איך להתמודד עם ציונים גרועים?
אחד מן התסכולים הבולטים שלנו כהורים, נובעים מן ההכרה כי אין לנו באמת שליטה על חיי הילדים שלנו. אני לא רק מתכוון לתקופת הילדות או גיל ההתבגרות. אנו מסתכלים קדימה, ומבינים כי למעשים שלהם יש גם השלכות עתידיות על התפתחותם האישית והמקצועית.
מניסיוני, אותה תחושת תסכול הולכת והופכת למוחשית באזור כיתות ה' ו-ו'. הילדים כבר לא כל כך ילדים. הם הולכים והופכים לעצמאיים יותר. השליטה שלנו מתרופפת, אם כי עדיין קיימת. ובגיל ההתבגרות? האתגר הופך לכפול ומכופל.
הורים מגיעים אלי ואומרים 'תקשיב הילד לא עושה שום דבר. לא שיעורים, לא מתכונן למבחנים. אנחנו משקיעים עבורו במורים פרטיים, אבל הוא אפילו לא מנסה!'. לרוב, באותה הנשימה ההורים מזכירים גם עונשים שונים שהוטלו במטרה לשכנע את הילד לבחור בדרך הנכונה. והוא מצדו? איננו מתרשם, אפילו לא מעט.
קודם כל אפתח במילות עידוד: אתם מנסים ואתם משקיעים. זה לא מובן מאליו וזה הופך אתכם להורים מצוינים. השאלה המרכזית שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא – אם עד כה הצעדים שנקטנו לא עבדו, למה אנו ממשיכים באותן הדרכים?
במדריך הבא אבקש לבחון דרך הסתכלות אחרת במטרה לדרבן את הילד להגיע להישגים בלימודים.
הניחו את העונשים בצד, וטפחו את מערכת היחסים
רגע לפני שאתם מגלגלים עיניים לאחור ואומרים שאין זה הפתרון, אבקש מכם רק להמשיך את הפסקה הזו, ממש עוד קצת 🙂
אחת מן הבעיות המרכזיות שנגרמות כתוצאה מוויכוחים על לימודים, היא שהיחסים בין ההורים לילדיהם סובבים אך ורק סביב זה.
כבר אין שיחות עומק, אין שיחות חולין. שואלים 'האם הכנת שיעורים?', 'האם היו שיעורים הבית?', 'אתה מתכונן למבחן?' ותו לא. נשים לרגע בצד את העובדה שהשיח הופך לחד-גוני, הוא גם מלווה ביחסים עכורים וקשים. אנחנו ההורים ממש הופכים לשוטרים.
אם אתם באמת רוצים להשפיע על ילדיכם:
טפחו את מערכת היחסים שלכם איתם. ואל תתנו ללימודים להפוך למרכז. גם אם זה ממש בוער בעצמותיכם.
בהדרכות ההוריות אני פוגש בהמון הורים שמתארים לי מערכת יחסים קשה. תסכול ועצב על מה שהיה בעבר, לעומת אופי היחסים שבהווה.
ואת זה אני אומר כמנהל חטיבת ביניים – אל תעשו את זה. לימודים הם לא הכל. הם חשובים, ואנחנו לא שמים אותם בצד. אך המפתח להצלחה ולשיתוף הפעולה של ילדיכם אתכם, טמון ביחסים טובים. לא במרדפים המתאפיינים בשאלות כמו עשית או לא עשית שיעורים.
אל תהרסו את היחסים שלכם בשביל תוצאות, ויתרה מזאת: ככל שהיחסים שלכם יהיו טובים יותר, כך ילדיכם ישתפו אתכם פעולה, ירצו לרצות אתכם, ואם הם לא יעשו את זה עבור עצמם, הם לפחות ישקיעו יותר במבחנים ובלימודים עבורכם.
כיצד מחזקים את מערכת היחסים עם הילד/ה?
מצרף ממש בקצרה מספר טיפים שיעזרו לכם לשפר את האווירה שבבית. משם נעבור אל הסעיפים האחרים.
- החליטו על זמנים בהם אתם לא מדברים על לימודים – ממש ככה. קבעו לעצמכם שבימים כך וכך אתם לא מדברים על זה. שבשעות כך וכך אתם לא מדברים על זה. שסביב השולחן בארוחת הערב משוחחים על דברים אחרים. יש הורים שיגידו שקשה להם לחשוב על משהו אחר. אני אומר – תכינו מראש נושאים. בהתחלה זה ירגיש מלאכותי. לאחר מכן זה כבר יבוא הרבה יותר טבעי.
- סגרו לעצמכם זמן איכות עם ילדיכם – ובזמן איכות לא מדברים על לימודים, לא מקדישים את הזמן הזה לדברים שהילדים שלכם לא אוהבים. זהו הזמן שלהם. כתבתי על כך במאמר הבא, ואני ממליץ בחום לחשוב על כל מיני פתרונות שיאפשרו לכם לשפר את היחסים. להסתובב ביחד בקניון, ללכת לבאולינג, לראות סרט, ללכת אולי לתערוכת מכוניות שהילד אוהב, או להכין ביחד אוכל אם זהו תחביב שחביב על ילדכם.
- התעניינו במה שהם מתעניינים – הם אוהבים טיק-טוק? תראו איתם סרטונים או תפגינו עניין. הילדים שלכם צמחוניים? או מחזיקים בדעות מסוימות? הביעו עניין, אל תזלזלו ואל תקטינו. גם בדברים השטותיים ביותר מבחינתכם, הרי שעבור ילדיכם זהו עולמם.
ומה עשינו כאן בעצם?
טיפחנו את היחסים, העמקנו את הקשר, ובו-זמנית גם אותתנו לילדינו שאנחנו לא רק פה בשביל ציונים. אנחנו כאן לכל דבר שהם יצטרכו.
בעצם העובדה שהעמקתם את הקשר וחיזקתם אותו, ילדיכם יהיו נכונים הרבה יותר להתפשר, ללמוד ולשאוף להישגים.
אל תדברו בציונים, תדברו על הדרך לשם
אלמנט נוסף וחשוב לא פחות, הוא שלא לדבר על היעד כי אם על הדרך. אל תהפכו את השאלה כמה תקבל במבחן הבא בהיסטוריה לנושא שיחה.
המדידה צריכה להתבסס על הדרך, על הנכונות והרצון האמיתי להשקיע.
וזה גם פותח לנו פתח למשא ומתן:
אנחנו קובעים תנאי כמו – 'תקשיב, יש לך בשבוע הקרוב מבחן במתמטיקה ומבחן בהיסטוריה, ולנו יש כמה דרישות ממך מראש'
למשל – אנחנו דורשים שילך לכל התגבורים ושישתתף בכל השיעורים הפרטיים.
בנוסף – אנחנו מבקשים שתכין לעצמך לוח זמנים מסודר מה אתה עושה, איך אתה מתכונן, איך אתה מתכנן את היום שלך שגם ההכנה למבחן תקבל ביטוי.
וחשוב חשוב חשוב – לומר זאת בצורה מכבדת, באופן שמראה על שיתוף פעולה ולא על נזיפה.
אנחנו פועלים לייצר שיח פרודוקטיבי ומכבד, שיח שנותן ערך לילד. שמראה שאנחנו סומכים עליו יודעים שהוא מסוגל.
בו-זמנית, אנחנו גם קובעים ביחד מה קורה אם לא עומדים בתנאים:
בלי כעס, ובלי טונים צורמים. מסבירים מראש ורק כאשר הרוחות רגועות.
אם הילד עמד במילה שלו – חשוב לפרגן ולא רק לגעור. אפשר גם לתת פרסים ולדרבן להמשיך בדרך החדשה.
אם הילד לא עמד במילה שלו – אז אפשר גם לנקוט בעונשים שונים, כאשר אני תמיד אומר; הקפידו לבחור בעונשים בהם תוכלו לעמוד. למנוע מן הילד לשחק במחשב לא יעזור כי אתם וודאי לא תמנעו ממנו ללכת עם הטלפון הנייד לבית הספר.
אבל מנגד, להחליט שהוא לא נפגש עם חברים, במידה והתנאים לא מתקיימים.
החל מן הרגע שבו כן מחליטים להעניש, לא עושים זאת בצעקות ולא בכעס. זכרו את חשיבותה של מערכת היחסים.
אל תשוו לאחרים
הילד מקבל ציונים גרועים? בדיוק כמו שאל לכם לקדש את התוצאה כי אם את הדרך שילדכם יעשה, כך הקפידו גם שלא להשוות אותו לאחרים.
ההשוואה היותר נפוצה בקרב הורים היא לאחים והאחיות הקטנים והגדולים. השוואה לחברים קרובים גם היא יכולה לקבל ביטוי בשיחות, וכל שכן בעת כעס.
אל תעשו זאת. זה לא עוזר, זה לא מדרבן וזה אפילו מקטין ופוגע בביטחון העצמי.
זכרו תמיד: אתם כאן כדי להיות לצד ילדיכם, לא לעמוד מולם.
ברגע שבו הגישה שלנו משתנה, כך גם הדרך אל עבר שיפור בהישגים ובלימודים, כבר הולכת והופכת לסלולה.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, אני מנהל חטיבת ביניים, בעל תואר שני בחינוך ומוסמך בהדרכות הוריות בגישת מיכל דליות.
אני מציע הדרכות הוריות פרטניות במספר קליניקות ברחבי הארץ, וכן עורך הדרכות הוריות אונליין.
בכל שאלה והתייעצות, אני מזמין אתכם ליצור עמי קשר טלפוני, לכתוב לי בוואטסאפ וכן ניתן לתאר לי את המקרה המדובר בטופס יצירת הקשר.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער