ביישנות אצל ילדים
הורים רבים מגיעים אלי להדרכה הורית כשהם חשים חסרי אונים לנוכח הביישנות של הילד. אבא למשל שממש אמר לי בייאוש 'אני דרבן לא קטן, גם אח שלו הקטן מדבר, והוא כזה… אני לא מבין למה?'
חשוב לי קודם כל להרגיע ולשאול את אותה השאלה שאני מציף בשיחה הראשונה שלי עם ההורים: האם זה משפיע על יחסי החברות של הילד? האם הוא לבד? האם אתם מזהים אצלו מצוקה?
כי אם המצוקה היא אצלנו, ולא אצלו; אז אולי טוב לו. ישנם לא מעט ילדים שדווקא נוח להם עם מספר חברים מצומצם. כל עוד הם מאושרים, אז גם לנו מותר להיות מאושרים ונינוחים עבורם.
מתי כן יש להתייחס?
כאשר אנחנו רואים שהביישנות משפיעה לילדינו על החיים.
כלומר, אם לדוגמה הביישנות מונעת מהם להכיר אנשים חדשים למרות שהם רוצים ומדברים על כך. אם הביישנות מונעת מהם ללמוד משהו כיוון שהם חוששים להתבטא.
ברגע שהדבר מונע מילדינו לחצות מחסום מסוים, אז זה המקום לסייע להם, לפתח אותם ולהעניק להם כלים.
מתן חיזוקים וסיטואציות חברתיות מבוקרות
אם נחשוב לרגע על אחד מתפקידינו כהורים, הרי שאנו פועלים בכל עת להקנות לילדינו כלים.
אנחנו עובדים עם ילדינו על הזחילה וההליכה, על היכולת להתאים צורות או לדעת לספור עד 10, אנחנו עוזרים להם באתגרים שונים, מחזקים אותם ואומרים להם שהם ילדים גדולים כשהם נפצעים ובוכים. אנחנו שם.
ראו זאת כעוד משימה מתוך סל המשימות שלכם כהורים – להעניק לילדיכם את הכלים להתמודד עם סיטואציות חברתיות.
1. מסגרות חברתיות חדשות
עשו זאת בהדרגה:
הקפידו שלא לשלוח את הילד לצופים למשל. אם הוא ביישן זה לא יעבוד, זה אף עלול רק להחמיר את התחושה שכן הוא לא יימצא את עצמו בתוך סיטואציה חברתית מורכבת שכזו.
ישנם חוגים שונים שפועלים בהרכב מצומצם יותר, וכך הם מאפשרים מעין 'סולם מאמצים' הדרגתי. למשל חוג ספורט או חוג בישול.
אני זורק הצעות לאוויר, אך כמובן שאפשר גם לבחון זאת יחד עם הילד. אם הילד אוהב מחשבים, אז הרי שישנם גם קורסים שונים ללימודי תכנות ומחשבים שמתבצעים אונליין ובזום. על אף שמדובר במסגרות מקוונות, הן מכירות לילדים חברים מכל רחבי הארץ, ומאפשרות להם למצוא שותפים לאותו תחום עניין.
חשוב מאוד: בחוגים פרונטליים למשל, חשובה מאוד הנוכחות שלכם. היכולת שלכם להיות שם איתם ואט אט לקחת צעדים קטנים אחורה, ולהניח להם להתמודד לבדם.
2. נסו לייצר אינטראקציות חברתיות מבוקרות
למשל, לדבר עם האחות שתביא את האחיינים שלה לביקור.
נסו לשלב את הילד בסיטואציה החברתית, להניח לו לשחק. השתתפו גם ואט אט התרחקו (בדומה לטיפ הקודם).
נסו לבחון כיצד הם משחקים, ומה הם עושים. אין זה מקרי שאני מציע סיטואציות בהן אתם יכולים לשלוט במתרחש. הקניית כלים חברתיים במהלך משחק למשל, תשפיע באופן מעמיק על ילדיכם.
שתפו את בית הספר בחששותיכם
כמנהל חטיבת ביניים ויועץ הורים, אני תמיד מדרבן את ההורים לערב את בית הספר ולאפשר לו להיות חלק בתהליך.
דברו עם המחנכ/ת, המנהל/ת או היועצ/ת, הציפו את תחושותיכם. ראשית כל, זה יאפשר לכם לקבל 'דיווחים מן השטח'. אולי תגלו שבבית הספר הילד עושה חיים.
שנית, יש לבתי הספר כלים שונים שיכולים לסייע ולחזק את הילד. דוגמה לכך היא שעות פרטניות ובהן המורה יכולה להוציא שניים עד חמישה תלמידים לשעה ולעבוד יחד איתם. זוהי שעה חברתית או שעה לימודית.
ילד עם קשיים חברתיים יכול לקצור לא מעט יתרונות משעה פרטנית, וללמוד כיצד לשחק ביחד, כיצד לשתף את תחושותיו.
הטיפ החשוב ביותר שלי אליכם הוא שלא לנתק את המסגרת הבית-ספרית מן התהליך שלכם.
רוצים לדעת כיצד ניתן לחולל שינוי כבר מן המפגש השלישי?
התקשרו אלי: 050-9990416, או תארו לי את המקרה כאן ואשוב אליכם בהקדם:
התייעצו איתי
שמי רון שמעוני, אני מעביר הדרכות הוריות בשיטת מיכל דליות, בעל תואר שני בחינוך ומנהל חטיבת ביניים.
על השאלה איך לעזור לילד להתמודד עם ביישנות ישנן תשובות רבות, ואני מזמין אתכם ואתכן להשאיר לי פניה באתר, לכתוב לי בוואטסאפ או ליצור עמי קשר טלפוני.
מידע על הדרכות ההורים שאני עורך:
הדרכת הורים לתינוקות | הדרכת הורים לילדים | הדרכת הורים לבני נוער