איך לגמול ממוצץ?
איך גומלים ממוצץ? גמילה ממוצץ נתפסת לפעמים על-ידי חלקינו כ"אימת ההורים". תינוקות ופעוטות שמורגלים למוצץ,
כאיש חינוך, יועץ והורה לא פעם אני נתקל בדיון עם קולגות וחברים מהו הגיל הקריטי ביותר?
מתי ההשפעה שלנו כהורים ואנשי חינוך, היא המרבית ביותר?
לא מעט מורים ואנשי חינוך אומרים לי שהם הכי נהנים לעבוד עם תיכוניסטים. "איתם אפשר לדבר בגובה העיניים".
גננות וגננים יגידו "עד גיל שלוש הם כמו פלסטלינה ושם הכי חשוב וקריטי לעצב את הילדים שלנו".
ואני אוסיף שבגיל ההתבגרות קיים האתגר הגדול ביותר, וכדאי להגיע לגיל הזה כאשר יש מערכת יחסים ותקשורת בריאה בין ההורים למתבגרים.
אבל דבר אחד ברור ומוסכם- הבסיס מתחיל כאשר הילדים הם תינוקות. הדרכת תינוקות היא הרבה פעמים הקריטית ביותר להורים.
מדובר בתחילת דרכנו כהורים ולרוב התקשורת והיחסים עם התינוקות צובעת את היחסים לאורך כל השנים.
אם אנחנו מגיעים למאבקי כוח בגיל ההתבגרות ללא יחסים תקינים ותקשורת מיטבית, אנחנו נקלע למערבולת שנתקשה לצאת ממנה ללא הדרכה וליווי.
שמי רון שמעוני, ואני מזמין אתכם להדרכת הורים לתינוקות ופעוטות בגובה העיניים. יחד נלמד להבין את התנהגותם של ילדינו, ונבחן דרכים ופתרונות מעשיים להווי נעים וקשוב בבית.
הורים פונים לרוב להדרכת הורים לגיל הרך כאשר הם נתקלים בשני אתגרים עיקריים:
שני האתגרים הללו הם תוצאה של משהו בסיסי ועמוק יותר- עצמאות ודימוי עצמי.
ראשית אומר, שבהדרכה הורית פרטנית אנחנו פותרים את האתגרים הללו כי הם חשובים וקריטיים לנו כהורים, אבל בעיקר כי הם משמעותיים עבור ילדנו. אנחנו צריכים לתת לילד את הכלים להירדם בעצמו ולשלוט בצרכים שלו- אלו פעולות בסיסיות.
במאמר שלי, 'מה עושים שהילד לא ישן/מסרב להירדם לבד', אני מתייחס לתגובות שלנו כהורים לאתגר השינה. אני אדגיש כאן שהמטרה העיקרית היא לחנך לעצמאות.
כמעט כל הורה שמגיע אלי לקליניקה, מדבר על הרצון בילדים עצמאיים ובטוחים בעצמם. ואתם צודקים, מה יותר חשוב מאשר לחנך ילד לעצמאות ולהתמודדות עם האתגרים בחיים?
אז אתחיל ואומר שזה מתחיל כבר בצעד הראשון תרתי משמע.
תנו לתינוק ללכת לבד, אל תגבילו אותו. כבר מגיל שנה הם יכולים ורוצים ללכת- תנו להם. תדאגו לסביבה בטוחה ולהשגחה ותשחררו אותם. הם רוצים לנסות, וכן הם גם עלולים ליפול אבל רק ככה מלמדים ומחנכים לעצמאות.
הרבה תינוקות כבר בגיל שנה וחצי יכולים ורוצים לאכול לבד, נכון זה קצת דורש מאתנו לנקות אחריהם :), אבל זה מחיר ששווה לשלם עבור ילד עם תחושת מסוגלות.
אני אוהב במיוחד את השורות הבאות בשיר המקסים של מאיר אריאל ואריאל זילבר:
עצמאי בשטח
לא צריך טובות
הוא אפילו לא מחזיק
רשימת כתובות
שרוך אחד קרוע
שרוך אחד כבר אין
פעם צעד לא בטוח
פעם צעד כן
אז תנו להם להיות עצמאים בשטח, זה אחד הדברים החשובים ביותר לכל ילד וילדה.
מטרתה של הדרכת הורים היא לאפשר לנו ההורים לרכוש כלים פרקטיים שיקלו עלינו ב"תפקיד" ההורות.
דוגמאות בולטות בהדרכת הורים לגיל הרך הן שינה לא רציפה, ילד שלא מסכים לאכול, או ילד שלא מוכן להתקלח.
במקרים כאלו ורבים אחרים, נלמד איך שינוי ההתנהגות / התגובה שלנו, תשפיע על ההתנהגות של ילדנו.
תופתעו לגלות שבמקרים רבים, השינוי הוא מהיר ומשמעותי.
הדרכה הורית בין שמדובר בגיל הרך ובין שמדובר בילדים ונוער, אורכת 8 מפגשים.
לעתים קצת פחות, לעתים קצת יותר, זה נורא תלוי בנסיבות.
אשמח לדייק אתכם את הצרכים שלכם בשיחה טלפונית.
הורים, בעיקר הורים בתחילת דרכם, מגיעים אלי לעתים עם תחושת "כישלון".
בכוונה אני שם את זה במרכאות. זה כלל לא נכון, ואפילו להפך.
כהורים טריים, לא תמיד יש את הסבים והסבתות לצדנו מפאת זמן ונסיבות אחרות, ועלינו למצוא פתרונות.
לפעמים גם ההתמודדות של אחרים לא דומה להתמודדות שלנו. כל תא משפחתי הוא שונה.
מגיעים אלי לא מעט הורים, עם מקרים שונים, מורכבים ופשוטים כאחד.
אין כאן כישלון בכלל! אתם בתחילת דרככם ואתם עושים צעד מצוין ורוכשים כלים שגם ישמשו אתכם בגילאים מאוחרים יותר.
חשוב לי נורא לציין שבמסגרת ההדרכות ההוריות שלי, בין שמדובר בהדרכה לגיל הרך ובין שבגילאים אחרים, אם מדובר בנושא שהוא מעבר לסמכויותיי, או מעבר למה שאני יכול לסייע, אני נכון ומזומן לדייק אתכם את הצרכים שלכם, וכן להפנות אתכם לאנשי המקצוע הנכונים.
גם כאן, אשמח לייעץ לכם טלפונית.
אני גם מזמין אתכם להשאיר לי פניה במדור "שלחו לי שאלה", ואשיב לכם במייל או בטלפון, על פי בחירתכם.
איך גומלים ממוצץ? גמילה ממוצץ נתפסת לפעמים על-ידי חלקינו כ"אימת ההורים". תינוקות ופעוטות שמורגלים למוצץ,