מה קורה כמקבלים טלפון מבית הספר או מהגן: מה עושים?

הילד לא הפסיק להרביץ לאמו, כך ניגשנו לנושא

תוכן עניינים

התקשרו אליכם מבית הספר או מהגן?

אני אתכם. אין דבר יותר מתסכל מלקבל טלפונים מהמסגרות החינוכיות, וכל שכן כאשר באים בעצם להתריע בפנינו על התנהגות אלימה מצד ילדינו.

התנהגות אלימה יכולה להתבטא בגיל קטן עם משיכות, דחיפות, חטיפת צעצועים. או בגיל היסודי שם זה כבר מגיע לאלימות למשל בהפסקות, מכות בהפסקה, דחיפה של ילדים אחרים או התחצפות למורה.

מה עושים אם מקבלים שיחה על ילד שמתנהג בצורה אלימה בבית הספר או בגן?

ראשית כל, קשה לשמוע את זה. זה מובן לחלוטין. הרי כולנו נגד אלימות. כולנו נגד התנהגות שהיא פוגענית כלפי מישהו אחר.

ויש לנו 2 אפשרויות כאן:

  • האפשרות הראשונה היא שההתנהגות הזאת מוכרת לנו מהבית
  • האפשרות השנייה היא שאנחנו אומרים איך זה יכול להיות? זה בחיים לא קרה. הילד שלנו התנהג ככה?

אני רוצה להתייחס במשפטי םהבאים להתמודדות מול המסגרת.

ראשית, זיכרו שהם לא נגדנו. כלומר, קשה לשמוע את זה אבל בית הספר או הגן באמת לא נגדכם כהורים. הם פשוט משקפים לנו את ההתמודדות של הילד שלנו באינטראקציה חברתית עצימה יותר וארוכה יותר מאשר זו שיש לנו בבית.

לכן, ברור ומובן לכול, מדוע התנהגות שכזאת לעתים לא מתבטאת יתר על המידה בבית. אולי באה לידי ביטוי באופן מרומז בלבד.

כאן גם חבוי לו הפתרון: אם להתנהגות הזאת יש רמז כלשהו בבית, חשוב שנגיב שם. התגובה שלנו בבית, תשפיע על ההתנהגות בבית הספר או בגן.

מוכרחים להתייחס להתנהגות האלימה בבית (גם אם היא כמעט לא מקבלת ביטוי)

אני אומר לכם חד וברור: להתנהגות האלימה הזאת, גם אם היא נחתה עליכם כרעם ביום בהיר, יש איזשהו רמז ולו הקטן ביותר בבית.

לדוגמה אם אתם רואים את הילד לוקח משהו בכוח מאחיו, או אם הוא בן או בת יחידים והוא כל הזמן מתעצבן שהוא לא מקבל משהו בזה הרגע, ואתם מנגד נותנים מיד כדי להימנע ממריבה.

אנחנו צריכים להבין שאלו הם רמזים מטרימים להתנהגות שמתרחשת במסגרת.

המסגרת החברתית היא בדרך כלל פחות מכילה; לא כי היא פחות טובה, אלא כי באופן טבעי יש בה יותר אנשים, והמסגרת הזאת לא רואה רק את הילד שלנו. 

הדבר המשמעותי שאנחנו צריכים להבין כאן, זה שהחברה נותנת לנו תמונת מראה.

אז נכון, אין מדובר בהתנהגות בהכרח אלימה, אבל בעצם העובדה שלמשל אנחנו לא מצליחים לדחות סיפוקים אצל ילדינו, ומעניקים לו עוד ועוד, זאת בזמן שבמסגרת כמו גן או בית ספר אין חיה כזאת; הרי ששם דברים עלולים להתלקח.

אם למשל הילד שלכם לא רגיל להמתין, או מגיב בכוחניות בבית, אלה המקומות שבהם אתם כהורים, יכולים לעבוד איתו על כך.

ואין פה קסמים מיוחדים, זה בדיוק מה שאנחנו עושים גם בהדרכת הורים

אני אגלה לכם שיש לי לא מעט מקרים בהם הורים חושבים שהם באים עם "קייס חמור" ומאוד מורכב. בפועל הם מגלים שבתוך מספר מפגשים מתחולל שינוי משמעותי.

איך זה קורה? אין כאן קסמים 🙂

פשוט לומדים איך להגיב לילדים בצורה אחרת ממה שהגבנו עד כה. כי התגובה שלנו היא זאת שליבתה את ההתנהגות של הילד וכך במעגל קסמים שחוזר על עצמו שוב ושוב.

תשאלו את עצמכם, איך אתם מגיבים אל הילד שלכם כשנגמר זמן המסך והוא צועק או בוכה או חוטף את השלט ומדליק בעצמו.

איך אנחנו פועלים במצב הזה?

וזה לא רק עניין של אופי התגובה, אלא גם מה אנחנו מעניקים לילדינו. אילו כלים אנחנו מעניקים להם להתמודדות עם תסכול?

אפשר למשל להכתיר הצלחות. לפרגן, לצ'פר כשיש הצלחה. להראות שהתנהגות נכונה היא לא מובנית מאליה ושכל הכבוד!

אם תשאלו את דעתי, ואני איש חינוך בכל רמ"ח איבריי – זה הרבה יותר חשוב מלשבת עם הילד על עוד חצי שעה של חשבון או לימודי שפה.

אז קדימה, התקשרו מבית הספר, מה אנחנו עושים?

1. ראשית כל, היו סבלניים, הקשיבו לבית הספר / לגן

אם בית הספר מתקשר אליכם, קודם כל תקשיבו לו.

אני יודע, אתם רוצים להגיב, תנשכו את הלשון ותהיו קשובים קודם כל. תנסו להבין מה בדיוק קרה, סביב מה זה קרה. תשאלו גם את בית הספר מה הוא מציע.

לאחר מכן, תבררו עם ילדיכם בצורה הכי רגועה שיש, מה קרה. לא עושים את זה בדרך מהשער לאוטו. ממתינים עד שמגיעים הביתה. ממתינים גם שהוא יהיה רגוע.

2. שיח עם הילד בזמן רגוע ונינוח

לאחר שהרוחות נרגעות פונים אל הילד ושואלים: תגיד חמוד שלי, מה קרה שם? למה זה קרה? שמעתי שהיה משהו בגן, אתה מוכן להסביר לי מה קרה בהפסקה?

לאחר מכן, אתם מתייחסים ואומרים שההתנהגות ואומרים שההתנהגות לא מקובלת עליכם.

3. הראו שיש השלכות למעשים

החלק הראשון נועד לתת התייחסות ראשונית. לברר, להבין. להשיג שיתוף פעולה מבית הספר וגם להבין את הצד של הילד.

אבל גם חשוב להראות שיש השלכות למעשים.

זה לא קל.

הרבה יותר קל לשבת עם הילד וללמד אותו לקרוא או לשבת על חשבון, או להביא מורה פרטית, אבל פה?

כאן במקרה של לימוד התנהגות, של ערכים, שום מורה פרטית לא תעזור. כאן זאת החובה שלנו כהורים.

ואומר לכם שחשוב גם להראות שיש השלכות למעשים נוספים בבית כמו למשל וויכוח על זמן טלוויזיה.

חשוב להוציא את הרווח מההתנהגות הזו, בין אם מדובר בצעקות, דחיפות, כל התנהגות שהיא בעלת פסים אלימים – צריכה לקבל מענה.

ברגע שהרווח יוצא – כולכם מרוויחים. גם אתם, וגם ילדכם.

אני מבטיח לכם שהשינוי מעבר לפינה

שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים, יועץ שינה, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.

אני מכיר את תחשות התסכול הרבה, ואני מבטיח לכם שאפשר לחולל שינוי הרבה יותר מהר משנדמה.

אני כאן כדי לתת לכם את הייעוץ הראשוני, ויחד נבחן מה ניתן לעשות.

הורים מודאגים – קושי בהרדמת תינוק בלילה

רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?

התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:

מכירים הורים שיוכלו להיעזר במידע? שתפו אותו איתם :)