ילד מתבגר מנבל את הפה - איך מתמודדים?
בהדרכות ההוריות אני שם לב שאחד הדברים שהכי מוציאים הורים מן הכלים, זה השוני הזה. ההבדל בין היחס שלנו להורים שלנו, לבין היחס של ילדינו אלינו. והדבר מקבל משנה תוקף בגיל ההתבגרות.
במילה אחת: כבוד.
המון הורים מדברים איתי על זה, וכנראה שאם אתם כאן קוראים את המאמר הזה, אז גם אתם חווים את אותו הדבר. אתם מרגישים שהילד שלכם מתייחס אליכם בזלזול, בחוסר כבוד.
זאת לא רק הרגשה יש לומר; זה בא לידי ביטוי במילים. לעתים… בקללות. בזלזול מופגן. בתחושת ביטול לכל דבר שאנחנו אומרים.
משפטים כמו "בסדר בסדר", או "שמעתי אותך", או "יאללה לצאת מהחדר". והורים אומרים לי: אני בחיים לא הייתי מדבר ככה להורים שלי.
עכשיו אני אומר לכם: אין סיבה שהילד שלכם ידבר אליכם ככה.
למה המתבגר מדבר אליכם בגסות רוח?
אני אומר כאן משהו קשה אבל שחשוב לקרוא אותו: הסיבה שהילד שלכם מדבר אליכם ככה היא לא בגלל הילד. אלא בגלל ההורה שמאפשר לו לדבר כך אליו.
אני שואל הורים רבים: תגידו, הוא מדבר ככה גם עם המחנכת? או למאמן הכדורגל שלו? והם עונים לי "לא, מה פתאום. שם הוא בסדר גמור".
וכאן אני אומר שזו הנורה האדומה. זה הסימן שלנו. אני עונה: חבר'ה תבינו כמה אתם חייבים לעצור פה וליישר שנייה את הכללים שלכם בבית.
אגב בהערת ביניים אומר: אין הבדל גדול מדי בין נערים לנערות. אני יכול לומר בהערכה גסה אך דיי קולעת שזה מתחלק חצי חצי.
אז מה עושים? איך משנים את המשוואה?
אם עד כה כל מה שעשיתם לא עבד, זה הזמן לשנות.
הדבר הנכון ביותר שאנחנו יכולים לעשות הוא לשנות את אופי התגובות שלנו, ומשם אט-אט, זה יחלחל אל הנער או הנערה, ויוביל לשינוי גם אצלם.
קודם כל: מה נחשב מבחינתנו לחוצפה?
טריקת דלת? סינון מילים מאחורי הדלת? קללות? גלגול עיניים לאחור?
מה חוצפה מבחינתנו?
אני מציע להורים קודם כל, דבר ראשון, תיכנסו להגדרות של מה נחשב מבחינתכם לחוצפה וזלזול. מכאן אתם תדעו יותר מתי להתייחס, איך להגיב, באיזו חומרה להגיב.
לאחר מכן: מהם הכלים שיש לכם? אבל כלים שאתם יכולים להשתמש וליישם!
הורים, יש לכם כלים ליישם! השליטה בהשלכות למעשים של ילדיכם היא בידיים שלכם.
למשל, כלי נפוץ שהורים רבים משתמשים בו הוא זמן מסכים. אם תדבר כך וכך, משעה 18:00 אין טלוויזיה, אין טלפון.
אפשר גם להשתמש בכלי נפוץ נוס כמו קיצוץ דמי הכיס.
כלומר, יש פה בהחלט עניין של שכר ועונש.
ההנחיה הכי חשובה שלי כאן: תבחרו אך ורק בעונשים שאתם יכולים ליישם. אל תמהרו לאיים בהשלכה מסוימת שאתם לא באמת יכולים לתת לה תוקף.
למשל, היו לי הורים שאמרו לבנם שהם לא יתנו לו ללכת לחוג ספרות ועיצוב שיער שהם שילמו עליו אלפי שקלים. הם לא באמת מנעו ממנו, שכן לא הייתה דרך לבטל כבר את הקורס. במקרה שכזה, זה רק מכרסם בסמכות ההורית.
מושיבים את הנער/ה לשיחה ומסבירים את הכללים החדשים
רק אחרי שאתם קובעים מה יהיה מעתה והלאה, אתם מושיבים את הנער או הנערה לשיחה.
אפשר בהחלט לעשות שיחה אמפטית וטובה. בחרו זמן נוח, רגוע, ורחוק מכל ויכוח.
"את הילד מדהים. אנחנו אוהבים אותך, ואנחנו לא מצפים שתדבר אלינו ככה. לכן מהיום, כל פעם שאתה (ומפרטים את מה שקורה), יהיה כך וכך".
והאם זה יקרה שוב? כן בהחלט.
אבל! אתם לא כועסים, לא צועקים, לא מגיבים כפי שנהגתם להגיב עד כה. אתם מיישמים את ההשלכות.
אני יכול להבטיח לכם שזה יוביל לשינוי. אולי לא מחר, אולי לא מחרתיים, אבל בשבוע-שבועיים הקרובים, השינוי יחל.
והורים - חשוב חשוב חשוב: זמן איכות עם המתבגר/ת
פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים מסוג זה תוך שמערכת היחסים מול המתבגר או המתבגרת היא לא הכי טובה.
גם אם היא טובה, אני עדיין אומר אל תפסחו על הפסקה הזאת.
הקפידו לחזק ולשפר את היחסים שלכם מול המתבגרים.
תדאגו שפעם בשבוע, לא צריך יותר מזה, פעם בשבוע, אתם הולכים איתם לזמן איכות שהוא לא קשור ללימודים. הוא לא קשור לשום דבר אחר. משהו שהנער או הנערה אוהבים. ללכת אולי לראות איזה סרט ביחד.
עשו משהו עם הילד שהוא אוהב לעשות. כשמשפרים את היחסים, ההשפעה על כל ההווי שבבית יכולה להיות משמעותית ועצומה.
תפעלו בשני הקווים הללו, ולא רק שהקללות או הזלזול ייפסקו, אלא שאתם תיבנו פה מערכת יחסים שמבוססת על אמון ועל כבוד.
אל תחששו – זה בהחלט אפשרי.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער