איך משכנעים מתבגרים לסדר את החדר?
אחד מן הדברים שעולים לא אחת בהדרכות להורים למתבגרים, הוא סוגיית החדר. אם זה ילד מתבגר שלא מרשה להורים להיכנס מטעמי פרטיות, או לא מרשה לאחים להיכנס, וכן גם מתבגר או מתבגרת שפשוט לא מסדרים את החדר ויהי מה.
בעוד שעם ילדים הורים בהחלט יודעים כיצד להתמודד עם האתגר, ובאפשרותם פשוט לאיים ש'אם לא תחזיר את הצעצועים למקום אנחנו ניקח אותם' (ואגב זה טיפ שעובד מצוין, רק תעמדו במילים שלכם ותיישמו), הרי שאצל מתבגרים אין לנו משהו ממשי לקחת ולשים בארון. מה גם שפיזית… אני לוקח הימור שהמדף הגבוה בארון כבר לא כל כך מרשים את הילד/ה.
אם ככה מה עושים? איך מתמודדים עם מצב בו אין לנו כלים לדרוש, אלא רק את היכולת לבקש?
הדבר הראשון שעליכם לשאול: עד כמה זה חשוב לי?
הורים מספרים לי: רון אני פשוט מזועזע. מה הולך שם. איך הוא חי שם. אנחנו מוצאים צלחות בחדר". יש הורה שסיפר לי כיצד "נכנסתי רק כי ידעתי שבטח אמצא שם את המלחייה והכוסות".
ואני שואל בחזרה: זה מפריע לכם?
יש מי שאומר לי כן מן הסיבה הטבעית שהוא מעוניין לשמור על האסתטיקה של הבית. יש מיש מספר שזה מפריע לו כיוון שהבקשות שלו לא נענות בחיוב והמתבגר מתעלם או דוחה בכל פעם מחדש את סידור החדר. יש גם מי שאומר לי שזה מפריע לו אבל הוא פשוט נכנס ומסדר לבד.
לא משה מה הדעה או התפישה, העצה שלי היא שהדבר קודם כל צריך להיות ברור לכם, ההורים.
ולמה?
כי ברגע שברור לכם שזה חשוב, וברגע שאתם מבינים למה זה חשוב לכם, כך אתם גם תעמדו על שלכם ותחשבו על סל של תגובות אפשריות. מה יקרה אם המתבגר לא יסדר את החדר למרות הבקשות החוזרות והנשנות. תגובה שתעמדו מאחוריה ושהיא ברת-ביצוע.
זהו גם טיפ שאני נעזר בו בכל הדרכה הורית. קודם כל קבעו מהם הקווים האדומים שלכם ואיך מגיבים. משם הדרך להיות נחרצים וסמכותיים כבר נסללת.
מהן התגובות האפשריות?
בשונה מילדים שמהם אנחנו יכולים לדרוש ולהגיב בהתאם, אצל מתבגרים עלינו לשנות מעט את התפישה. עתה אנחנו נכנסים יותר לאזור של משאי ומתן; שיח שמכיר בכך שהמתבגר שלנו כבר לא ילד כל כך, הוא אדם צעיר ובוגר.
אפשר להתנות את סידור החדר בדמי כיס
אפשר להודיע שאנחנו את הכביסה מפסיקים לקפל כי גם ככה כל הבגדים מתבלגנים על המיטה
אפשר לומר למתבגרים שאם יסדרו את החדר אתם תאריכו את שעת החזרה הביתה מהיציאה הלילית ביום שישי
שימו לב שרוח הדברים כאן היא שונה. יותר מעין סנקציות מסוימות ומתונות, ופחות פעולה חד-צדדית (שגם תוביל לתגובת אנטי-חריפה מצד המתבגר).
שיפור היחסים עם המתבגרים
אני ממליץ על כך בשורה של מדריכים שונים באתר, וגם כאן – פעמים רבות כשנרצה שילדינו (בין אם ילדים ובין אם מתבגרים) יעשו דבר מה, הדבר עובר דרך מערכת יחסים טובה יותר.
למשל, ללכת עם המתבגר לתערוכת רכבים לאור האהבה הגדולה שלנו למכוניות. או ללכת עם המתבגרת לפסטיבל האוכל שהיא כל כך אוהבת.
בנוסף לכך, סגרו זמן איכות הורי עם המתבגרים שלכם. הרבה מעבר לאירוע חד-פעמי בתערוכת רכב. אני מתכוון לזמן שבו לא מדברים על החדר הלא מסודר, לא מדברים על שיעורי בית. נותנים למתבגרים לדבר על מה שבא להם, לא שופטים, לא ממעיטים בחשיבותם של דברים. זה זמן שהוא כולו שלהם.
ואם בהמעטה או בשיפוט אנו עוסקים, אז שיפור מערכת היחסים עם המתבגרים עוברת גם בתקשורת היומיומית שלנו. במידה והמתבגרת החליטה להיות טבעונית, אל תצחקו על כך, גם אם זה נעשה ברוח טובה. היה לי מקרה בדיוק כזה שרק הרחיק את המתבגרת מהוריה. או לא לצחוק ולזלזל ובטיק טוק שהם כל כך אוהבים. הפגינו עניין.
על יחסי הורים וילדים כתבתי מאמר שלם ואני ממליץ לכם בחום לקרוא אותו 🙂
התייעצו איתי
מתבגר שלא מסדר את החדר יכול להוות אתגר משמעותי עבור הורים רבים, ולהפוך למוקד של ריבים חוזרים ונשנים.
בכל שאלה והתייעצות אשמח להיות לכם לעזר. שמי רון שמעוני, אני יועץ הורים, בין תפקידיי ניהלתי חטיבת ביניים (ועודני בתפקידי ניהול), בעל תואר שני בחינוך ואבא בעצמי 🙂
ניתן לכתוב לי בוואטסאפ, ליצור איתי קשר טלפוני או לכתוב לי בטופס יצירת הקשר יחד עם תיאור האתגר שעמו אתם מתמודדים.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער