספר

בואו ניכנס לנעליו של ילדינו.

אנחנו רואים את ההערה הזאת קופצת, ולבסוף הרי שקדם לזה אירוע גדול בכיתה.

הוא הרגיש לרגע מסוים, לפני שהוא קיבל את ההערה, שמשהו לא טוב לו. שמשהו לא מסתדר. אולי המורה לא מבינה אותו? אולי המורה עשתה משהו שהרגיז אותו? הוא מחכה שתי דקות או דקה, ואז עושה את שלו.

הוא מתפרץ, הוא מעיר, והוא מתנהג בצורה לא טובה. ואז כמובן מקבל את התגובה. המורה מסתכלת עליו, הילדים מסתכלים, הוא מרגיש שהוא יצא לא בסדר. והוא יודע שאתם ההורים – תדברו איתו על כך. זה יגיע אליכם.

הוא יודע רגע לפני שאתם באים לקחת אותו, שאתם תדברו איתו על ההערה הזאת.

יש הורים שלא ממתינים ולו רגע אחד, ואפילו מדברים על ההערה עוד באיסוף משער בית הספר. מדברים על כך כל הדרך אל האוטו, באוטו, בבית.

תחשבו איזה כאב ראש זה לילד.

תחשבו על העומס הרגשי שמלווה אותו. 

וכאן תיארתי רק יום אחד.

בכוונה פתחתי את המאמר בהתייחסות קודם כל לנקודת מבטם של ילדיכם, וזאת כדי לומר לכם ההורים, שאנחנו חייבים לעזור להם.

אי אפשר להתעלם מהם או לחשוב שאם נעביר אותם כיתה, או "נגער" בהם קצת, אז הרי שהדברים ישתפרו.