הילד לא מקבל את אחיו -
הילד או הילדה לא מקבלים את אחיהם החדש? החדשות הטובות שלי עבור כל ההורים באשר הם: אתם לא לבד באתגר הזה, ומדובר בתופעה שכיחה. מה יש לעשות בנדון? ומתי כדאי לתת לדברים להסתדר מעצמם?
פעמים רבות, הורים שואלים אותי 'איך יכול להיות שהילדים שלנו כל כך שונים? איך הילד הראשון כל כך שונה מהילד השני?'. ואני אומר, בסופו של דבר, עד כמה שזה עשוי להישמע מפתיע או משונה – שני הילדים הללו גדלו בבית אחר לחלוטין. ממש כך, זה לא אותו בית.
אנחנו כהורים לילד ראשון, היינו הורים אחרים לגמרי מאשר לילד השני או השלישי. הילד הראשון יודע שהכל נותנים לו, ואילו הילד השני מקבל 'צעצועים יד 2', הילד הראשון מקבל יחס אישי בכל דבר ודבר, ואילו הילד השני קצת יותר צריך להסתדר בעולם. אנו שומרים על הילד הראשון הרבה יותר, ורגועים ונינוחים עם הילד השני.
מה הנקודה שלי?
הילד הראשון קיבל חדר משל עצמו, חדר שכולו שלו. פתאום בא ילד נוסף שייתכן ויישן באותו החדר. פתאום תשומת הלב מתחלקת. ההורים הם לא רק שלו. המציאות של הילד הראשון משתנה.
קודם כל הבינו שזה טבעי
נסו להיכנס אל הנעליים שלו, לא הייתם זועמים?
הוא בא ואומר רגע, מה קורה פה? איך הוא לוקח לי את הדברים? ומי פה פתאום לוקח לי את כל תשומת הלב?
עבורנו זה אולי כאב ראש שכן גם בן בת בית חדשים וגם ילד שמורד, אבל באמת ובתמים זה מפריע לו. יש לו הרעה בתנאים.
אם אצלנו הייתה הרעה בתנאים או תחושה של חוסר הוגנות, ייתכן והיינו באים ודופקים על הדלת של הבוס או הבוסית ואומרים חבר'ה זה לא מתאים לי. אני לא מקבל את הרעת התנאים. יש לי זכויות ופגעתם לי בהן.
כאן אנחנו הבוסים, והילד לא יודע לבטא את התחושה שלו באופן ישיר. אך הרגשות הם זהים והוא, כמו עובדים שרוצים לשבות, יביע זאת במחאה. בהתנהגות שלו.
יכול להיות שהמחאה תהא מופנית נגד אחיו או אחותו החדשים. יכול להיות שנגד ההורים. אולי גם הגננת בגן תעיד על שינוי התנהגותי.
אל תקחו את זה קשה
אתם עוברים הרבה, יש הסתגלות לעוד אחריות. נשמו עמוק והבינו שזה בסדר. טבעי שהילד ימחא. הוא גם יקבל את אחיו או אחותו.
לא מדובר בטרגדיה. אין כאן אסון.
בהדרכות הוריות אני עובד על הרגשות והתחושות של ההורים. הורים אומרים לי 'סך הכל הילד שלנו מסכן. הוא ממש אומלל'. לא חבריי, יש סוגיות הרבה יותר רציניות, והרבה יותר מורכבות.
הילד לא מקבל את אחיו או אחותו או ודרש תשומת לב – זה טבעי.
וכאן גם ההתמודדות שלנו יכולה להיות יעילה יותר. ברגע שלא נייחס לזה הילה דרמטית, זה פשוט יחדל מלהיות דרמטי.
וזכרו שהתגובות שלכם משפיעות על ילדכם
ועתה נכנסת השאלה איך אנחנו מגיבים.
זה מחזיר אותי שוב אל ההדרכה ההורית ובה אני וההורים עובדים על התגובות שלהם. על אופן ההתנהגות שלהם. דרך ההתנהגות שלנו והתגובות שלנו, אנו יכולים לחולל שינוי מדהים בקרב ילדינו.
כאשר התגובות שלנו הן דרמטיות, אנחנו מייצרים תגובות דרמטיות גם אצל הילדים.
אז מה עלינו לעשות?
אם כבר יצא לכם לעיין בבלוג שלי, אני מניח שהעצות הפרקטיות לא זרות לכם 🙂 אני דוגל בלפעול, בלחולל שינוי.
והחדשות הטובות? במרבית המקרים, היכולת להביא לשינוי היא הרבה יותר פשוטה משאנחנו חושבים.
1. היו ברורים
קבעו לעצמכם עמדות מאוד ברורות. ללא כעס, מבלי לנזוף.
הילד מתנהג לא יפה? הסבירו לו ש'הצטרף אח נוסף. אנחנו סומכים עליך שתתנהג יפה. אנחנו אוהבים אותך וזה שיש אח חדש, לא משנה דבר באהבה שלנו אליך'.
זה לפעמים נשמע קצת קלישאתי. עד כמה זה כבר יכול לעזור? הילד שלכם אמנם קטן, אך הוא בן אדם בדיוק כמוכם. הוא קשוב למה שאתם אומרים, ולמילים שלכם יש כוח והשפעה.
2. תנו להם אחריות
אני מאוד ממליץ על מתן אחריות לילד או הילדה.
תנו להם לעשות משהו, שירגישו שגם להם יש כוח, שגם להם יש איזושהי תרומה, תועלת ותכלית.
נסו להיזכר איך אתם התמלאתם בגאווה כשעזרתם להורים שלכם כשהייתם קטנים. זה ממלא אותם, וזה מאפשר לשנות את התחושה הקשה שלהם ב-180 מעלות.
3. יש התנהגות שפשוט לא מקבלים
אמפתיה לחוד וקווים אדומים לחוד.
תנו לילדיכם זמן לעבד ולהפנים את השינוי. אך אם הוא מקלל או חלילה מפעיל אלימות, יש היבטים שפשוט אסור לקבל.
אני ממליץ לכל הורה לשרטט את הקווים האדומים. ברגע שהכל ברור יותר, אתם גם תדעו להגיב בנחרצות ברגע האמת.
4. פיצוי לילדים הגדולים
זה גם בסדר לפצות.
הרי לקחנו לילד או הילדה את הזמן שהם התרגלו אליו; אם פעם הקדשנו להם 10 שעות ביום, עכשיו נניח אנחנו נותנים רק 5.
על הזמן הזה, אפשר לתת פיצוי. למשל לקחת את הילד או הילדה פעם בשבוע למשחק, או לגלידה. בילוי כלשהו.
זוהי דרך נהדרת להראות לילדינו שאנחנו עדיין פה. לא הלכנו ולא נלך לשום מקום.
אל תקדישו את הזמן הזה כדי להסביר שיש פה עוד אח. הפכו את זה לזמן הפרטי שלכם. זה עולם ומלואו עבור ילדכם.
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
כאשר הילד לא מקבל את אחיו, הנטייה הטבעית שלנו תהא לכעוס, אולי אפילו לחשוש שמא מתפתחת עוינות קשה.
אני כאן כדי להרגיע אתכם ולהבהיר: הילדים שלכם יקבלו את אחיהם או אחותם החדשים. אם עדיין אתם נתקלים בקשיים, אפשר לעבוד על כך גם בהדרכה הורית, ולכל בירור בנושא, ניתן ליצור איתי קשר טלפוני, לכתוב לי בוואטסאפ או להשאיר לי פניה באתר.
רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער