מאבקי כוח בלתי פוסקים עם ילד בכיתה ח'

מאבקי כוח בלתי פוסקים עם ילד בכיתה ח'

תוכן עניינים

מאבקי כוח עם המתבגר/ת? הפתרון מתחיל בזמן איכות

את המקרה הבא שהדרכתי כאן אצלי בקליניקה, ניתן לתפוש מיד במילים הראשונות כ'מקרה קשה' או 'מורכב'. אך מטרתי כאן היא להראות שלא תמיד אלו הם פני הדברים. ושלא תטעו – להורים היה מאוד קשה. הם הגיעו מתוסכלים וחסרי אונים.

היה מדובר בילד בכיתה ח', ההורים מצאו את עצמם במאבקי כוח בלתי פוסקים מולו. זה היה על בסיס יומי, ואפילו שעתי.

החל מהבוקר בו היה צריך להעיר אותו בזמן כדי שילך לבית הספר, דרך מאבקים על אוכל ועד למאבקים על שעות יציאה עם חברים וחזרה הביתה. וכמובן שגם לימודים.

ההורים סיפרו לי שבנם לפני כשנה היה מאושפז בשל אמירות אובדניות, ושהדבר טופל. עתה, הם מבקשים להתפנות למאבקים הקשים והמאתגרים.

אני יכול לומר לכם שמאוד הערכתי אותם על המשפט שהם אמרו לי:

"אחרי שהבן שלנו עבר טיפול ועכשיו הוא מרגיש טוב יותר, זה הזמן שלנו לטיפול. גם אנחנו רוצים עזרה". הגישה הזאת הקסימה אותי.

הדבר הראשון ששאלתי - 'יש לכם זמן איכות עם הילד?'

למשמע השאלה הזאת, שני ההורים התקשו למצוא תשובה מדויקת. למעשה, השתררה דממה בחדר. הם לא זכרו משהו למעט בית הספר היסודי, כלומר אזור השנתיים אחורה.

לא זכור היה להם דבר מה נעים וכיף כמו לצאת, לצחוק, לדבר.

בשל מאבקי הכוח האינסופיים, ההורים ממש התקשו למצוא את המשאב הפנימי ליזום זמן איכות. זה היה באמת מקרה שנדמה היה כקשה ומאתגר.

עם זאת, ההורים הגיעו כשהם נחושים ונכונים לשתף פעולה בכל התהליך. הסברתי להם על החשיבות של זמן איכות, על הפירות שהוא יכול להניב ועד כמה הוא קריטי הן לשיפור היחסים והן להשבת הסמכות ההורית.

לאורך כל ההדרכה ההורים חיזקו את הקשר עם המתבגר שלהם.

אני יכול לספר לכם שהאמא אמרה בכנות שהיא אפילו "אוהבת אותו יותר". אני באמת לא יכול לתאר לכם את תחושת השליחות כששומעים מילים שכאלו.

השלב השני: איפה המאבקים הכי קשים?

בשלב השני, היה לי חשוב להבין מה הכי מפריע להורים? איפה הנקודה הרגישה ביותר? על מה לתחושתם הם מבזבזים הכי הרבה אנרגיה?

שימו לב שבהדרכה ההורית הזאת, בחרתי להשאיר את המאבקים לסוף ולא להתחיל איתם. זאת כיוון שהבנתי שמדובר במקרה מאתגר. מקרה שבו להורים יהיה מאוד קשה להתמודד עם המאבקים מיד בתחילתו.

לכן, עתה לאחר שהיחסים עם המתבגר החלו להפשיר, זו הרגישה שעת הכושר להידרש אל אותם מאבקים. להידרש למאבקים שהם הרבה יותר קלים ונינוחים (במידת מה.. כמובן).

במקרה הנוכחי, בחרתי עם ההורים שעלינו לשקם את הנושא של הסמכות ההורית, ובחרנו את שעת החזרה הביתה מיציאות עם חברים כנקודת הפתיחה שלנו.

הכל נעשה באופן ברור ומסודר, ואפרט גם כאן את התהליך (וזה נכון לכל הדרכת הורים):

  • ההורים הסכימו על שעה שבה הם מעוניינים שבנם יחזור הביתה
  • ההורים הודיעו לבנם על כך בזמן נוח ונינוח, לא בזמן שסמוך לשעת החזרה הביתה או רגע לפני היציאה עם החברים
  • ההורים הסכימו עם עצמם על ההשלכות למקרה שבנם לא יקשיב להם
  • ההורים הסבירו את ההשלכות גם לבנם.
 
כלומר – הכל היה מוסכם וברור לכל הצדדים.

בנם חזר הביתה אחרי שעת החזרה - מה ההורים עשו?

בפעם הראשונה ההורים התמודדו עם זה שהבן שלהם חזר לאחר השעה שהוסכמה.

זאת גם הייתה הפעם הראשונה שבה הם עמדו במילה שלהם, קבעו את ההשלכה, ואכפו אותה.

ביום שאחרי האיחור, ההורים הודיעו לבנם מראש שהם יסיעו אותו לחבר שהוא תמיד נוסע אליו אחרי בית הספר. הם אמרו לו מראש שזה היה התנאי, והם באמת לא הסיעו אותו.

הוא כעס מאוד, הוא ניסה לשכנע, והוא בעיקר לא הבין מה קרה כאן; כי בעצם, בפעם הראשונה, הוא ראה את ההורים שלו אומרים משהו ושזה קורה.

אגב, בפעם השנייה התברר לי מההורים, שהוא לא התווכח איתם כלל. 

האבא אפילו אמר לי: "אני חושב שהוא חיכה לזה שיהיה אפשר לסמוך על המילה שלהם".

ומה מכאן?

מכאן והלאה, לאחר שפתרנו את הסוגייה הנקודתית הזו, אני יכול לומר לכם שהייתה השפעה ניכרת גם באווירה שבבית.

מאבקי הכוח הלכו ופחתו. כך גם הקימה בבקרים וההתארגנות לבית הספר.

ההורים הבינו את הכוח שיש בידיהם, את היכולת שלהם להפגין סמכות, זאת מבלי להרים את הקול או להיכנס למאבקי כוח בלתי נגמרים.

עשינו כאן שני דברים: ייצרנו קשר מיטבי עם הנער, וככל שיש קשר טוב יותר, כך גם אפשר להשפיע יותר. הדבר השני היה – לתת להורים חוויה של הצלחה בסמכות ההורית. מכאן, הדרך שלהם כבר נסללה בכוחות עצמם.

הורים מודאגים – קושי בהרדמת תינוק בלילה

רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?

התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:

מכירים הורים שיוכלו להיעזר במידע? שתפו אותו איתם :)