איך הילד שלנו לעומת אחרים? העיסוק בהשוואות

הילד ראה דוגמה לא טובה? כך תנצלו אותה לטובתכם

תוכן עניינים

כך תחזקו את ילדיכם מצפייה בילדים אחרים

בסופו של דבר יש איזושהי 'תכונה הורית' שכזאת להשוות בין ילדינו לבין ילדים אחרים ואפילו בין האחים והאחיות. ההשוואה היא אלמנט בלתי נפרד מחיינו. אנחנו תמיד משווים, משווים מחירים, משווים את התנאים שלנו לעומת אחרים – השוואות עוזרות לנו לקבל החלטות.

בהתאם להשוואות שאנחנו עורכים, אנו גם לעתים משנים את גישתנו, משנים את ההתנהגות שלנו. ומה קורה כאשר ההשוואה היא בין התנהגות ילדנו לבין התנהגות הילדים האחרים שבגינת השעשועים למשל?

אם ניקח את עניין ההשוואה לגבי ילדים, הרי שמדובר בתחום רחב מאוד; ההשוואה בציונים, ההשוואה בהתנהגות אל הזולת וכבוד האחר, ההשוואה ביכולות מסוימות למשל ספורטיביות, ההשוואה במעגל החברתי וכיוצא בזאת.

את המאמר הזה אקח לשני כיוונים: אציין מה פסול וחשוב שנימנע ממנו כיוון שהוא רק יכול להזיק, ואסביר כיצד נוכל ללמוד המון על הילדים שלנו, לשנות ולחזק דברים בהתנהגות שלהם ובתגובות שלנו מתוך האינסטינקט הטבעי להשוות.

מתי השוואה בין ילדינו לבין אחרים יכולה להזיק?

הורים רבים שמגיעים אלי להדרכה הורית מביעים תסכול על התנהגות מסוימת אותה הם ראו אצל ילדם ושאיננה קיימת אצל חברים אחרים לכיתה / לגן.

הטעות היא שאותם הורים אינם מצליחים להתאפק ואומרים זאת לילדם: 'תראה איך הוא מתנהג יפה, למה אתה לא יכול לשבת כמו שצריך?', או נניח במפגש משפחתי שם בני הדודים מתנהגים יפה יותר: 'למה אתם לא כמו בני הדודים שלכם, למה אתם חייבים כל הזמן לצעוק?'.

או אדגים את המקרה הכי קשה – השוואה בין אחים: 'למה אתה לא יכול לאכול כמו אחיך?', 'למה אתה עושה בלגן כזה? תראה את החדר של אחיך'.

על פניו, זה נשמע כמו משפט 'דרך אגבי' שנועד להסביר איך מתנהגים, בטח שלא משפט שמזיק.

מבלי שאנו שמים, אנחנו מקטינים את ילדנו. אנחנו עלולים לגרום לסכסוכים בין אחים למשל, או להוביל לתחושת אנטי שרק הולכת ומסלימה.

אם כך, כיצד ניתן לתעל את ההשוואה למקום חיובי?

להשוואות כאמור יש חשיבות רבה, ואנחנו גם לא יכולים להתכחש אליהן. אז אם כבר הן שם וצצות לנו במחשבות, בואו נראה כיצד ניתן ללמוד מהן ולהשתמש בהן באופן נכון.

לדוגמה ילד בררן באוכל:

נושא מאוד כאוב ומוכר שגם הקדשתי לו מאמר באתר.

באותו המאמר אני מדגים מקרה ובו יש אח אחד בררן באוכל ואילו אחר אחר שאוכל הכל.

מה אסור לעשות?

חשוב להימנע מהשוואה ישירה ומלגעור. למשל: 'תראה איך אחיך מנסה הכול, למה אתה לא יכול לנסות? תראה איך הוא נהנה בזמן שאתה רק רוצה שניצל וצ'יפס כל הזמן'.

במקרה שכזה נפגע במערכת היחסים שבין האחים שהרי תמיד יש קנאה בין אחים. אין כל סיבה להוסיף שמן אל המדורה. אנחנו פשוט יוצרים תחושת אי-נעימות אצל האח שלא ממהר לאכול כל דבר. ומבלי שנשים לב, גם האח שאוכל ירגיש לא נעים בסיטואציה.

מה כן כדאי לעשות?

אני תמיד אומר שבמקרים כאלו, ננסה לחזק את ההתנהגות הטובה על-ידי כך שנחזק את ההתנהגות, ולא את הילד.

אנחנו לא רוצים לחזק את האח שאוכל ובכך להחליש את האח שמסרב לאכול. כן נתייחס בכללותה אל ההתנהגות, את היכולת לבוא ולנסות משהו אחר.

למשל: 'איזה כיף לאכול הרבה דברים שונים. ממש כיף להכיר ככה טעמים שונים. יש את הסלט הזה, יש את השניצלים. וזה הולך מעולה גם עם החומוס ועם המקרוני. ממש טעים וכיף'.

כיצד להשתמש בהתנהגות ברחוב / בגינה של ילד אחר לטובתנו?

אשתמש בדוגמה קלאסית לחלוטין – אנחנו הולכים ברחוב או משחקים בגינה עם ילדנו, ולפתע אחד הילדים משתטח על הרצפה וצורח.

במקרה הזה אנחנו יכולים לנצל את מה שהיה, ולהשתמש בו כאקט חינוכי. ושוב שימו לב – מדברים על ההתנהגות, לא מדברים נקודתית על הילד (גם אם לא מדובר באח או בקרוב משפחה כזה או אחר).

'ראית היום את מה שקרה בחנות עם הילד? איזו השתוללות. היה לי ממש לא נעים. אתה שמת לב? מה אתה רגשת?'

ביצירת שיח שכזה עם ילד, וגם עם מדובר בפעוט, אתם בעצם מסבירים איך מתנהגים ואיך לא. אתם עושים את זה בצורה מכבדת של שיח משותף עם הילד.

אנחנו לא שופטים את הילד שהתנהג ככה. מה גם שאנחנו לא יודעים מה הסיבה שגרמה לו להתנהג כפי שהתנהג. אנחנו מדברים על ההתנהגות עצמה ושהיא לא ראויה.

הילד שלכם לומד המון מכך. שהרי אם נחשוב על זה, כולנו לומדים מלתצפת. כתינוקות ופעוטות אנחנו צופים בהורים שלנו. כעובדים במקום חדש אנחנו צופים בעובדים הוותיקים ולומדים דבר או שניים על ההתנהלות מול הקולגות, מול לקוחות וכן הלאה.

גם הילד שלכם לומד מהתבוננות, ותוכלו להפוך את זה לאקט חינוכי ממשי.

קחו את השיטה הזו גם למקומות האישיים שלכם

מצפייה באחרים, אנחנו משקפים את מה שמקובל לדעתנו, את הערכים שלנו. כל אחד מתבונן על משהו אחר, וכל אחד ייתן חיזוק על משהו אחר.

היו ערניים יותר לגבי מה שמתרחש אצלכם ברחוב, ואפשר לקחת את זה למחוזות שונים ורבים. אם תראו מישהו מתקשה ברחוב ושמישהו עזר לו, דברו על כך עם ילדכם. 'איזה יופי תראה איך הם עוזרים לו'.

ככל שנדבר על זה, נדבר על הערכים שלנו, על השקפת העולם שלנו, הם גם ייספגו אל תוך ילדינו.

התבוננות באחר והדגשת התנהגויות אלו הם כלים מצויינים להקניית ערכים חינוכיים. קחו אותם למחוזות שלכם והשתמשו בכלים החינמיים הללו, שאנו פוגשים בהם ביום יום.

שליחת שאלה

רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?

התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:

התייעצו איתי

שמי רון שמעוני, יועץ הורים בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.

חווים בעיית התנהגות מסוימת אצל ילדיכם ואינכם יודעים כיצד לפתור אותה? אנו מזמין אתכם לכתוב לי בטופס יצירת הקשר את האתגר שעמו אתם מתמודדים, ואשמח לחזור אליכם בהקדם.

ניתן גם לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור איתי קשר טלפוני ישיר.

מכירים הורים שיוכלו להיעזר במידע? שתפו אותו איתם :)

לשיחת ייעוץ ראשונית:

לשיחת ייעוץ ראשונית:

השארת פניה מהירה:

התייעצו איתי

השאירו פניה