הצבת גבולות לילדים - זה בידיים שלכם
הורים מגיעים אלי לפעמים עם תחושה שהילד חוצה את כל הגבולות. אבל נשאלת השאלה מה הם אותם הגבולות? האם ההורים יודעים לשים את האצבע על כל הקווים ולהגדיר את הצבע שלהם? ברור שקו אדום זה לגעת בחשמל, לא לחגור חגורת בטיחות או לעזוב את היד שלנו במעבר החציה ופשוט לרוץ. על כך אין כל שאלה. אבל מה הם הקווים הכתומים? הירוקים?
כשאני שואל את זה, הרבה פעמים אנחנו מגלים במהלך הפגישה ששני ההורים לא בדיוק הגדירו את הגבולות הללו. לכולנו ברור מה מהווה סכנה בריאותית או סכנת חיים, אך יתר הגבולות מטושטשים או פשוט לא נקבעים.
גם בואו ונאמר זאת חד וחלק, זה שהילד מנסה לחצות גבול זה בסדר. זהו טבעם של ילדים. אך זה שהילד לא מכבד את הגבול שהתוויתם שוב ושוב? כאן זה כבר עניין אחר, ועלינו לשאול את עצמנו: למה זה קורה?
טיפ קטן שמשפיע בענק: הפתרון כמעט תמיד, מצוי בשילוב שבין העמידה הנחרצת שלנו על עקרונות, לבין מערכת היחסים שלנו עם ילדנו. בהדרכה ההורית, אני מקדיש למערכת היחסים עם הילדים זמן בלתי מבוטל, וארחיב על כל אלו ועוד, במדריך הבא.
משנים את נקודת ההסתכלות - בואו נקבע את הגבולות שלנו כהורים
אנחנו למעשה לא מציבים גבולות לילדים, אנחנו קודם כל מציבים את הגבולות לנו! הגבולות שלנו כהורים.
לפעמים זה משהו שברור לשני הצדדים, ולפעמים ההורים מוכרחים לשבת ולהקדיש זמן לכך. לחדד את התמונה. להחליט ביחד, ולהיות מתואמים.
הצבת גבולות לילדים היא דבר חשוב מאין כמוהו. שהרי מה הם אותם גבולות? אדגים זאת על המטאפורה הבאה.
נניח שהילד משחק כדורגל על הגג של הבניין. אם הוא יבעט את הכדור חזק מדי, הכדור ייפול מהגג. זה יכול לעורר את הילד לבדוק לאן הכדור נפל ולשים אותו במצב לא בטוח. וזה גם יכול להרתיע את הילד מלבעוט את הכדור חזק מדי. הוא לא יהנה לשחק וגם יפעל בביטחון ירוד יותר.
הגבולות שאנו יוצרים לילדינו, מקנים לילד ביטחון. זוהי אותה גדר שמגדרת את גג הבניין ומאפשרת לו לבעוט את הכדור חזק כמה שירצה. זוהי אותה גדר שמונעת ממנו להתקרב לקצה.
נקודתי כאן, היא שהצבת גבולות לילדים מעניקה לילדים ביטחון. וכאשר אנו ההורים, יודעים מהם הגבולות שלנו באופן ברור, כך הדבר מקנה גם לנו את הביטחון והנחרצות לאכוף אותם.
התיאום ההורי
מה שאנחנו עושים בעיקר בקליניקה הוא לבדוק מה הגבולות.
מה הגבול מבחינתי כהורה? ומה הגבול מבחינת ההורה השני? חייבים לחשוב על זה, וחייבים לבדוק את זה.
בהדרכות הוריות רבות אני מגלה שלכל הורה יש קווים אדומים שונים. האחד יסכים שהילד יעלה למשל במדרגות ויראה בו כעצמאי מספיק, ואילו השני יגער בילד בכל פעם שינסה לעלות במדרגות.
זוהי כמובן דוגמה קטנה מיני רבות שיכולות להוביל למחלוקות.
אחרי שתבססו את הקווים האדומים, מגיע השלב החשוב ביותר:
מה עושים כשהילד חוצה את הגבול?
התשובה שלי היא שפשוט חייבים לעשות משהו.
הילד צריך להבין שזה גבול שהוא עבר אותו, ושזה משהו שלא עושים.
יש לי מאמר נוסף באתר שעוסק בסוגיה כאשר הילד לא מקשיב – מה עלינו לעשות כהורים? אחד מן הדברים שאני מציין שם הוא שילדים לומדים מחוויות ופחות מדיבורים.
אמרנו לילד שהוא חצה את הגבול שלנו והוא ממשיך בשלו פעם אחר פעם? כנראה שזה הזמן לעבור לשיטה פרקטית יותר של חוויה.
ילדים הם עם חכם, אפילו חכם מאוד. הם יודעים בדיוק מה הם רוצים. מבחינתם אם הם חצו את הגבול, זה כי הם רצו לעשות משהו שאסור והם יודעים שלא יקרה שום דבר. אז היו כמה צעקות או נזיפות. מהר מאוד חוזרים לשגרה.
אבל כאשר הם חווים הפסד כתוצאה מההתנהגות שלהם, הם ירצו להחזיר את מה שנלקח מהם.
למשל, אם הילד לא שומר על הסדר בחדר, אפשר לאסוף את הצעצועים שלו שנותרו על הרצפה בשקית, לשים הכל ביחד ולקחת. נגיד לילדנו בצורה רגועה ונינוחה: "ביקשנו שתסדר את החדר ולא עשית את זה. זו חובה שלך כחלק מבני הבית. עכשיו הצעצועים יהיה אצלנו כאן שמורים בשקית עד לסוף השבוע".
הילד שיחווה פתאום את החוסר שבצעצוע שהוא אוהב, יבין שעדיף לו לסדר את החדר בפעם הבאה.
ביססנו את הגבול שלנו.
המילה שלכם חשובה
הצבת גבולות לילדים היא חשובה, אך היא יכולה להיות די מאתגרת.
אתם מוכרחים להתכונן לזה.
הילד לא יקבל את זה בהבנה מלאה, יהיו צעקות, בכי, התרגזויות.
אם תחליטו לוותר, זה רק יחמיר את המצב.
אני הרבה פעמים אומר להורים: יש מישהו מכם שהוא יותר חזק? שיודע לעמוד בזה? שייקח את הפיקוד.
התכוננו אל הרגע, ושיהיה המון בהצלחה!
חיזוק היחסים עם הילד
במאמר שכתבתי התייחסתי להבדל הניכר בין נוכחות הורית לבין זמן איכות הורי. האם אתם מבלים עם הילד שלכם לבד? האם אתם נוהגים לחזק את הקשר עם הילד?
זהו טיפ זהב: כאשר אתם מציבים גבולות לילדיכם, הרי שהקווים האדומים יכובדו הרבה יותר, ככל שמערכת היחסים תהא מעמיקה הרבה יותר.
זמן איכות משותף הוא זמן שהילד נהנה בו. זהו זמן שאנחנו לא נוזפים בילד, לא מדברים איתו על הדברים הפחות טובים (כמו שיעורי בית), זהו הזמן שבו אנחנו משחקים במה שהם אוהבים, מפגינים עניין במה שמעניין אותם (גם אם זה רחוק מאתנו שנות אור), אנחנו לא מחנכים, אנחנו שם ליהנות איתם.
הורים רבים מספרים לי על מחסור בזמן. שבצו את זה בלוח הזמנים. ממש כך. ראו בכך כמשימה שהיא חובה בדיוק כמו כל מטלה אחרת. זה ישפיע על מידת הנכונות של ילדיכם להקשיב לכם, ובראייה לאחור, אתם תודו לעצמכם על הזמן שהקדשתם לכך. בכל גיל וגיל, ובכל תקופה, אלו הם רגעים שלא יחזרו.
לכו לסרט עם הילד, שחקו איתו באולינג, לכו למסעדה שהוא אוהב, הכינו איתו אוכל ביחד, קנו כרטיסים לתערוכת הרכבים שהוא כה רצה, לכנס גיימינג. אני זורק רעיונות להשראה, מכאן תוכלו לקחת את זה לעולמכם ועולמו הפרטי 🙂
זה גם עניין של הדדיות
זוהי מעין פסקה שנובעת מתוך פסקת חיזוק היחסים עם הילדים.
אני תמיד אומר להורים: האם יכול להיות שהילד לא מכבד אתכם כיוון שאתם לא מכבדים אותו? חלילה אני לא מפקפק באהבה שלכם כלפיו, אך אדגים את דבריי.
'אתה והטיקטוק הזה, כל הזמן אתה בטיקטוק, תצא החוצה תראה עולם'. אנחנו לא מתכוונים אך אנחנו מפגינים כאן זלזול.
הייתה לי משפחה שצחקה על בתם המתבגרת שהפכה לטבעונית. הם חשבו שזה משעשע, הם באמת לא התכוונו לפגוע אך מבלי שהם שמו לב, זה חלחל פנימה.
הייתה לי משפחה שהבן המתבגר שלהם למד את שוק ההון. הם הקטינו אותו ואמרו לו שהוא חייב ללמוד ולהקדיש זמן לשיעורי הבית. הם התווכחו איתו כל הזמן. למה? נסו להעצים אותו. נסו לשלב בין העולמות. ברגע שתכבדו אותו יותר, הוא גם יכבד את הרצון שלכם שהוא ישקיע בשיעורי הבית.
איך מתמודדים עם הדיסוננס שבין להיות הורה כיפי לבין הורה סמכותי?
אנו חיים בחברה מאוד פלורליסטית, מאוד פתוחה. מבחינתנו כהורים, היינו רוצים שתהיה לנו תקשורת פתוחה וכנה מול הילדים שלנו.
פעמים רבות, האופן שבו אנחנו רוצים שילדינו יתקשרו איתנו, נובע מתוך החוויה האישית שלנו בילדות; איך שהתקשורת שלנו כהורים הייתה. יש שיעידו על נוקשות, על סמכות, על יראת כבוד להורה.
הורים לעתים באים אלי ומתחבטים בשאלת הצבת הגבולות עם משפטים כגון: 'אני לא מאמין בעונשים' או 'אני לא רוצה לצעוק עליו, שילמד לבד'.
ועולה השאלה – האם זה טוב להעניש? האם זה טוב לנקוט בצעד שכזה?
בסופו של דבר, יש איזו ניגודיות שכזאת בין הרצון שלנו להיות הורים שמיטיבים עם הילדים שלהם לבין הורים שמה לעשות… כשמציבים גבולות הם גם סוג של מכאיבים לילדים שלהם ומעציבים אותם.
להציב גבולות זאת פעולה חשובה שעושה טוב לכל הצדדים. גם לילדים!
גבולות נותנים ביטחון לילדים. גבולות גם מעניקים לילדים אסמכתא שהם יכולים לסמוך עליכם. שהם יודעים שמילה שלכם זאת מילה.
ילדים להורים סמכותיים, יודעים לפנות אחר כך להורים שלהם ולבקש עצה, לבקש הכוונה.
דווקא מתוך המקום הזה שתהיו הורים אמפטיים מצד אחד, וסמכותיים ומגבילים מן הצד השני, יעבוד לטובתכם, ויעבוד לטובת כל הצדדים.
אם כך, מאיזה גיל מומלץ להתחיל להציב גבולות?
תשובתי הכנה היא – מתי שצריך.
אנחנו יכולים להציב גבולות לילדינו כבר מגיל צעיר מאוד.
אנחנו לא רוצים לחיות בבית שכל הזמן יש בו מאבקי כוח, שכל הזמן עולים בו וויכוחים מתי עושים, מה עושים ומתי לא.
כשהורים שואלים אותי בהדרכות ההוריות מתי צריך להציב גבולות – אני עונה בפשטות – אם זה מרגיש לכם שהילד הלך לאיבוד ולא יודע את הקו האדום, זה הזמן שלכם לשרטט אותו.
גבול נועד לתת ביטחון.
ולסיכום
גבולות לילדים הם תוצאה של החלטה. קודם כל ההחלטה שלנו כהורים – מהם אותם גבולות? על מה אנחנו לא מוכנים להתפשר?
לצד זאת, הם גם תוצר של טיפוח אווירה והווי משפחתי חיובי. ככל שנשקיע יותר במערכת היחסים, כך הצדדים יהיו נכונים לבוא זה לקראת זה.
על הדברים הללו בדיוק, אנחנו עובדים גם בהדרכות ההוריות, ועקרונות אלו נכונים עבור מגוון רחב של סוגיות נוספות.
רוצים לדעת כיצד נוכל לחולל שינוי באווירה שבבית?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
צרו איתי קשר
שמי רון שמעוני, אני מעביר הדרכות הורים בקליניקה שלי שבתל אביב.
אני איש חינוך, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חט"ב.
אם אתם לא בטוחים לגבי הסוגיה שעמה אתם מתמודדים, ניתן גם לשלוח אלי שאלות אונליין.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער
עוד עשוי לעניין אתכם:
על ייעוץ הורי | הדרכת הורים בבית – יש חיה כזאת? | הדרכת הורים פרטנית
שאלות
הילד חצה את הגבול שלי, כיצד עלי להגיב?
תופתעו לגלות שהתשובה לא בהכרח מורכבת.
קודם כל – עליכם להגיב. להיות נחרצים שהקו האדום שלכם נחצה.
כמו שאם הילד לא יסכים להביא לכם יד במעבר חציה ומבחינתכם או שלוקחים אותו בידיים או שלא עוברים את הכביש.
וודאי שלא תתפשרו ותתנו לילד שלכם לחצות לבד נכון? אותו הדבר קורה כאן.
ילדים לומדים מחוויות, הם יודעים להסיק את המסקנה כשאנחנו לא מקרינים היסוס.
מה צפוי לנו בהדרכה הורית?
בהדרכות הוריות שנוגעות להצבת גבולות, אנחנו קודם כל קובעים מה הם הגבולות שלנו.
האם יש אי-הסכמה על הקווים האדומים בין שני ההורים? חשוב שתהיו מתואמים.
חשוב מזה: עליכם להגדיר לעצמכם בנחרצות מה הקווים האדומים שלכם.
רק אז תוכלו להגיב.
נערוך תכנית פעולה שלמה, נלמד ממפגש למפגש, ונראה שיפור ממפגש למפגש.
היכן המפגשים מתקיימים?
מדובר ב-8 מפגשים.
אני מעביר הדרכות הוריות בתל אביב וברעננה.
מקורות חיצוניים לקריאה נוספת
Supporting Attachment Between Children and Parents – מאמר מטעם אוניברסיטת דיוק, שמציג מחקרים המראים כי גידול ילדים שנעשה ברגישות ועם גבולות ברורים מוביל ל-"היקשרות בטוחה" בין הילד לבין הוריו. היקשרות זו היא בסיס לפיתוח חוסן רגשי, ביטחון עצמי ויכולת לחקור את הסביבה בבטחה.
Parental empowerment and child–parent attachment: A qualitative study of the Circle of Security–Parenting programme– המחקר בוחן את תוכנית "Circle of Security–Parenting" – תוכנית חינוכית קבוצתית להורים. התוכנית מוכוונת לחיזוק הקשר בין הילדים להורים על‑ידי חיזוק הרגישות ההורית לצרכי הילד. במחקר נמצא כי הורים שמקבלים הדרכה להצבת גבולות עקביים, יחד עם תגובה רגשית תומכת ואמפטית, מצליחים לספק לילד בסיס בטוח יותר, מה שמגדיל את תחושת הביטחון של הילד ויכולתו לחקור את הסביבה.