קשיים חברתיים בגיל ההתבגרות
בסופו של דבר, כולנו כהורים רוצים שילדינו יהיו מרוצים, שמחים ומאושרים. זהו הדבר החשוב ביותר עבורנו. נכון שלימודים, נכון שהישגים והצלחה, אך ילד או ילדה עם חיוך, זוהי הנחת האמיתית שלנו.
ובאמת שבהדרכות ההוריות שאני עורך, ניכר שזהו הדבר הקשה ביותר עבורנו – לראות את ילדנו מתמודד עם קושי שבאופן ישיר משפיע על מצב רוחו.
האתגר החברתי הוא ניכר יותר מן האתגר הלימודי למשל. בכל הנוגע להישגים בלימודים, אנו יכולים לבחון עזרה חיצונית כמו שיעורים פרטיים, או לשבת ולעשות יחד את שיעורי הבית. אנו יכולים להבין היכן הילד חלש יותר והיכן הוא חזק. נוכל להגדיר יעד ולשפר.
אולם בתחום החברתי? זוהי סוגיה שמותירה הורים רבים בתחושת חוסר אונים. ראשית, אין יעד מסוים שאנו יכולים להגדיר, ושנית – פער הגילאים הוא בהחלט פקטור. הזירה החברתית של פעם שונה מהיום. היא מתנהלת בהרבה יותר זירות כמו בוואטסאפ או ברשת החברתית.
ואין דבר קשה יותר מלהסתכל מן הצד, להבין שישנה בעיה, ולא לעשות דבר למען היקרים לנו מכול.
אז נכון, לא תמיד יש לנו את היכולת לעזור בכול, אך בהחלט ניתן לערוך מספר צעדים יזומים שיסייעו רבות. ולשם כך יצרתי את המדריך הבא.
קודם כל צפירת הרגעה - מה זה אומר בעיה חברתית?
בואו נתייחס אל המושג הזה רגע. חשוב שנעשה כאן תיאום ציפיות, ומדוע?
פעמים רבות, הורה יגיד לי 'אני הייתי כל הזמן בחוץ עם חברים, וחברים כל הזמן היו באים אלי'. ואז ננסה להשוות ולהבין אם זהו הילד שמרגיש שיש לו בעיה חברתית, או שאולי ההורה מרגיש שישנה בעיה חברתית? חשוב לשים לב ולראות.
ייתכן שלילד מספיקים 2-3 חברים טובים. זה לא אומר שהילד לבד או סובל מבעיה מסוימת. טוב לו? אז טוב לנו.
ייתכן שהילד נמצא בזירה החברתית הווירטואלית. הורים רבים לא מבינים זאת עדיין, אך הזירה הווירטואלית היא מוחשית לא פחות מן הזירה החברתית הקלאסית.
בעיה חברתית היא מקום שבו הילד מביע מצוקה גדולה, רואים שהוא סובל גם אם הוא איננו מדבר על כך באופן פתוח. לעתים הוא גם יספר שיאן לו חברים, או יאמר שלא משתפים אותו, שלא הזמינו אותו למסיבה או לא הכניסו אותו לקבוצת וואטסאפ.
חשוב להפריד בין נער ונערה שנהנים ממספר חברים מצומצם, לבין נער או נערה שחווים מצוקה לכל דבר ועניין.
כמו מתמטיקה וכמו אנגלית, גם כישורים חברתיים הם תחום לימודי שניתן לחזק
ואת זה אני אומר כמנהל חטיבת ביניים – כישורים חברתיים חשובים לא פחות ואף יותר מלימודים רגילים דוגמת מתמטיקה ואנגלית.
בדיוק כמו שידיעת האנגלית ברמה גבוהה היא מיומנות חשובה לחיים, כך גם המיומנות החברתית. ולכן אנחנו רוצים לסייע לילדינו.
ראיתם שישנו קושי? אישרתם לעצמכם שאכן ישנו קושי אמיתי? כל הכבוד שאתם בוחרים לפעול, וחשוב שלא להתעלם.
1. תיווך חברתי
נקביל זאת לשיעור פרטי – כאן אנחנו עורכים שיעור פרטי לילדינו, וניתן לעשות זאת באמצעות תיווך חברתי.
את התיווך ניתן להתחיל כמובן קודם כל בבית, בפן המשפחתי שלנו.
הסתכלו כיצד ילדיכם מתקשר אתכם או עם בני הבית. כיצד הוא מתייחס לאחים שלו? האם התקשורת נעימה או לא? תקשורת מרחיקה? ייתכן מאוד וכאן טמון המפתח להצלחה.
עבדו על הנושאים הללו, לא מתוך שיפוטיות חלילה, אלא מתוך עניין שאתם באמת ובמים רוצים לתת לילדכם עוד כלים.
אם זה למשל חוסר נכונות לשתף מצד הילד, או אם הילד רק מציק לאחים שלו (שזה בסדר, אך השאלה אם התקשורת רק מבוססת על הצקות), או שאולי הוא לא יודע להפסיד במשחק? ישנן דוגמאות רבות.
נסו לתווך זאת כלפי הילד, להסביר לו, וגם פשוט להראות כיצד מתנהגים.
בהדרכות ההוריות אנחנו עובדים על הדברים הללו, והתיווך החברתי פעמים רבות מביא לשינוי מדהים.
2. יצירת קבוצות חברתיות קבועות
מומלץ גם לנסות ולייצר איזשהן קבוצות חברתיות קבועות אם זה למשל צפים, או אימון מסוים, או חוג.
את המפגשים החברתיים היזומים אפשר לנסות ולהתחיל בהדרגה תוך הישענות על בני ובנות משפחה.
חשוב! שמפגשים יזומים יהיו עם ילדים באותה שכבת גיל.
פעמים רבות אנחנו נוכל לראות כיצד ילד בגיל חטיבה למשל, לא מסתדר עם ילד בגילו, אבל עם ילדים קטנים הוא מסתדר מצוין. לכן, חשוב כן להפגיש את הילד עם בני גילו.
3. להציף את הנושא בפני בית הספר
הורים רבים שוגים לחשוב כי אין טעם לפנות לבית הספר. נהפוך הוא. אל תחמיצו את הכלים המקצועיים שקיימים בידיהם של אנשי החינוך.
קשיים חברתיים אצל מתבגרים ניתנים לטיפול ולסיוע גם באמצעות הכלים שמצויים בידם של המחנכים והמחנכות, היועצים והיועצות.
קודם כל – אפשר לשאול מה קורה בבית הספר. לבקש מהם לתת מעין דיווח על הנעשה. אולי החששות שלנו יתבררו כשגויים?
שנית, אפשר לבקש מבית הספר לייצר לנער או הנערה קבוצות חברתיות.
כיום ישנן שעות קבועות בבתי ספר, בדיוק כמו שעה פרטנית באנגלית, מתמטיקה ועברית, כך ישנה שעה פרטנית שנקראת שעה חברתית. בעצם מוציאים קבוצה קטנה של ילדים יחד עם המורה, ובעבור מיומנויות חברתיות.
לצערי הרב, הורים פחות מודעים לכלים הללו, וכמעט ולא נעזרים בבתי הספר.
דגשים בתקשורת מול בני/בנות נוער
אם הילד או הילדה אומרים שהכל בסדר או עונה תשובה קצרה ועניינית על היום-יום שלו בבית הספר, נסו לדלות מעט יותר פרטים.
בסדר? איזה יופי, מה היה במהלך היום?
או אם הוא אומר שטוב לו בחוג שלו, תשאלו אותו מה עושה לו טוב בחוג? במה הוא מתעניין?
ובכלל – מילת המפתח היא להתעניין. לעתים זה קשה, כי משחקים אונליין לא מעניינים אותנו, או כי פשוט אנחנו טרודים ועסוקים ביום-יום שלנו.
אם הילד מספר שיש לו חברים ברשת, חשוב להתעניין ולבקש לראות אותם. לשמוע עליהם. הורים רבים מבטלים את כל העולמות הווירטואליים, אך זוהי זירה חברתית מאוד חשובה לילדים ונוער.
אל תבטלו או תפחיתו: עבורנו קבוצת וואטסאפ היא אולי עניין זניח, אך עבורם זוהי זירה חברתית. אם הילד מביע מצוקה שהוא לא בקבוצת וואטסאפ מסוימת, אז דעו שזהו אלמנט משמעותי מאוד בשבילו.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, יועץ הורים, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
קשיים חברתיים בגיל ההתבגרות הם נושא שלעתים מצריך תהליך הדרגתי, וסיוע מצד ההורים.
בכל שאלה והתייעצות בנושא, אני מזמין אתכם ואתכן ליצור איתי קשר טלפוני, לכתוב לי בוואטסאפ או להשאיר פניה ואשוב אליכם בהקדם. בטופס יצירת הקשר, ניתן לתאר בפירוט את האתגר עמו אתם מתמודדים.
אשאל אתכם בחזרה: מי מתלונן שאין לו חברים? הנער? או אתם? 🙂
חשוב לבדוק אם הילד סובל מהמצב. אם הוא מתלונן שאין לו חברים, לא משתפים אותו או שהוא עצוב ובודד, זה סימן לקושי אמיתי.
אבל אם יש לו כמה חברים קרובים או אפילו חבר אחד והוא מרוצה, אין בכך שום בעיה. לא כל נער חייב להיות מוקף בעשרות חברים כדי להיות מאושר. ייתכן שהוא בוחר להיות כך וזה בסדר.
בהחלט. בני נוער היום חיים בזירה חברתית משולבת, פנים אל פנים ובמקביל אונליין.
שיחות, קבוצות וואטסאפ, גיימינג משותף, כל אלו הם חלק אמיתי מהחיים החברתיים של הילדים של היום.
חשוב שנכיר בכך כהורים, נתעניין ונשאל, ולא נפסול את הקשרים הללו רק כי הם מתנהלים דרך מסך.
עם זאת, אני מאוד ממליץ לנסות ולהיות עם האצבע על הדופק. חשוב לדעת מה קורה בזירה הדיגיטלית.
אל תסתפקו בתשובות קצרות כמו "בסדר" או "כיף". נסו לשאול את המתבגר שלכם שאלות פתוחות שמזמינות אותו לשתף כמו:
"מה היה הכי נחמד היום?",
"מה היה בחוג?"
וגם אם הוא לא נפתח מיד, המשיכו להפגין עניין, בלי לחץ. שיח עקבי ורגוע ייצור פתיחות עם הזמן.
וטיפ חשוב: דברו עם בית הספר. הורים רבים שוכחים שבית הספר הוא כלי עזר חשוב מאוד.
גיל הזה הייתי נזהר יותר ממהלכים שכאלו, ובוחן מה לעשות באמצעות ליווי הורים.
אפשר לעזור ביצירת סביבה תומכת, כמו הרשמה לחוג או פעילות קבועה עם בני גילו.
אבל חשוב שהילד לא ירגיש שמסדרים לו חברים "בכוח". זה כבר לא ילד בגן או בבית הספר היסודי.
תנו לו תחושת שליטה, התייעצו איתו, תנו לו לבחור את המסגרת, והתקדמו בהדרגה.
כשהקושי נמשך תקופה ארוכה, או כשהילד חוזר הביתה עם תחושת דחייה או מצוקה. וגם אם אתם פשוט לא בטוחים אם יש בעיה.
למורים וליועצות יש כלים נהדרים לסייע, החל מהתבוננות בכיתה, ועד יצירת קבוצות חברתיות קטנות במהלך שעות פרטניות.
אל תוותרו על שיתוף הפעולה הזה, בית הספר הוא שותף חשוב לתהליך.
אל תשוו עם משפטים דוגמת:
אני בגילך הייתי מוקף בחברים
או משפטים מלחיצים כמו:
תצא כבר מהחדר ותהיה עם אנשים.
גם אל תזלזלו:
זה רק וואטסאפ, מה זה משנה.
כל אלה עלולים לסגור את הילד ולהעמיק את תחושת הבדידות.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער