מה עושים כשמתבגר / מתבגרת לא מקשיבים לי?
גיל ההתבגרות יכול בהחלט להציב אותנו ההורים בפני תקופה חדשה. לעתים אנו אפילו לא מפנימים שהגענו לשם. לפתע הילד כבר לא כל כך ילד, הילדה שתמיד הקשיבה לנו כבר מנהלת חיים עצמאיים משל עצמה. קודם כל זה מעורר גאווה. תיהנו מכך ותראו איזה אדם בוגר גידלתם. אך לעתים מתלווה לתהליך זה גם אתגר.
התסכול שנוצר כאשר ילדינו (שכבר לא כל כך ילדים) אינם מקשיבים לנו, יכול בהחלט להיות רב וקשה מנשוא. אני רואה זאת ומרגיש בכך בלא מעט הדרכות הוריות.
לאף אחד לא נעים שלא מקשיבים לדבריו, שלא נותנים אפילו שביב התייחסות. כל שכן, כאשר אנו כהורים עושים כל שביכולתנו כדי לגונן על ילדינו, לנהל את הבית, להשליט סדר וכיוצא בזה.
אומר כבר בפתח המאמר, כי ביחסי הורים ומתבגרים, לא תמיד מדובר בתהליך קצר ובו נצליח לגרום לילדינו להקשיב לנו באופן מידי. עם זאת, חשוב לפעול בעניין והדרך לכך לעתים קרובות איננה קשה כפי שהיא נראית.
הסוד להצלחה טמון במערכת היחסים שלנו
וזה נכון לכל גיל, אך כל שכן כאשר מדובר בגיל ההתבגרות.
זהו אחד מן הדברים הכי חשובים והכי כיפיים שיכולים להיות לנו כמשפחה. כהורה למתבגר או למתבגרת, לנהל איתם דיון על החיים, על הדברים שהם אוהבים, תחביבים, השקפות עולם, סתם על אירועים יומיומיים ואפילו על סדרת טלוויזיה.
ילדיי אמנם עדיין קטנים, אך אני יכול לספר לכם שמתוקף היותי מנהל חטיבת ביניים, אין תחושת סיפוק גדולה יותר מן הרגע שבו הנערים והנערות בבית הספר פונים אלי, מדברים איתי בחופשיות, מספרים לי חוויות, מתייעצים איתי, מתלבטים איתי. זה כיף אדיר.
ניהול מערכת יחסים בריאה, שקופה ומכילה עם מתבגר או מתבגרת, תאפשר להם להרגיש בנוח לחשוף את עולמם.
עבורנו כהורים זה אף חיוני: נרצה לדעת שבכל רגע נתון, ילדינו ידעו שהם יכולים לפנות אלינו. להתייעץ איתנו. בכל אתגר ובכל שעה.
זה בהחלט אפשרי, ואין סיבה שזה לא יקרה. גם אם כרגע נדמה שהמצב מעט נוקשה או מאתגר.
אך בגיל ההתבגרות זה לא פשוט
על הנייר, או דרך המקלדת הכל נראה טוב ויפה. בפועל בהדרכות הוריות, הורים רבים חולקים איתי את תחושותיהם ומשקפים תמונת מצב של מערכת יחסים החווה עליות ומורדות באופן קבוע.
קודם כל, זה בסדר גמור. טבעי בטח שבגיל ההתבגרות, לחוות עליות ומורדות במערכת היחסים. אני חושב שזה גם טבעי בכל מערכת יחסים. שום דבר הוא לא סטטי. אך כן עלינו להתמודד עם הדברים כאשר אנחנו יודעים שעלינו לפעול. שהכדור בידיים שלנו כהורים.
למרבה הצער, בגיל ההתבגרות במקום שנדבר על השקפות עולם, דעות, חוויות ואירועים יומיומיים, התקשורת הופכת לשפה של פקודות ומשפטים קצרים: 'תעשה את זה', 'למה לא קמת', 'הכנת שיעורי בית?', 'סידרת את החדר?', 'קיפלת בגדים?'.
אני לא אומר שזה פסול, ומה לעשות שכהורים עלינו להשליט סדר ולוודא שדברים קורים. אך חשוב לא לתת לנושא הזה להפוך למאפיין המרכזי של מערכת היחסים שלנו. במאמר שכתבתי בנושא איך לדרבן את הילד ללמוד אני ממש מתייחס לנושא המרכזי של מערכת היחסים. אל תתנו לתקשורת שלכם להפוך אתכם ל'שוטר של הבית'.
אתמצת זאת כך:
זה בסדר שיש לנו חיכוכים עם המתבגר או המתבגרת שלנו, אך צריך למצוא גם את המקומות שהם מעל לוויכוח, לעסוק בנושאים שיאפשרו מערכת יחסים קרובה עם ילדינו.
איך מטפחים מערכת יחסים עם מתבגר/ת?
חשוב לי לציין שגם אם כרגע מערכת היחסים שלכם עם ילדיכם נראית לכם מאתגרת וקשה, אל תוותרו על כך. גם אם מדובר בתהליך ארוך, הוא שווה את זה. אמרו זאת לעצמכם. תנו לעצמכם את המוטיבציה.
1. בילויים יומיומיים משותפים
אינכם חייבים עכשיו להכריח את ילדיכם לעשות משהו אתכם, ונסו לגשת לכך בגישה קלילה יותר ולא מחייבת.
אולי יש סדרה או תכנית שכולם אוהבים ורוצים לצפות בה? גם אם כרגע זה נדמה כמעין חוויה שולית, הרי שהיא עדיין חוויה משותפת. זהו משהו שאפשר לדבר עליו.
אם זאת תכנית ריאלטי ולדבר על הזוגות בחתונה ממבט ראשון או השבטים של הישרדות, או אם זו סדרה ולדבר על ההתפתחות, על הדמויות ומה יקרה בפרק הבא.
אפשר גם לנסות ליזום דברים מעט יותר מעמיקים כמו משחק משותף. מונופול או משחק קופסה אחר. זה נשמע לכם לרגע תלוש מהמציאות? אספר לכם כי הייתה לי משפחה ובה האבא והאמא שיחקו בתחילה לבדם, ואז בנם ביקש להצטרף. גם בנם המתבגר השני ראה זאת, בתחילה התעלם או לא רצה להשתתף ולאחר כמה משחקים, הצטרף גם הוא.
תארו לכם באיזו אופוריה תלכו לישון באותו לילה, אחרי משחק משותף עם ילדיכם. כיף גדול.
2. בילויים שתואמים את תחומי העניין של ילדיכם
אם זאת תערוכת מכוניות שבנכם מאוד רוצה ללכת אליה, או אם זה יריד אוכל שבתכם נורא רוצה להשתתף בו. אני סתם זורק מילים תוך כדי שאני מקליד, קחו את זה כמובן אל עולמכם האישי.
וחשוב לי לומר: גם אם תחומי העניין של ילדיכם לא מעניינים אתכם, היכנסו לדמות, שחקו את המשחק. תנו להם להרגיש טוב עם מה שהם אוהבים. זו דרך נפלאה לחזק את הקשר.
ודבר נוסף: אם יש נושאים שמצחיקים אתכם או גורמים לכם מעט לפקפק, אל תראו זאת. הימנעו ככל האפשר מלהקטין את ילדיכם. אם זו הבת שלכם שהחליטה להיות טבעונית, או אם זה הבן שלכם שממש אוהב משחק מחשב שאתם לא מבינים על מה כל הרעש – תנו להם את המקום שלהם.
היו לי משפחות שבהן ממש ההורים לפתע הבינו עד כמה הם הקטינו את המתבגר או המתבגרת, דבר שרק הביא לריחוק. הם לא התכוונו, מבחינתם זה היה מצחיק. חלילה לא הייתה כוונת זדון. אך חשוב לשים לב לכך.
ברגע שבו תראו עניין במה שהם עושים ואוהבים, הקשר יעמיק ויתעצם.
משהו קטן לסיום:
בהרצאה שראיתי, המרצה אמר 'תדמיינו שלילדכם יש שק אסימונים, ובכל פעם שאתם אומרים לו משהו טוב, אתם נותנים לו אסימון. כל פעם שאתם אומרים לו משהו רע, אתם לוקחים לו אסימון. אתם צריכים שבסוף היום, ילדכם לא יישאר בחוב'.
ואט אט, נסו לתעל זאת לטובתכם
אגב, בכל מה שנוגע למתבגרים ומתבגרות, שום דבר לא בא בחינם 🙂 אני עוד לא מתכוון לדמי כיס, אך באופן כללי – אתם לא מנהלים מערכת יחסים עם ילד או ילדה, כי אם עם איש או אישה צעירים.
כאשר היחסים טובים יותר, ילדיכם יקשיבו לכם יותר. ועם זאת, עדיין צריך ללמוד לערוך משא ומתן מולם. אני מבקש ככה, ואתה בתמורה תיתן לי ככה.
כאשר מערכת היחסים טובה, וכל הצדדים יכולים להרוויח, כך גם כל הצדדים ישתדלו ויעשו את המיטב. זה תקף גם לגבי בקשות שילדיכם לא תמיד ירצו לעשות כמו: להכין שיעורי בית, לסדר את החדר, לחזור בשעה המדויקת שביקשתם ועוד.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
ברוכים הבאים, שמי רון שמעוני, אני מנהל חטיבת ביניים, בעל תואר שני בחינוך ומוסמך לייעוץ הורים בשיטת מיכל דליות.
על אף שאני שואף לסייע ולעזור במאמריי השונים, ברור לי כי כל תא משפחתי מביא עמו נסיבות שונות, אתגרים וקשיים שונים. אם לצד הטיפים שחלקתי אתכם, אתם עדיין מרגישים שיש צורך בקבלת כלים להתמודדות ושינוי, אני מזמין אתכם ואתכן להשאיר לי פנייה באתר, לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור עמי קשר טלפוני.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער