לחכות שהמצב בבית יתפוצץ? להתחיל לפני כניסה למסגרת חדשה? ואולי דווקא בקיץ, כשיש קצת יותר אוויר?
הרבה הורים שואלים אותי מתי הזמן הנכון להתחיל הדרכת הורים. התשובה שלי היא שאין תאריך אחד נכון בלוח השנה. אני קודם כל בודק שני דברים: עד כמה המצב דחוף, ועד כמה ההורים באמת פנויים לעשות שינוי.
יש הורים שמגיעים אליי אחרי אירוע מאוד ברור.
פתאום הייתה בבית התפרצות אלימה שלא הייתה קודם. הגננת מתקשרת ואומרת שיש קושי. מתקבלת שיחה מבית הספר. או שפשוט מגיע הרגע הזה שבו שני ההורים מסתכלים אחד על השני ואומרים: די. אנחנו מותשים.
ויש גם פניות אחרות לגמרי.
הורים שאומרים לי: כרגע בסך הכול בסדר, אבל בעוד חודש הילד נכנס למסגרת חדשה. או עומד להיוולד אח קטן. או שאנחנו יודעים מראש שבתקופה הקרובה השגרה שלנו עומדת להשתנות.
ואז עולה השאלה: האם לחכות שיהיה קשה?
אני אומר שלא תמיד.
לפעמים דווקא כשהכול עוד יחסית רגוע, זה הזמן הכי טוב להתחיל לעבוד.
הדבר הראשון שאני בודק הוא כמה זה דחוף
כשמשפחה פונה אליי, הרבה פעמים כבר בשיחה הראשונה אפשר להרגיש מה רמת הדחיפות.
יש הבדל בין הורה שאומר: "יש משהו שמפריע לנו והיינו רוצים לקבל כלים", לבין הורים שמספרים שהם כבר לא מצליחים לנהל ערב אחד בבית בלי צעקות, מאבקים או תחושת חוסר אונים.
לפעמים היה אירוע מסוים שסימן להורים שמשהו כבר דורש התייחסות.
אירוע אלימות משמעותי בבית. טלפון מהמסגרת. שינוי בהתנהגות. או תשישות מוחלטת שכבר משפיעה על כולם.
במקרים כאלה אני לא מסתכל על הקיץ, על תחילת שנת הלימודים או על החודש הנוח בלוח השנה.
אם יש קושי משמעותי שמטלטל כרגע את הבית, צריך קודם כל להבין אותו ולהתחיל לעשות סדר.
אבל דחיפות היא לא הדבר היחיד. האם יש לכם זמן? אתם פנויים לתהליך? זה קריטי
ופה מגיע חלק שהורים לפעמים מופתעים ממנו.
גם אם אני מבין שיש קושי, אני רוצה לדעת האם ההורים עצמם פנויים כרגע לעבור תהליך.
- יש להם זמן?
- יש להם מוטיבציה?
- הם מסוגלים להיות עקביים?
האם הם יכולים להגיע למפגשים בצורה רציפה וגם ליישם בבית את הדברים שאנחנו מחליטים עליהם?
כי הדרכת הורים היא לא רק לבוא, לדבר וללכת.
בסופו של דבר אנחנו רוצים לעשות שינוי בהתנהלות בבית.
ואם אני מבין שההורים נמצאים כרגע בתוך תקופה כל כך לחוצה שהם לא יצליחו להיות פנויים לתהליך, לפעמים אגיד להם: לא נכון להתחיל דווקא עכשיו.
לא משום שאין צורך בהדרכה. שלא תבינו אותי לא נכון. אלא כי אם מתחילים, אני רוצה שיהיה לנו סיכוי אמיתי ליישם.
רציפות היא חלק מהעניין
נניח שמשפחה רוצה להתחיל הדרכת הורים, אבל יודעת שבעוד שבוע הם טסים לחופשה ארוכה, אחר כך אחד ההורים לא יהיה בבית, ואז מתחילה תקופה עמוסה במיוחד בעבודה.
יכול להיות שנכון יהיה לחכות קצת.
אותו דבר בייעוץ שינה אומר באמרת אגב.
אם אנחנו יודעים מראש שבתקופה שבה אנחנו אמורים לבנות הרגל חדש, אחד ההורים לא נמצא, יש נסיעות, הילד ישן בכמה מקומות שונים ואין כמעט שגרה, אני רוצה לקחת את זה בחשבון.
כי כשאנחנו מתחילים שינוי, בעיקר שינוי התנהגותי, רצף נותן ביטחון גם להורים וגם לילדים.
אני לא מחפש תקופה מושלמת. אין באמת דבר כזה אצל משפחה עם ילדים 🙂
אבל כן צריך שתהיה לנו מספיק פניות כדי להתמיד.
אז האם הקיץ הוא זמן טוב להדרכת הורים?
כן. ולא.
אני יודע, תשובה מעצבנת קצת 🙂
הקיץ יכול להיות זמן מצוין אם הוא נותן לכם יותר פניות. אם אין לחץ של בוקר לבית הספר, אם העבודה מעט רגועה יותר, ואם אתם מרגישים שזה זמן שבו תוכלו לעצור ולהשקיע בתהליך.
אבל יש משפחות שאצלן הקיץ הוא בדיוק ההפך. הילדים כל היום בבית, אין מסגרות, יש נסיעות, חופשות, סבים וסבתות, קייטנות, וכולם יוצאים קצת מהשגרה.
במקרה כזה לא הייתי אומר שקיץ הוא זמן טוב רק כי "יש חופש".
השאלה היא לא איזה חודש עכשיו. השאלה היא איך החיים שלכם נראים כרגע.
ומה לגבי לפני כניסה לגן או לבית הספר?
כאן דווקא לפעמים יש יתרון גדול להתחיל לפני.
אני אומר הרבה פעמים להורים שאם הם כבר יודעים שעומד להגיע קושי, למה לחכות שהוא יגיע במלוא העוצמה?
למשל, ילד שמתקשה מאוד במעברים ועומד להיכנס למסגרת חדשה.
או ילד ראשון שעומד להפוך לאח גדול, וההורים כבר חוששים איך תיראה התקופה הזאת.
או הורים שאומרים לי: אנחנו מסתדרים עכשיו איכשהו עם ילד אחד, אבל תכף יהיו לנו שניים ואנחנו כבר מרגישים שהמערכת שלנו מאוד מתוחה.
זה בהחלט זמן שאפשר להתחיל לעבוד.
לא כי קרה משהו נורא.
אלא כי אנחנו רוצים להגיע לשינוי מוכנים יותר.
בתוך מים סוערים קשה לראות
כשמשפחה מגיעה אליי כשהכול כבר רועש מאוד, אחד הדברים הראשונים שאני מנסה לעשות הוא להרגיע קצת את הבית.
לא לפתור הכול ביום אחד. קודם כל להרגיע.
כי בתוך מים סוערים קשה מאוד לראות מה באמת קורה. כל דבר הופך לעוד ריב. כל תגובה של הילד מקפיצה את ההורים. כל חוסר הסכמה קטן בין בני הזוג הופך לוויכוח על "מי צודק" ואיך צריך לחנך.
וכשהבית מעט נרגע, אפשר להתחיל לראות את התמונה יותר טוב.
לכן גם אם אתם יודעים שהולכת להגיע תקופה מורכבת, לפעמים דווקא עכשיו, כשהמים עוד לא סוערים, זה הזמן הנכון לקבל כלים.
ומה אם הילד הוא זה ש"צריך טיפול", אבל הוא לא מוכן?
גם זו פנייה שאני פוגש לא מעט.
הורים מתקשרים ואומרים לי: הילד צריך לקבל עזרה. הוא צריך לעבור תהליך. הוא צריך לדבר עם מישהו.
לפעמים זה נכון בהחלט.
אבל אז אני שואל שאלה נוספת: האם הילד רוצה לעבור את התהליך הזה?
כי אם הוא לא רוצה להגיע, לא רוצה לדבר, לא רוצה להיפתח ולא רוצה לקבל כלים, צריך לקחת את זה בחשבון.
ובמקרים רבים אני אומר להורים משהו אחר: בואו אתם תעברו תהליך.
הילד לא מוכן כרגע לקבל כלים? אתם כן.
הוא לא מוכן להגיע לפגישה? אתם יכולים להגיע.
קחו אתם את האחריות על מה שנמצא בשליטה שלכם.
וזה בדיוק אחד הדברים היפים בהדרכת הורים.
אז מתי נכון להתחיל?
לא כשמגיע חודש מסוים. ולא רק כשכבר אי אפשר יותר.
הזמן הנכון הוא כשיש צורך, וכשיש לכם מספיק פניות לעשות עם הצורך הזה משהו.
אם הבית כבר נמצא בסערה, כדאי קודם כל לעצור ולראות איך מרגיעים אותה.
ואם עכשיו הכול יחסית בסדר, אבל אתם יודעים שעומדת להגיע תקופה מאתגרת, אל תחשבו שאתם צריכים לחכות לקושי כדי לקבל כלים.
לפעמים הדבר הכי נכון שאנחנו יכולים לעשות כהורים הוא לא להגיע לטיפול כשהכול כבר התפרק. אלא לזהות מראש שאנחנו עומדים בפני אתגר, ולהגיע אליו קצת יותר מוכנים.
איך אני בודק אם זה הזמן להתחיל?
אני מסתכל בדרך כלל על כמה דברים פשוטים:
- רמת הדחיפות – האם יש כרגע התנהגות או אירוע שמצריך התייחסות ולא נכון לדחות?
- הפניות של ההורים – האם יש לכם כרגע מספיק מקום בראש ובלוח הזמנים כדי לעשות שינוי?
- היכולת להיות עקביים – האם תוכלו ליישם בבית את מה שנחליט, ולא רק לדבר על זה?
- רציפות – האם התקופה הקרובה מאפשרת לנו לעבוד באופן מסודר יחסית?
- מה עומד להגיע – האם צפוי שינוי משמעותי שכדאי להתכונן אליו מראש?
אני אומר לכם, לפעמים אחרי חמש דקות של שיחה כבר די ברור אם נכון להתחיל עכשיו או להמתין מעט
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער