הילד מקבל ציונים גרועים? אל תמהרו להתרגז

אלמנט נוסף וחשוב לא פחות, הוא שלא לדבר על היעד כי אם על הדרך. אל תהפכו את השאלה כמה תקבל במבחן הבא בהיסטוריה לנושא שיחה. 

המדידה צריכה להתבסס על הדרך, על הנכונות והרצון האמיתי להשקיע.

וזה גם פותח לנו פתח למשא ומתן: 

אנחנו קובעים תנאי כמו – 'תקשיב, יש לך בשבוע הקרוב מבחן במתמטיקה ומבחן בהיסטוריה, ולנו יש כמה דרישות ממך מראש'

למשל – אנחנו דורשים שילך לכל התגבורים ושישתתף בכל השיעורים הפרטיים.

בנוסף – אנחנו מבקשים שתכין לעצמך לוח זמנים מסודר מה אתה עושה, איך אתה מתכונן, איך אתה מתכנן את היום שלך שגם ההכנה למבחן תקבל ביטוי.

וחשוב חשוב חשוב – לומר זאת בצורה מכבדת, באופן שמראה על שיתוף פעולה ולא על נזיפה.

אנחנו פועלים לייצר שיח פרודוקטיבי ומכבד, שיח שנותן ערך לילד. שמראה שאנחנו סומכים עליו יודעים שהוא מסוגל.  

בו-זמנית, אנחנו גם קובעים ביחד מה קורה אם לא עומדים בתנאים:

בלי כעס, ובלי טונים צורמים. מסבירים מראש ורק כאשר הרוחות רגועות.

אם הילד עמד במילה שלו – חשוב לפרגן ולא רק לגעור. אפשר גם לתת פרסים ולדרבן להמשיך בדרך החדשה.

אם הילד לא עמד במילה שלו – אז אפשר גם לנקוט בעונשים שונים, כאשר אני תמיד אומר; הקפידו לבחור בעונשים בהם תוכלו לעמוד. למנוע מן הילד לשחק במחשב לא יעזור כי אתם וודאי לא תמנעו ממנו ללכת עם הטלפון הנייד לבית הספר.

אבל מנגד, להחליט שהוא לא נפגש עם חברים, במידה והתנאים לא מתקיימים.

החל מן הרגע שבו כן מחליטים להעניש, לא עושים זאת בצעקות ולא בכעס. זכרו את חשיבותה של מערכת היחסים.