הדרכת הורים למשפחה חד הורית
רבים ורבות מן הפונים אלי בעקבות היותם/ן משפחה חד-הורית, מגיעים לנוכח התחושה כי אין עם מי להתייעץ בצמתים מסוימים.
בסופו של דבר, ישנם יתרונות רבים וחסרונות רבים בזוגיות. כולנו יודעים זאת. גם אני ועל אף היותי יועץ הורים, מוצא את עצמי בדעות מנוגדות לפעמים מול אשתי. ייתכן שאם הייתי מגדל את ילדיי לבד, או אם אשתי הייתה מגדלת לבד את ילדינו, היינו עושים זאת אחרת.
יתרון גדול, על אף שאיננו מסכימים בכול, הוא בכך שאנו מדברים על זה. אנו מתייעצים אחד עם השנייה.
ניתן להדגים מגוון היבטים בהם היחס שלנו לילדינו, או גישתנו לכל דבר מה משתנים; הרי אנו מושפעים מן הזולת. אם זה חבר שאני מתייעץ איתו לגבי נושא מסוים, הגננת שזרקה מילה לגבי דבר מה, קרוב משפחה.
אולם דבר איננו דומה להתייעצות עם בן / בת זוג החווים יחד איתנו את גידול הילדים. אדם שמכיר את התמונה הכוללת, את הדינמיקה וההתמודדות.
כוחה של ההדרכה ההורית
הדרכה הורית כמובן איננה מהווה תחליף מלא לנוכחותו או נוכחותה של בן / בת זוג במסגרתה של ההורות. אולם היא מעניקה מענה מדויק ככל הניתן לאנשים הזקוקים לה או שחשים כי יוכלו להיעזר בה.
מעבר לכך שבהדרכה ההורית הדגש שניתן הוא על הפרקטיקה, טיפים ועצות שימושיים ליישום מידי בבית, הרי שהישיבה מול איש/אשת מקצוע מעניקה מקום מפלט, מקום לפורקן. עוד מישהו לדבר איתו על ההורות, על הילד/ה.
עוד מישהו שאפשר לשתף אותו במחשבות, עוד דעה שאפשר לשמוע.
הורים רבים מספרים לי כי מעבר לכך שהם קשובים יותר לעצותיו של איש מקצוע על פני קרובי משפחה או חברים, הרי שהדעה המשתקפת מולם היא אובייקטיבית לחלוטין. אין מדובר בסב או סבתא המייעצים לבנם או בתם כיצד לגדל את הילד, אין מדובר בחבר או חברה קרובים.
הקליניקה היא מקום בו ניתן להתוות תכנית פעולה, להתייעץ, לפרוק ולמלא את המצברים.
מענה על אתגרים ייחודיים לצד אתגרי הורות שכולנו חווים
אפתח בכך שעל אף שאני מדבר כאן על הדרכת הורים למשפחות חד הוריות, הרי שהאתגרים לרוב יהיו זהים לחלוטין. ילדים הם ילדים, והורים הם הורים 🙂
לעתים, ישנם אתגרים ספציפיים יותר הייחודיים לסטטוס המשפחתי:
תפקידיהם השונים של ההורים
למשל, אמא המבקשת להתייעץ איתי כיצד לשקף לילד או הילדה את השוני אל מול משפחות אחרות. הילד או הילדה משחקים בגינה ורואים שיש גם אבות, ואילו כאן זוהי רק האם. איך עושים את זה?
לעתים ישנם דברים שבאופן מסורתי יותר משויכים לאחד מן המינים כמו אמא שעושה צמה לבתה, או אב שמשחק כדורגל עם בנו.
אנו מפרקים את הסוגיות עמן אנו מתמודדים לגורמים, בודקים מה ביכולות שלנו לעשות, ומה לא. היכן אנו יכולים לפעול, והיכן אנו יכולים להיות שלמים עם עצמנו.
לא פעם, בתהליך מעמיק אנו מגלים כי ההורה מגיע/ה עם רגשות אשם או מצפון על דברים שהם אינם מעניקים לילד.
אחזק אתכם/ן ואומר כי פעמים רבות אני אפילו מגלה שרגשות האשם מיותרים לחלוטין – דווקא במשפחות חד הוריות, הנטייה היא לתת יותר, לעשות יותר. טפחו לעצמכם/ן על השכם.
כיצד מדברים על זה?
כאשר מדובר בפעוטות שאט אט גדלים ומתבגרים, הרי שעולה השאלה כיצד מדברים על כך? כיצד משקפים את השוני? כיצד מסבירים זאת?
למשל, אם מדובר על ילד או ילדה שנולדו כתוצאה מתרומת זרע, או אם מדובר בהורות אחרת ששם שני ההורים נמצאים במעין הסכם ביניהם, אך מקיימים תא משפחתי לכל דבר ועניין. אם מדובר בהורים גרושים, או אם מדובר חלילה במקרה טרגי ובו האב או האם הלכו לעולמם בטרם עת.
אנו עובדים על זה, בוחנים את המצב, ופועלים באופן זהיר ונכון. הן למען ילדיכם והן למענכם.
הוויסות של הילד בין שני ההורים
התנהגותם של ילדים במשפחות חד הוריות כן עשויה להיות חריפה יותר, או מוקצנת מעט יותר.
הסיבה לכך לרוב נובעת מן העובדה שאין את הצד השני. למשל, זוג הורים שכל אחד מהם מתייחס לילד אחרת. הילד יכול להרגיש בנוח יותר עם האבא לדבר על נושאים מסוימים, ופחות בנוח לדבר עם האמא. או ילד שנוטה לריבים מאוד קשים עם האבא, אך מנגד האמא מספקת את המקום האובייקטיבי שממשיך לשמור על יחסים תקינים.
במשפחות חד הוריות, מערכת היחסים בין הילד/ה לאבא/אמא צובעת הרבה יותר את הבית כי ישנה רק מערכת יחסים אחת.
זהו אלמנט ייחודי יותר לו אנו נותנים התייחסות במהלך ההדרכה.
אך בשורה התחתונה - אתגרי ההורות הם זהים 🙂
ילדים הם ילדים, והורים הם הורים. אז נכון שישנו מעט הבדל בהרכב המשפחתי, אך אני יכול לומר בפה מלא כי 99% מן הנושאים הם זהים לחלוטין.
בסופו של דבר, אלו אותם אתגרים של מאבקי כוח, תשומת לב, סמכות הורית, סדר יום בבוקר ויוצא בכך.
אז נכון, ישנו קצת רקע אחר. עושים התאמה ספציפית לאותה הדרכה ויוצאים אל הדרך.
מהלך המפגשים
המפגש הראשון
חשוב לציין כי ניתן לערוך את ההדרכה ההורית אונליין, אך אני ממליץ שכן לשלב בין מפגשים פרונטליים. בנוסף ישנו מפגש פרונטלי שאל לנו לפסוח עליו. מיד אסביר את כוונתי.
המפגש הראשון נועד שנכיר, שאכיר אתכם, אשמע מכם על התרחישים מולם אתם מתמודדים. כיצד אתם מגיבים? כיצד ילדיכם מגיבים? מהי הדינמיקה שבבית?
חשוב לציין, אמנם מדובר במפגש היכרות, אך כבר כאן נתחיל להתוות תכנית פעולה ועצות מעשיות שניתן ליישמן בבית.
את המפגש הראשון ניתן לערוך אונליין או בקליניקה שלי: בתל אביב, ברעננה או בפתח תקווה.
המפגש השני
המפגש השני מתקיים אצלכם בבית.
זהו מפגש חשוב מאוד שכן הוא משקף לי באופן הנהיר ביותר את הדינמיקה שבבית.
חשוב לציין כי זהו מפגש פאסיבי. אני מגיע על תקן צופה בלבד. אינני מתערב בדבר, רק על תקן משקיף.
למפגש זה, ישנה השפעה עמוקה על תכנית הפעולה שלנו בכל יתר המפגשים.
המפגשים השלישי ועד השמיני
מרבית ההדרכות מתפרשות על גבי 8 מפגשים. לרוב אין צורך במפגשים מעבר לכך, אלא אם ההורה חש/ה בצורך ושוב – תמיד אפשר להפוך את המפגשים למקום של פורקן, עצה ושיח.
במפגשים אלו אנו מגבשים את תכנית הפעולה ומיישמים אותה, כאשר השיפור ניכר מכל מפגש ומפגש.
ניתן לערוך זאת ב-ZOOM או פרונטלי. אני כן ממליץ על שילוב, אך אין זו חובה.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, יועץ הורים מוסמך, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
אני מזמין אתכם ואתכן להתייעץ איתי בכל שאלה בנושא הדרכת הורים למשפחות חד הוריות, וכן בכל סוגיה ואתגר בהם פגשתם/ן.
ניתן לכתוב לי בוואטסאפ, להשאיר לי פניה באתר או ליצור עמי קשר טלפוני.
שאלות פופולריות
בהחלט כן,
פעמים רבות אלימות פיזית ומילולית היא למעשה דרך התקשורת של הילד/ה.
אוכל לומר אף שדווקא במקרים ה'קשים' יותר, השינוי מתחולל בתוך זמן קצר.
ניתן לערוך את המפגשים אונליין.
המפגש השני מחייב פגישה פרונטלית שכן הוא מתקיים אצלכם/ן בבית.
מטרת המפגש השני היא שאצפה בדינמיקה שבבית, שממש אבין את הלך הרוח של התא המשפחתי.
לא, המפגשים הם בין ההורה לביני.