חג הפסח: הזדמנות לעשות סדר גם ביחסינו עם ילדינו

חג הפסח: הזדמנות לעשות סדר גם ביחסינו עם ילדינו

תוכן עניינים

להסיר את מה ש'מלכלך' את היחסים עם הילדים

כמו שפסח הוא הזדמנות נהדרת לניקיון הבית, אני אומר ראו בו גם כמועד מצוין לעשות סדר ביחסים שמול ילדיכם.

תמיד מצחיק אותי שניקיונות הפסח מגיעים למקומות שמעולם לא נגענו בהם בבית. תריס שמעולם לא פתחנו קודם לכן כיוון שהיה גבוה מדי או צדדי מדי, וצחצוח באזורים נידחים שבואו נאמר כך… חמץ מעולם לא היה שם ולא יהיה שם.

אז אני אומר כך: אם כבר נכנסנו אל האווירה הזאת, אל המוטיבציה לנקות כל פינה וכל זרזיף של אבק, זוהי גם הזדמנות לנצל את רוח החג ואת המסורת ל'ניקיון' מסוג אחר; ניקיון שהוא עמוק יותר, שקשור ליחסים שלנו מול ילדינו.

אמשיך קצת בדימויים (מתנצל בפני קוראיי, אני תחת השראה עמוקה בעת הכתיבה הנוכחית) – בדיוק כמו שנפנה מדף לחפצים חדשים ונזרוק דברים ישנים, זוהי ההזדמנות שלנו לבחון מה אנחנו רוצים 'לפנות' ביחסים. הרגלים  שליליים, דברים שהתקבעו כשגרה מבלי שמצאנו את הכוחות והמשאבים לטפל בהם ולמגר אותם.

בואו ננצל את רוח החג כדי להסתכל רגע ממעוף הציפור על היחסים שלנו כהורים לילדים; בואו נבחן מה תכל'ס אנחנו יכולים 'לנקות' ולשפר.

דבר 1: זמן איכות עם ילדיכם

אנחנו מדברים על ניקיונות?

זה הזמן שלכם גם לפתוח את היומן, ולבחון כיצד אתם 'מנקים' אותו ממשימות מיותרות שתופסות מקום שלא לצורך. את הזמן הזה הקדישו לילדיכם.

מי שכבר ביקר אצלי בבלוג מפעם לפעם, וודאי שם לב כמה אני מדגיש את החשיבות של זמן איכות עם הילדים

אני לא מדבר על זמן שאתם מקדישים לעשיית שיעורי בית, או לסידור החדר; אני מתכוון באמת ובתמים לזמן שבו אתם לא שיפוטיים כלפי הילדים, לא עם הטלפונים, לא אומרים להם מה לעשות ואיך לעשות. 

אתם איתם. אתם מקשיבים להם, אתם משחקים איתם, אתם לוקחים אותם למשהו שהם אוהבים. רק אתם וילדיכם.

אני יכול למנות אינספור פעילויות כאלו, וכמובן שתיקחו את זה למקום שלכם. אם זה לבשל ביחד, אם זו פעילות ספורטיבית, משחק, לטייל בטבע, לשחק בלגו או סתם לדבר.

במקום לבדוק מיילים מהעבודה, ובמקום להסתכל שוב ושוב בוואטסאפים שמגיעים מקולגות למשרד, נקו את הלו"ז, פנו אותו לילדיכם. הניחו את היום-יום התובעני בצד.

אני מבטיח לכם שככל שהיחסים שלכם עם ילדיכם יעמיקו יותר (גם אם הם עמוקים עכשיו), הדבר רק ישתלם לכולם.

דבר 2: מפסיקים להתעצבן, משרטטים גבולות ברורים

כמה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו 'מאיימים' על ילדינו 'אם לא תעשה ככה יקרה ככה!'? כמה פעמים אנחנו מרימים את הקול? מתרגזים?

אוף… מדובר במשאב אנרגיה מטורף.

אז אם אתם מוצאים את עצמכם במעגל קסמים שאיננו נגמר, סביב אותם הנושאים דוגמת שיעורי בית, סידור החדר או הגעה לשולחן האוכל בעת ארוחת הערב / בוקר וכיוצא בזאת, זה הזמן לעצור לרגע.

אמרו לעצמכם את המשפט הפשוט הבא: אם מה שעשינו עד כה לא עבד, זה הזמן לשנות גישה.

ראשית כל, עשו סדר בגבולות שלכם.

מהם הקווים האדומים שלכם? אם הם לא ברורים, אם  אין הסכמה ביניכם כזוג הורים, החליטו על גבולות ברורים. על מה אתם לא מתפשרים.

לאחר שקבעתם גבולות ברורים, החליטו מהן ההשלכות אם הגבולות נחצים.

יהיה הורה שיגיד – אני לא מוכן שהילד שלי ידבר אלי בחוצפה. 

יהיה הורה אחר שיאמר אני לא מוכן לחכות חצי שעה בבוקר עד שהילד שלי יתארגן לבית הספר / לגן, 

יהיה הורה שיאמר אני לא מוכן שהבן שלי יצפה בטלפון אחרי השעה 19:00 כי הוא לא יודע שובע.

לאחר שקובעים גבולות והשלכות, מורידים את ההחלטות לשטח.

מודיעים לילדים רק כשכולם רגועים ונינוחים. לא בזמן ויכוח או כעס. 'תראה חמוד, אני ואמא מאוד נעלבים כשאתה מדבר אלינו כך וכך. אנחנו סומכים עליך ויודעים שאתה ילד גדול וילדים גדולים לא מדברים בצורה כזאת. לכן מהיום, כש. . .' / 

או – 'חמוד, אני ואמא החלטנו שמעכשיו מניחים את הטלפון בשעה 19:00, במידה ולא כך וכך…'

כלומר: אתם מודיעים מה יקרה מעתה והלאה אם הילד יתנהג בצורה שלא מקובלת עליכם.

ומבצעים.

אם אמרנו משהו זה יקרה, והילד יבין בהדרגה את הסדר החדש שהתרחש בבית.

למשל: אם זמן הצפייה בנייד יתארך, זה יבוא על חשבון זמן הצפייה ביום שלמחרת. או שלא יהיה טלפון בכלל. 

העיקרון המנחה בהדרכת הורים הוא שהשינוי צריך לבוא קודם כל אצלנו ההורים. ברגע שאנחנו נשנה את התגובה שלנו, בהדרגה ילדינו ישנו את ההתנהגות שלהם.

דבר 3: דוגמה אישית

נעצור לרגע, ונבדוק איך אנחנו מדברים אל הילדים שלנו.

איך אנחנו מדברים איתם כאשר אנחנו תחת לחץ, או עצבניים.

איך אנחנו פועלים ברגעים הללו, ברגעים הלא-טובים שלנו. נניח אם הילדה לכלכה את הספה, או אם הילד בטעות הפיל את הצלחת שמלאה בבמבה שהתפזרה על כל הרצפה.

במידה ונשים לב שהתגובה שלנו כוללת לא פעם צעקות, או עצבים, או דיבור פוגעני; זה המקום לבדוק את עצמנו ולומר לאני הפנימי שלנו: זה לא המודל שאנחנו רוצים להוות עבור ילדינו.

הילד יראה אותנו עושים שינוי וזה יפתיע אותו. הוא יערך אותנו יותר, זה ילמד אותו איך מגיבים, הוא גם יאמץ את דרך התקשורת שבה נשתמש.

ואני מבטיח לכם: אחרי שנצליח לנקות את כל הדברים הפחות-טובים שקיימים ביחסינו מול ילדינו ובהווי שבבית, אנחנו נרגיש הרבה יותר טוב עם עצמנו. ילדינו ירגישו יותר טוב. 

בדיוק כמו שנכנסים לבית נקי ומצוחצח. זה פשוט משהו באוויר 🙂

ובנימה זאת, אני מאחל לכל קוראיי, חג פסח שמח, חג של חירות עבור החטופים והחטופות שטרם שבו ליקיריהם, של אביב, ושל התחלות חדשות. 

הורים מודאגים – קושי בהרדמת תינוק בלילה

רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?

התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:

מכירים הורים שיוכלו להיעזר במידע? שתפו אותו איתם :)