'הילד מתנהג כמו תינוק' - מה עלי לעשות?
מצד אחד זה תמיד ממיס את הלב לראות את ילדינו משתובבים ונהנים, מן הצד השני, לעתים מגיעה העת בה אנו אומרים לעצמנו כי התנהגות שכזו איננה תואמת יותר את הגיל. 'הילד מתנהג כמו תינוק' זוהי תלונה שכיחה שאני פוגש בה בהדרכות הוריות, ובעיקר כאשר ההתנהגות משפיעה על האווירה שבבית.
ראשית כל אומר לכם כי אתם בחברה טובה 🙂 הורים רבים חשים לעתים בתסכול עז כאשר ילדם איננו משחרר התנהגויות שאינן תואמות את הגיל. במקרים רבים, התנהגות שכזו אף תקצין במרוצת הזמן.
טבעי שנרצה ילדים בעלי אופי בוגר המתאים לגילם. לצד העובדה שזה נוח ותורם לאווירה שבבית, הרי שאחריות אישית היא נושא החשוב לכל הורה והורה.
לפעמים זה יכול ממש להטריף אותנו, לעורר בנו תרעומת: 'מה אתה תינוק?', 'ככה ילדה בכיתה א' לא מתנהגת' ומשפטים דומים להם. בטח לבטח כאשר ישנם אחים ואחיות קטנים יותר.
נשאלת כמובן השאלה – מה עלינו לעשות? והאם יש בידינו כדי לחולל שינוי?
הכוח נמצא בידיים שלנו
טבעי שנרצה שילדינו יתנהגו בהתאם לגילם, וחשוב שנדרוש זאת. לנו כהורים יש אחריות בכך. ומה כוונתי?
פעמים רבות, אנו נוהגים לקחת מילדינו אחריות. מקלים עליהם. כמובן שלא עושים זאת בכוונת זדון. אולם הבעיה מתחילה כאשר אנחנו באים אליהם בטענות לאחר מעשה.
לדוגמה:
הגיע אלי זוג הורים, וכאשר הילדה עלתה מכיתה ה' ל-ו', הם לא הבינו מדוע היא מתנהגת באופן שלא תואם את גילה ושלא דמה להתנהגותם של חבריה לכיתה אותם הכירו.
לאורכה של ההדרכה ההורית התברר כי ההורים, מבלי לשים לב, הסירו מאותה ילדה אחריות. הם הכינו לה את מערכת השעות, הם היו אלו שמעירים אותה בבוקר, מכינים לה את הבגדים, מסדרים לה את החדר, מפנים את הכלים מהשולחן.
היא התרגלה לכך, וטבעי יהיה שגם לא תשאף לקחת על עצמה אחריות. אחרי הכל כולנו אוהבים ומקדשים את הנוחות שלנו.
תנו להם תחומי אחריות משלהם
אני אומר כך: ילד שמתנהג בילדותיות, תנו לו אחריות. תעמדו על כך שהוא ייקח חלק במטלות שבבית.
זה מתחיל מלשים את הצלחת בכיור, זה יכול להמשיך בלסדר את החדר, לזרוק את האשפה בדרך לבית הספר, לקחת את הכלב לטיול.
זה לא חייב לבוא לידי ביטוי בדברים הגדולים. אפשר ומומלץ להתחיל בהדרגה עם משימות פשוטות יותר, ואט אט לתת גם משימות יותר מורכבות, או שמצריכות יותר זמן ומאמץ.
דעו שגם ילדיכם ירגישו גאווה בכך שהם אט אט הופכים לאנשים בוגרים, ממש כמו ההורים.
רון, הכל טוב ויפה - אך הילד מסרב
ברור לי כי במקום מסוים, במדריכים שאני מעלה, הכל נשמע קל ופשוט לביצוע בכתב, אך במציאות? למציאות יש כללים משל עצמה.
בסופו של דבר אנחנו הורים, וכהורים חשוב שנעמוד על שלנו, שנדע להציב גבולות ברורים לילדינו. אני אומר תמיד: בדיוק כפי שהקו האדום שלנו הוא שהילד לא עובר במעבר החציה בלי לתת לנו יד, או שלא נוסעים בלי שכולם חגורים, כך צריכים להיות לנו גבולות ברורים נוספים.
לפני שזה ברור לילדינו, הגבולות הללו צריכים להיות ברורים קודם כל עבורנו. רק אז נדע לאכוף אותם. להתעקש כשצריך, ולשחרר כשאפשר.
הילד מסרב לסדר את החדר?
נסו לעשות גם את המהלך הזה בהדרגה: בקשו ממנו קודם כל שיסדר את המשחקים שעל הרצפה בצדי החדר.
הילד ממשיך לסרב?
זה הזמן שלנו להתעקש. זהו קו אדום מבחינתנו.
קווים אדומים אוכפים עם עונשים. לכן, אם הצעצועים נותרים על הרצפה, אנו נפנה אותם אך נשים אותם בארון למעלה. נודיע לילדינו כי הם יחזרו בעוד מספר ימים.
כאשר הילד יבין שיש להתנהגותו מחיר, הוא יידע לעשות חושבים ולפעול בפעם הבאה באופן שיטיב איתו.
כלומר מה עושים? דורשים אחריות.
ההתנהגות הילדותית הופיעה אצל האח/ות הגדול/ה
פעמים רבות אנחנו נוכחים לראות את ההתנהגות הילדותית מופיעה לפתע אצל אחים ואחיות בוגרים, ברגע שנולדים להם אח או אחות קטנים.
כשאני אומר אחים בוגרים, כוונתי כמובן גם לילד בן שנתיים וחצי שזה עתה הפך לאח הבכור מבין השניים.
הסיבה לכך טמונה ברצון הטבעי לתשומת לב.
במאמר שכתבתי בנושא הילד לא מקבל אח או אחות חדשים אני מציין את העובדה כי מדובר בהרעת תנאים. לפתע תשומת הלב כבר לא מתמקדת רק באח או האחות הבכורים, הצעצועים כבר לא שייכים אך ורק לאח או האחות הבכורים. יש הרעת תנאים.
כמו שעובדים בוגרים שובתים כאשר ישנה הרעת תנאים, כך גם לילדינו יש דרכיהם שלהם לשבות.
אם הילד מתנהג בצורה ילדותית לאחר לידתם של אח או אחות קטנים, חשוב מאוד להתעלם מן ההתנהגות הזו, אך כמובן שלא להתעלם מן הילד.
הקדישו לו תשומת לב, נסו לבחון כיצד אתם יכולים לבלות איתו יותר, לענות על הצרכים שלו.
ילד שיבכה ויצרח כי הוא לא קיבל את הממתק שרצה למשל, לבסוף יבין שההתנהגות הזו לא עוזרת לו. ילד שלא יקבל תשומת לב כי יבכה ויצרח, יבין בהדרגה שאין בכך כל תועלת ופשוט יפסיק מעצמו.
בהערת אגב:
כדי לדרבן אתכם לעשות את המהלך 🙂
הורים רבים מספרים לי כי 'מדהים לראות איך הילד מתנהג בצורה כל כך בוגרת בבית הספר / בגן, ובבית הוא בן אדם אחר לחלוטין'.
זה בדיוק בזכות זה שהמורה או הגננת לא נותנת לו את המקום לכך. את האפשרות להתנהג בצורה כה ילדותית.
ברגע שלא נאפשר זאת, השינוי כבר ימתין לנו ממש מעבר לפינה.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, אני מדריך מוסמך לייעוץ הורים בשיטת מיכל דליות, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
מרגישים שהילד מתנהג בצורה ילדותית ואינכם מצליחים לשנות זאת? אני מזמין אתכם ואתכן להתייעץ איתי בכל נושא. ניתן לכתוב לי בוואטסאפ, להשאיר לי פניה באתר או ליצור עמי קשר טלפוני ישיר.
ייתכן ויפתיע אתכם לגלות, אך השינוי אצל ילדיכם כבר נמצא ממש מעבר לפינה 🙂
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער