ילד מגיב באלימות כשהוא מקבל 'לא' - מה עושים?
אחד הדברים שהפתיעו אותי בתחילת דרכי היה שהגיעו אלי הורים, ובמהלך השיחה הם סיפרו כיצד הילד נוקט באלימות בדרכים שונות. בועט, משליך את הידיים עם אגרופים, צובט, מושך בשיער. לא הופתעתי כי לא הכרתי את התופעה, גם אני כהורה פגשתי בה. פשוט הופתעתי מהתכיפות שלה.
אז אומר מיד שאתם לא חריגים בנוף. ההתמודדות הזאת עם ילד שמגיב באלימות כשאומרים לו לא, היא דיי נפוצה, ומיד בתחילת מאמר זה גם אומר לכם שהיא מאוד מאוד פתירה.
ראשית כל, נענה על השאלה למה זה קורה?
זה קורה כי הילד שלנו לא יודע להתמודד עם לא.
וכאשר הילד שלנו לא יודע להתמודד עם דחיית סיפוקים, וכשיש לו סף תסכול נמוך, הרי שהוא מגיב באופן הזה. וייתכן מאוד שהתגובה האלימה שלו גם משיגה את המטרה. אם משהו עובד, למה שהוא יוותר עליו?
איך אנחנו יכולים לשנות את זה?
אומר מיד כי המפתח לרוב לשינוי הוא אצלנו, ההורים.
הילד שלנו לא יודע להתמודד עם תסכול, הוא לא יודע לקבל 'לא' כי פשוט אנחנו כהורים, ככל הנראה, לא אמרנו לו הרבה פעמים לא. לא נתנו לו את הזדמנות הזו להתמודד עם התסכול.
איך זה בא לידי ביטוי במהלך היום-יום?
רוב ההורים, וזה טבעי לחלוטין ונכון, לא רוצים שהילד שלהם יבכה. הם לא רוצים שהילד שלהם יהיה מתוסכל. הם רוים שיהיה לילד שלהם הכי טוב שיש.
מתוך התפישה הזאת, של לתת לילד את הטוב ביותר, אנחנו מנסים למנוע ממנו להיות עצוב, לא רוצים שיחסר לו משהו ותמיד נותנים לו את מה שהוא מבקש.
דוגמה קלאסית:
אם יש למשל שני ילדים, ולאחד האחים יש יום הולדת, הרי שאנחנו ההורים מביאים מתנות הן לאח שיש לו יום הולדת והן לאח הנוסף כדי שלא יבכה ויעלב.
אני חלילה לא אומר שאל תקנו לאח הנוסף מתנה, אבל חשוב שזאת תהיה מתנה קטנה יחסית ולא באותה הפרופורציה לילד שחוגג את יום הולדתו.
סיטואציות מסוג זה, ורבות נוספות, הן הזדמנות להסביר לילד: "אני יודע שאתה מתוסכל, אבל אתה צריך להבין שיום ההולדת שהוא של אחיך, ולכן הביאו לו מתנה גדולה יותר".
אתם מתווכים את המצב, אתם מסבירים באמפתיה. אתם מרגילים את הילד שלכם לדחיית סיפוקים, להבנה שלא מקבלים כל דבר שרוצים.
תסכול ואכזבה הם פשוט חלק בלתי נפרד מהחיים.
ועכשיו השאלה המרכזית: מה קורה אם הילד שמתוסכל מגיב באלימות כתוצאה מהתסכול?
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות במצב דברים שכזה?
קודם כל, עלינו לשנות את התגובות שלנו. ללמד את הילד שלנו שאפשר וצריך להגיב בדרכים אחרות, ולא באלימות.
ללמד אותו שאלימות לא משיגה לו דבר; כלומר, אם הוא מרביץ הרי שהוא לא יקבל את מבוקשו. גם לא עכשיו, וגם לא אחר כך.
למשל:
אם הילד שלכם מבקש ממתק במכולת, אתם מסרבים והוא מתחיל להשתולל ולהכות.
עד כה, הוא הורגל שכתוצאה מן התגובה הזו, אתם מיד תביאו לו את מבוקשו ולו רק בשביל לסיים את הסיטואציה.
עתה, אתם תסרבו, על אף האתגר, וגם תסבירו לו לאחר שיירגע, שאתם לא תלכו איתו למכולת בימים הקרובים לאור איך שהוא התנהג.
זה יהיה קשה בהתחלה! אבל אני מבטיח לכם:
ילדים הם אינטליגנטיים מאוד.
אחרי יום-יומיים, שלושה כאלו, הילד שלכם כבר יבין שצריך להתנהג אחרת. הוא ילמד שיש דרכים שונות להתמודד ולהתנהג כאשר התסכול מבעבע.
אני אומר כך: פעוט שמרביץ זאת קריאת השכמה לשנות את תגובתנו כהורים. לחזק את הילד וללמד אותו להתמודד עם דחיית סיפוקים ותסכולים. אני מבטיח לכם שהשינוי מעבר לפינה 🙂
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער